חייו החדשים | לרכישה באינדיבוק
חייו החדשים

חייו החדשים

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 409
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 19.9
- 19.9

אפי מצא את עצמו בגיל 40 גרוש שלא מרצונו. ללא שום הבעת התנגדות כיבד את רצונה של לולה אשתו, עזב את הבית, את ילדיו ואת עבודתו,הוא לקח את גורלו בידיו ופנה לבנות חיים חדשים. הוא הקים עסקים חובקי עולם, הוא הרוויח מיליונים, חי חיים סוערים, אבל, הוא בעיקר אהב. הוא אהב נשים ונשים אהבו אותו. כשחשב  שהגיע אל הנחלה, האסונות פקדו אותו שוב. תחילה איבד את עסקיו ,לאחר מכן את אהבת חייו. אפי הטוב נאלץ ללחום שוב, מול רוע שלא הכיר. הואירד לשפל שמעולם לא הכיר למען נסיקה חדשה כלפי מעלה. עם תעוזה,דמיון וכוחות בלתי נדלים.

בתוכו הוא חיכה לאחת והיחידה. הוא תר ומוצא את תאומת נפשו והיא אכן הגיעה, רוברטה, שכבשה אותו באותה הסערה והעוצמה שלה ציפה.

מדמות של גיישה כנועה היא הפכה לפאם פטאל באחת. בתנועות איטיות היא פתחה את חלוקה, היא נתנה לחלוק לנשור ולעיניו נתגלתה האישה הסקסית והפרובוקטיבית ביותר שראה מימיו.

העלילה נפרסת על פני  עשר שנים סוערות של אהבה, נדיבות ואדיבות, עסקים, טוב לב, רוע לב, מין, קנאה ואלימות.

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. (בעלים מאומתים):

    עלילה מרתקת ומעניינית – ספר מומלץ . מצויין – כל הכבוד למחבר.

  2. :

    ספר מעניין הכולל קורות חייו של אדם במהלך תקופת חייו בצורה מרתקת
    ומיוחדת. יישר כוח ושבחים למחבר.

הוסף חוות דעת

בקרוב…

הקפה התקרר לאיטו על השיש במטבח, אפי נתן מבט אחרון, בוחן את דמותו בראי, הוא התלבש בחופזה.

אתה כבר יוצא, שמע את דליה שואלת בקול מנומנם. הוא סב לאחור, דליה מכוסה עד צוואר לא חיכתה לתשובה. אני אצלצל אליך בדרכי חזרה ונראה איפה ניפגש הוסיפה, אתה זוכר שאני נוסעת לאימא שלי לצהריים שאלה תוך פיהוק. בוודאי שאני זוכר. אפי ענה לה ברכות. אני בעצמי הולך לאימא שלי לאכול צהריים, הבטחתי לה.

אני אאסוף את אלון בדרכי אליה, הוסיפה דליה.

כן בובה שלי, אני חייב כבר לצאת, את יודעת שאני שונא לאחר, במיוחד כשאני מחליף בבוקר את משמרת הלילה. הוא פסע אל עבר המיטה, התכופף ונשק לה על לחיה. אני חייב לזוז בובה.

על הנשיקה החפוזה הזו אתה תשלם…

אני מצפה לזה בקוצר רוח, השיב לה, אלו הם התשלומים החביבים עלי. הוא פנה אל המטבח, לגם מכוס הנס קפה. ביי בובה שלי, הלכתי…

הוא ניכנס למכוניתו, חימם את המנוע במשך כדקה ואז יצא לדרך.

היה זה בוקר שבת של אביב נפלא, למרות הצינה הקלה שחש בשעת בוקר מוקדמת זו, המשך היום נראה מבטיח.

אפי עבד בחברת אבטחה אשר נתנה שירותים לוגיסטיים לאחת מחברות המזון מהגדולות בארץ. חברת "מאגרי מזון" בע"מ, נשלטה ע"י חברה רב לאומית שמרכזה בארה"ב ואשר רכשה מפעלי מזון ישראליים בכל תחום אפשרי, את יצוא מוצרי המזון הישראליים בביליוני דולרים מדי חודש כמו גם השיווק בישראל, ריכזה חברת " פוד פרוביידרס וורלד ווייד " הרב לאומית, באמצעות חברת הבת הישראלית "מאגרי מזון" בע"מ ושווקה את מוצריה באמצעות שלושה מרכזי הפצה.

צפון מרכז דרום

שקוע באותן מחשבות שחוזרות כל הזמן על עצמן, אפי שב ומודה לאלוהיו על מזלו הטוב, על כך שיש לו מקום עבודה סביר, אמנם השכר לא משהו, אבל, אחרי השואה הכלכלית שממנה שרד רק פיזית, עבודה זו תספיק לו, ולו רק להשתקם נפשית. ויש את דליה, דליה הייתה לו במהלך החודשיים האחרונים, האדם הנכון במקום הנכון, הריפוי האולטימטיבי. יש לדליה תפקיד נוסף בשרשרת טיפולי השיקום, אבל, דליה לא תדע זאת לעולם.

אפי שאל את עצמו אם הוא יהיה מסוגל להתאהב שוב, או לפחות להתאהב בעתיד הנראה לעין. השואה הכלכלית, לוותה גם בבעיות בתחום הזוגיות. אמנם הוא היה כבר גרוש שנים לא מעטות אבל את אהבתו האחרונה, האולטימטיבית, הוא נאלץ ממש לנטוש בעקבות השבר הנורא, למעשה הוא ננטש, גורש.

בדיעבד, הוא ידע שלולה, אם שני ילדיו ואשתו במשך כ- שמונה עשרה שנים, לא הייתה אהבת חייו, הוא חש שחייו אינם החיים שהוא רוצה. לולה צדקה, הפרידה הייתה כנראה בלתי נמנעת. כבר אחרי עשר שנות נשואים, הרגיש שחייו מונוטוניים מדי, משעממים, הריגושים נעלמו והיו כלא היו, עבודתו שיעממה אותו בערך באותה המידה. כמו נשוי מצוי, לא היה לו העוז להעמיק ולחשוב על שינוי דרסטי. עם השנים, הפכו נישואיהם לנשואי נוחות, שניהם היו שכירים, הכנסתם הייתה סבירה מאד, חובות לא היו להם.

צלצול הטלפון ניתק אותו ממחשבותיו… אימא בוקר טוב, מה הפיל אותך בשעה כה מוקדמת מהמיטה, שאל. בוקר טוב אפיל'ה.. אתה יודע שאני אוהבת לקום מוקדם, ובטח שאני רוצה לשמוע את קולך דבר ראשון בבוקר.. אבל אימא, שבת היום, מה יש לך למהר. אפיל'ה, שבת או לא, הבוקר בא ויש לנו יום נפלא בחוץ ואני רק רוצה להזכיר לך שאני מחכה לך לצהריים אחרי שאתה מסיים לעבוד היום. מה דעתך שאני אקח אותך לאכול בחוץ הציע, אני מקווה שלא הכנת יותר מדי. אפי ידע שהשאלה מיותרת.. אל תבלבל את השכל שלי, הכנתי את מה שאתה אוהב. טוב אימא, בסביבות שלוש וחצי אני אהיה בבית. ביי ביי אפיל'ה..

את לולה גרושתו, הוא פגש במסיבה פרטית בדירה ברמת אביב, הוא הגיע עם חבר שלמד איתו ביסודי. קבוצות היו מקובצים, עישנו סיגריות ושתו מיני משקאות. לולה עמדה ושוחחה עם חברה על המרפסת, בידה סיגריה וכוס משקה.

היא הייתה דקת גזרה, בעלת שער שחור קצר, כמעט קצוץ, בעלת עיניים גדולות ויפות אשר נטמעו יפה בפניה היפות. מאה ושישים ושבע הסנטימטרים שלה החלו בזוג רגליים נאות, נעולות בזוג סנדלים רומיות, לגופה לבשה שמלת מיני רפויה והסתיימו בראש חריף במיוחד אך חסר שאיפות מרחיקות לכת. היה לה מבט של עגל אשר הטעה כמעט כל אחד ויצר תחושה שהיא טמבלית, אולם, לולה הייתה רחוקה מלהיות טמבלית או טיפשה, עיני העגל שלה התחלפו במבט מזלזל כל אימת שחשה שעומדים לזלזל בה. המימיקה הזו עבדה גם על אפי.

אפי התרשם כבר מהרגע הראשון מהמראה המלבב שלה, לא היה לו ספק שהוא יוצא באותו הערב עם מספר הטלפון שלה או איתה.

ערב טוב בנות.

ערב מצוין ענתה טובה חברתה של לולה. אפי חייך אל עבר שתיהן אבל הסתכל יותר לכיוונה של לולה. יש לכן אולי סגריה נוספת, שאל. טובה מהרה לשלוף מתיקה חפיסת סיגריות והציע לו אחת. אפי הודה לה. היא הגישה לו מצת ולאחר שהצית את הסיגריה נעמד ובהה בלולה, טובה הבינה שלולה שוב גונבת לה את ההצגה.

אפשר להישאר אתכן קצת שאל, מאד נעים לי בחברת נשים יפות….

לולה סובבה את הראש, עושה עצמה כמחפשת ולראשונה פתחה את פיה ושאלה בזלזול, איפה אתה רואה נשים יפות .

אפי חש את הסתירה, לא ידע שזו רק הסתירה הראשונה.. הוא היה בטוח שכבר בפגישה הראשונה הוא משכיב אותה. איזו שטות, חשב לעצמו .. טוב נו, אני די חלוד בתחום, חשב, לא יצאתי מזה זמן רב עם בנות, גם זה יעבור.

אני הולכת לשירותים, אמרה טובה. פינתה לו את הדרך..

מותר לשאול איך קוראים לך, שאל אפי.

אני לולה, אמרה ושתקה. אפילו לא שאלה לשמו. אני אפי, נעים מאד.

או קיי, אמרה..

את יכולה לרשום לי את מספר הטלפון שלך עד שחברתך חוזרת. הוא ביקש את מספר הטלפון על אף הצינה שנשבה לעברו, קולו לא היה ממש בטוח.

למה חברתי מפריעה לך. תשובתה של לולה הייתה צוננת מאד. היא לא, אבל בנות מתמלאות קנאה במצבים כאלו, בואי נחסוך לה את זה.

אתה נשמה טובה, אמרה לולה. ממש מתחשב, אני בניגוד אליך, קודם כל חושבת על עצמי ומה שמתאים לצרכי, איש לא מפריע לי בדרך כלל. לאחר הפסקה קצרה, הוסיפה. אין לי טלפון מיותר לתת, אני לא מכירה אותך ואני לא בטוחה שיש לנו על מה לדבר… אפי הסמיק, הסתירה השנייה זה עתה ניחתה עליו, שום התראה מוקדמת לא קדמה לה.

אין ספק שהיא משחקת בי, קשה להשגה זו לא המילה, הבחורה הזו בונקר, היא מאתגרת אותי, לא זכור לי כשלון כזה כמו הפעם, אני תמיד משיג את מבוקשי, הפעם וואו… היא תלך בסופו של הערב ואני אשאר בלי כול יכולת להשיג אותה, בסופו של דבר כן אשיג יותר פרטים אבל, היא בפרוש משפילה אותי.

את סטודנטית שאל אפי בדממה שנוצרה. לא, השיבה. אתה, שאלה.

כן אני סטודנט. הוא לא המשיך, חשב לגרות אותה, לא לגלות לה את תחום לימודיו, כך אולי היא תשאל ותתפתח שיחה. היא לא שאלה.

אני בטח לא חסרה לכם אמרה טובה כשחזרה מהשירותים, מה הולך פה. את כן, השיבה לולה. בואי נצא, מיצינו את המקום. היא הביטה באפי וקמה. אפי חש שלמרות שהביטה בו, הוא לא יותר מאשר חפץ עבורה… היא אספה את תיקה שהיה תלוי על גב הכיסא שלידה. שיהיה לך ערב נפלא, אמרה לולה ועזבה את המרפסת.

תגידי, את מפגרת שאלה טובה תוך כדי נסיעה. איך את מפנה גב לחתיך הורס כזה, תגידי מה יש לך. טובה, עם כל הכבוד לו ולחתיכות שלו, הוא בא בצורה יותר מדי בטוחה, או קיי, זה בסדר כי הוא גבר, אבל, אני לא מוכנה שייקחו אתי כמובן מאליו, אם הוא רציני, שיזיע, שיוכיח, נראה כבר. לא נתת לו צ'אנס, אמרה טובה. איזה תוכיח, איזה יזיע, הוא יודע בכלל איך קוראים לך, שאלה כשהיא עדיין לא מסוגלת להבין.

אפי עזב את המסיבה במפח נפש, הוא מעולם לא נתקל בקשוחה כזו. בדרכו חזרה הביתה לא הזכיר לחברו דני פולומבו את האירוע המצער. לולה לא יצאה לו מהראש ימים רבים לאחר אותו ערב.

בקרוב…

X