התשוקה והשמש | לרכישה באינדיבוק
התשוקה והשמש

התשוקה והשמש

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 264
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 79.2

אֶפְשָׁר שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת
מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח אוֹ
שֶׁאֲנִי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁתִּזְרַח מִפְּנֵי שֶׁהִיא זוֹרַחַת.
(ווֹלס סטיבֶנס)

אנתולוגיה זו, בתרגומו של שמעון זנדבנק, מוקדשת לשירת שתי תנועות גדולות בשירה המודרנית: התנועה האקספרסיוניסטית הגרמנית, ולעומתה התנועה האימג'יסטית האנגלו-אמריקנית. שתיהן קמו בשנות העשרֵה של המאה העשרים, ואין לתאר את אופיה של השירה המודרנית בלי העקבות שהשאירו. האקספרסיוניזם ביקש לבטא את עולמו הפנימי של האדם האירופי בתקופת המשבר של ערב מלחמת-העולם הראשונה והשנים שלאחריה, ואת הביטוי הפנימי הזה אפשר לראות כרומנטיקה מוקצנת, סוערת, שסועה ואפוקליפטית. לעומתו, עצם השם 'אימג'יזם' מצביע על התמקדות באימז' הקונקרטי, בתמונה חיצונית ולא בביטוי של רגש פנימי.

האימג'יזם הגיב נגד הסובייקטיביות באמצעות הסתכלות אובייקטיבית, נקייה ואפילו פרוזאית במציאות החיצונית.  הבו-זמניות של שתי התנועות האלה, המנוגדות לכאורה תכלית הניגוד, מגלמת את הפיצול שביסוד השירה המודרנית: ביטוי העולם הפנימי מצד אחד, הסתכלות בעולם החיצוני מצד אחר, או "מנורה" מחד ו"ראי" מאידך.

המבחר 'התשוקה והשמש' מביא משירתם של 29 משוררים. נמצא בו שירים של כמה מגדולי השירה הגרמנית, כגון אֶלזֶה לַסקֶר-שילר, גיאורג טראקל, אלפרד ליכטנשטיין וברטולט ברכט; ומן העבר האחר כמה מגדולי השירה האנגלו-אמריקנית, כגון ווֹלַס סטיבנס, ויליאם קרלוס ויליאמס ועזרא פאונד.

המתרגם שמעון זנדבנק – חתן פרס ישראל לתרגום שירה וגדול מתרגמי השירה שלנו היום – הוסיף לתרגומיו מסה רחבת-היקף על שתי התנועות האלה, אופיין, תולדותיהן והניגוד הקוטבי ביניהן, ניגוד אשר מתברר שבסופו של דבר יש למַתנוֹ: האנתולוגיה מראה שהוא מחַפה על קרבת נשמות עמוקה שברגישות המודרניסטית.

הספר בכריכה קשה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “התשוקה והשמש”

בקרוב…

אקספרסיוניזם

 

רכבת תחתית / גוטפריד בן

 

צְמַרְמֹרֶת עֲנֻגָּה. רֵאשִׁית לִבְלוּב.

עוֹלֶה מִיַּעַר כְּמוֹ מֵעוֹר שָׂעִיר.

אָדֹם גּוֹאֶה. הַדָּם הָרָם מַמְרִיא.

 

בְּתוֹךְ אָבִיב עוֹלָה אִשָּׁה זָרָה.

עַל קַרְסֻלָּהּ יֵשׁ גֶּרֶב. אֵיפֹה הוּא נִגְמַר –

רָחוֹק מִמֶּנִּי. אֲנִי גּוֹנֵחַ עַל הַסַּף:

לִבְלוּב הָבִיל וְחַם. מִיצִים זָרִים.

 

אֵיךְ פִּיהָ מְבַזְבֵּז אֶת הָאֲוִיר!

הוֹ מֹחַ־וֶרֶד, דָּם־שֶׁל־יָם, דִּמְדּוּם־אֵלִים,

הוֹ עֶרֶשׂ־אֲדָמָה, אֵיךְ מְפַכּוֹת

פְּסִיעוֹת רַגְלַיִךְ מִקְּרִירוּת מָתְנְךָ!

 

חֹשֶׁךְ חַי מִתַּחַת לִבְגָדֶיהָ;

חַיָּה צְחוֹרָה, פְּרוּמָה, רֵיחַ אִלֵּם.

 

כֶּלֶב־מֹחַ מִסְכֵּן, שֶׁאֱלֹהִים כָּבֵד

תָּלוּי לוֹ כִּמְדֻלְדָּל. מִצְחִי נִמְאַס לִי.

לוּ בָּא תַּחְתָּיו מִתְקָן שֶׁל נִצָּנִים,

תּוֹפֵחַ וְנוֹטֵף וּמִצְטַמְרֵר!

 

תָּלוּשׁ, עָיֵף, אֲנִי רוֹצֶה לִנְדֹּד.

דְּרָכִים בְּלִי דָּם. שִׁירִים מִן הַגַּנִּים.

צֵל וּמַבּוּל. אֹשֶׁר רָחוֹק: לִגְוֹעַ

אֶל יָם גּוֹאֵל, לִמְצוּלוֹת כְּחֻלּוֹת.

 


חורף / אלפרד ליכטנשטיין

 

כֶּלֶב עַל הַגֶּשֶׁר זוֹעֵק מָרָה

אֶל הַשָּׁמַיִם, הַמֻּטָלִים כְּאֶבֶן

זְקֵנָה עַל הַבָּתִּים. כְּמוֹ טַל שֶׁל זֶפֶת

רוֹבֵץ עַל פְּנֵי הַשֶּׁלֶג פֶּלֶג מֵת.

 

שְׁלוֹשָׁה עֵצִים קְפוּאִים דּוֹלְקִים שְׁחוֹרִים

בִּקְצֵה הַיְּקוּם. דּוֹקְרִים־חוֹתְכִים

בְּסַכִּינִים חַדּוֹת אֶת הָאֲוִיר,

שָׁם מִדַּלְדֵּל בָּדָד סְמַרְטוּט־צִפּוֹר.

 

זוּג פָּנָסִים מְבוֹסְסִים הָעִירָה,

פִּגְרֵי נֵרוֹת כְּבוּיִים. וְכֶתֶם אִישׁ

הוֹלֵךְ וּמִצְטַמֵּק. עַד מְהֵרָה

הוּא יִבָּלַע בְּבֹץ לָבָן מָאוּס.

 

 

אימג'יזם

 

מוות / ויליאם קרלוס ויליאמס

 

הוּא מֵת

הַכֶּלֶב כְּבָר לֹא יִצְטָרֵךְ

לִישֹׁן לוֹ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלָיו

כְּדֵי שֶׁלֹּא

יִקְפְּאוּ

 

הוּא מֵת

הַמַּמְזֵר הַזָּקֵן –

הוּא מַמְזֵר כִּי

 

כְּבָר אֵין בּוֹ שׁוּם דָּבָר

חֻקִּי

 

הוּא מֵת

הוּא מֵת־אָנוּשׁ

הוּא

מִין חָרִיג מְחֻרְבָּן

בְּלִי שׁוּם

נְשִׁימָה

 

הוּא בִּכְלָל שׁוּם דָּבָר

הוּא מֵת

הִתְכַּוֵּץ לְעוֹר וַעֲצָמוֹת

 

שִׂימוּ לוּ אֶת הָרֹאשׁ

עַל כִּסֵּא אֶחָד וְאֶת

הָרַגְלַיִם עַל הַשֵּׁנִי וְ

הוּא יִשְׁכַּב שָׁם

כְּמוֹ לוּלְיַן –

 

הָאַהֲבָה נִדְפְקָה. הוּא

דָּפַק אוֹתָהּ. בִּגְלַל זֶה

הוּא בִּלְתִּי־נִסְבָּל –

 

בִּגְלַל זֶה

הוּא זָקוּק כָּאן

לְגִלּוּחַ וְעוֹשֶׂה מֵהָאַהֲבָה

יְבָבָה פְּנִימִית

שֶׁל חֲרָדָה וּתְבוּסָה –

 

הוּא יָצָא מֵהָאִישׁ

וְהוּא נָתַן

לָאִישׁ לָצֵאת –

חֲתִיכַת שַׁקְרָן

 

מֵת

עֵינָיו

מֻפְשָׁלוֹת אֶל מִחוּץ

לָאוֹר – בְּדִיחָה שֶׁ

הָאַהֲבָה לֹא יְכוֹלָה לִנְגֹּעַ בָּהּ –

 

פָּשׁוּט תִּקְבְּרוּ אֶת זֶה

שֶׁלֹּא יִרְאוּ לוֹ אֶת הַפַּרְצוּף

מִבּוּשָׁה.

 


ערב / ריצ'רד אולדינגטון

 

הָאֲרֻבּוֹת, טוּר עַל טוּר,

מְבַתְּרוֹת אֶת הַשָּׁמַיִם הַצְּלוּלִים;

הַלְּבָנָה

סְחָבַת מַלְמָלָה עַל מָתְנֶיהָ

מְדַגְמֶנֶת בֵּינֵיהֶן, וֶנוּס נְבוֹכָה –

 

וַאֲנִי כָּאן צוֹפֶה בָּהּ מְחֻרְמָן

מֵעַל לְכִיּוֹר הַמִּטְבָּח.

 

עורך ומתרגם: שמעון זנדבנק – חתן פרס ישראל לתרגום שירה וגדול מתרגמי השירה שלנו היום – הוסיף לתרגומיו מסה רחבת-היקף על שתי התנועות האלה, אופיין, תולדותיהן והניגוד הקוטבי ביניהן, ניגוד אשר מתברר שבסופו של דבר יש למַתנוֹ: האנתולוגיה מראה שהוא מחַפה על קרבת נשמות עמוקה שברגישות המודרניסטית.

X