הרשעה | לרכישה באינדיבוק
הרשעה

הרשעה

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 650
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 75
- 35

הספר השלישי בסדרה המסעירה "השלכות".

אל תאבדו אמון

כנגד כל הסיכויים, קלייר וטוני מצאו דרך לחזור זו לזה, אבל הסוף הטוב לא נראה באופק, אפילו לא קרוב. בדיוק כשנדמה שיש להם הכול – אהבה, כבוד והבטחה למשפחה משלהם – האמת נחשפת לפתע ועולמה של קלייר שוב מתהפך. האשמות ישנות צפות ועולות ופשעים מהעבר נחשפים – הקלפים משתנים והמזל לא תמיד עומד לצדם של קלייר וטוני.

 

אל תניחו הנחות

קלייר אבודה בתוך סיוט מתמשך. מי יציל אותה מעברה? מי יציל אותה מעצמה? כל אחת מהדמויות נאלצת לשחק בקלפים שניתנו לה, וזאת ההזדמנות האחרונה. כל מה שידעה עומד לפתע בסימן שאלה. כל המניעים דורשים הסבר. העבר נחשף שוב, והפעם הסודות מתגלים בין דמיון למציאות, בין העבר להווה.

 

השעון מתקתק. 

הזמן הולך ואוזל… עבור קלייר… עבור טוני… עבור הסוף הטוב שלהם. כשהקלפים האחרונים נשלפים, האם האהבה יוצאת הדופן שלהם תנצח?

בסוף, יהיו מי שיגלו שההימור שלהם היה גבוה מדי, וכולם ילמדו את השיעור החשוב מכל – האמת תמיד נושאת בחובה השלכות.

אסור לכם לאבד אמון, אבל היו מוכנים לשכוח מכל ההנחות שלכם – דניס וייטלי.

הסופרת אלית'יה רומיג, שכבשה את רשימות רבי המכר בארה"ב, חוזרת בספר שלישי ומדהים בסדרת "השלכות" – הסיום המסעיר שכולכם ציפיתם לו, לסיפורם המורכב והמטלטל של קלייר וטוני.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הרשעה”

בקרוב…

 

הרוע שתיצרו יביא בסופו של דבר הרס. לא ניתן להימלט מהשלכותיהם של מעשים.

  • לאון בראון

 

 

האישה עמדה בדממה, מוסתרת בין צלליהם של העצים הגבוהים. הרוח שנשבה באיווה רשרשה בעלים שמעל לראשה, והיא הביטה מרותקת בילדים שהתרוצצו סביב, בגינה הציבורית המטופחת. למרות שרבים מהילדים נאבקו על הזכות להשתמש בסולמות ובמתקנים, תשומת הלב שלה הייתה נתונה לילדה יפהפייה כהת שיער ולילד קטן בלונדיני, ששיחקו בארגז החול. היא ראתה את הילדים מספר רב של פעמים בעבר, ותמיד ממרחק. היא ידעה שהילדה הקטנה כמעט בת שנתיים וחצי ושהילד היה כמעט בן שנתיים. היא מתחה את כתפיה והחליטה שהיום היא סוף־סוף תעז לדרוש, להתמודד עם המחסום שעמד בפניה, ותבטא בקול את בקשתה.

לילדים לא היה מושג מי היא או למה היא נמצאת שם. אבל אין ספק שהאישה עם עיני הנץ של אם או דודה, האישה שעקבה אחרי כל תנועה של הילדים, לא רק תזהה אותה, היא גם לא תהסס לגרש אותה או לקרוא לרשויות.

אחרי שאיפת אוויר עמוקה, הסופרת של רב המכר על פי ה"ניו יורק טיימס" מרדית' בנקס הגיחה מבין הצללים אל אור השמש. ככל שהתקרבה אל מטרתה, כך התעצמה בה החרדה. זה לא יהיה קל. אמילי ונדרסול הבהירה לה שהיא לא רוצה שהילדים ייחשפו לקרקס התקשורתי. התקשורת כבר חשפה יותר מדי סודות משפחתיים – סודות שלטובתם היה כדאי להותיר חבויים.

מרדית' התקרבה אל הספסל בפארק, כשעיניה הסורקות ללא הרף של אמילי ננעצו בה ומבטיהן הצטלבו. אמילי לא הספיקה למחות בקול לפני שמרדית' מיהרה בריצה אל הספסל ונגעה בשרוולה של אמילי. "אמילי, בבקשה, תני לי לדבר. בבקשה… תני לי להשלים את הסיפור שלי."

אמילי הסירה את עיניה מהילדים לרגע, ונעצה את מבטה במרדית'. עיניה הירוקות בערו בהתרגשות. גבה התיישר והיא מיהרה לסנן מילים טעונות באיבה. "אין לך רשות להתקרב כך אליי או אליה. הוצאתי צו הרחקה נגד כל אנשי התקשורת."

"אני יודעת, אבל אני לא סתם אשת תקשורת. אני חברה של קלייר. הייתי," הוסיפה מרדית' בכנות. "בבקשה, אני רוצה שהעולם ישמע את המשך הסיפור שלהם."

אמילי רכנה לעברה ואמרה בקול עוין עוד יותר. "את לא חושבת שסיפרת כבר מספיק? יום אחד אני איאלץ להסביר לה את מה שכתבת בספר שלך. את לא חושבת שגרמת די נזק? או שאולי רק הכסף מעניין אותך? אני בטוחה שחשיפת עוד מידע פרטי ימכור עוד ספרים."

נימת קולה של אמילי לא מצאה חן בעיני מרדית'. למרות שהיא ידעה שמגיע לה, היא לא התכוונה להרשות לה להפריע לה להשיג את מטרתה. אחרי הכול, עצם השיחה הזו עם אחותה של קלייר הייתה יותר מששיערה שאי פעם תצליח להשיג. "אני מקווה שאת יודעת שזה לא קשור למכירת ספרים. קלייר היא שפנתה אליי עם הסיפור שלה. היה לנו הסכם ואני עמדתי בתנאים. אני לא מכחישה שהרווחתי הון מהסיפור שלה. מה את רוצה שאומר? שאתרום את ההכנסות מהמשך הסיפור לניקול? בשמחה, אבל שתינו יודעות שלא חסר לה כסף."

אמילי נשאה את מבטה אל הילדה הקטנה כהת השיער שהתקרבה אליהן בריצה. נוכחותה של האישה הזרה לא הפריעה לניקול לדבר בקול רם וברור: "אימא," אמרה וטלטלה את ראשה הקטן. "כלומר, דודה אֶם. מייקי לא חולק אתי. אני רוצה את ה…"

מרדית' נעצה את עיניה, מהופנטת, בתווי פניה של הילדה הקטנה. השיער הכהה והארוך שלה היה קשור בשתי קוקיות, שהיטלטלו מצד לצד כשרצה. עורה הבהיר הדגיש את לחייה השזופות ועיניה החומות הכהות בהקו באור השמש. מרדית' זיהתה את העוצמה במבטה של הקטנה, את השילוב המושלם בין הוריה; אבל את הנחישות וההגייה המדויקת של הקול הדקיק היא ללא ספק קיבלה מאביה.

מרדית' מעולם לא התקרבה כל כך לבתם של אנטוני וקלייר. היא רצתה בכל לבה למשוך את הילדה הקטנה אל בין זרועותיה ולחבק אותה בכוח – כל מה שהיה יכול להפוך את עולמה של הבת של קלייר לטוב יותר.

בעוד אמילי עסוקה בהשכנת שלום בין הילדים, מרדית' חשבה על האירועים שהביאו את כולם עד הלום – האירועים ששינו את חייה של ניקול לעד. מרדית' זכרה את קלייר ניקולס של פעם, הבחורה חסרת הדאגות שברחה משיעורים בקולג' כדי לבלות את היום בפארק. היא נזכרה באישה שתיארה באוזניה את הפרטים המזוויעים של החיים שהיא מעולם לא רצתה ושלא הגיע לה לחיות, והיא נזכרה בפעם האחרונה שבה נפגשו – לפני כמעט שלוש שנים.

קלייר יזמה את המפגש ביניהן. היא רצתה לדבר על ספרה של מרדית', "חיי כפי שלא נראו מעולם". קלייר רצתה לעצור את פרסומו. מרדית' נזכרה לרגע ברושם שעוררה קלייר: מאושרת סוף כל סוף, וללא ספק גם מאוהבת. הן אכלו ארוחת צהריים בשיקגו וקלייר פתחה בפניה את לבה, דיברה על החרטות שלה, וגילתה לה שהיא בהיריון. מבחינתה של קלייר זאת הייתה הפגנת אמון יוצאת דופן. ההיריון שלה טרם הוכרז פומבית, אבל במהלך הארוחה המשותפת, קלייר הפקידה בידי חברתה הוותיקה את החדשות האחרונות. אין ספק, זה היה יכול לספק כותרות מרעישות, אבל מרדית' לא התכוונה להדליף את המידע. היא כבר עוללה את זה לחברתה פעם בעבר, וההשלכות של אותה רמייה ירדפו את מרדית' לנצח.

לרוע המזל, למרדית' לא הייתה כבר השפעה על פרסומו של הספר; הוא הופקד בידיו של המו"ל, עם הנחיות ברורות. קלייר הציעה לא מעט כסף כדי להסתיר את הסיפור – לנצח. היא חששה שיום אחד הילד שלה יגלה את האמת מאחורי המפגש של הוריו, וקלייר לא רצתה שזה יקרה.

מרדית' הבטיחה לקלייר שתנסה. והיא אכן ניסתה.

ואז, פחות מחודש לאחר מכן, קלייר נעלמה. הסעיף המתאים בחוזה שלהן מומש מיד. הספר פורסם בתוך זמן קצר. מאמציה של מרדית', כמו אלה של סוללת עורכי הדין של רולינגס, לא הצליחו למנוע את פרסומו של הספר. מיד עם צאתו לאור, "חיי כפי שלא נראו מעולם" נכנס לרשימת רבי המכר ושבר את כל שיאי המכירות.

מרדית' קיוותה שכשתכתוב את המשך הסיפור, היא תוכל לספר את השתלשלות המאורעות ואולי – אולי – יום אחד ניקול תבין מה קרה.

קולה של אמילי החזיר את מרדית' למציאות. "התשובה היא 'לא', ואם תפרסמי מידע כלשהו על ניקול, אדאג שתשלמי קנס, ובעזרת בעלי אדאג שיעצרו אותך."

"אני לא כאן כדי לחשוף את ניקול," המשיכה מרדית'. "אני כאן כי אני רוצה לדבר עם קלייר. האנשים במתקן אוורווד אמרו שכל המבקרים צריכים לקבל אישור ממך; לכן אני מבקשת את רשותך."

אמילי הזדקפה במקומה. "גברת בנקס, אני לא ממש מבינה איזה חלק בשיחה הזו לא שמעת או לא הבנת, אבל התשובה היא 'לא'." מרדית' לא הספיקה לענות לפני שאמילי המשיכה, "חוץ מזה, זה לא יועיל לך. קלייר לא יכולה לספר לך את סיפורה. היא לא יכולה לענות על שאלותייך."

"אז תני לי רק לדבר אתה."

"את לא מבינה? היא לא מסוגלת לדבר עם איש."

"אנשי הצוות לא אמרו שהביקורים הוגבלו בגלל מצבה. הם אמרו שאת זו שמתעקשת להגביל את הביקורים."

"גברת בנקס, אני נשבעת לך, אם אני אקרא על זה בחדשות, אני ארדוף אותך בעצמי. את מבינה?"

מרדית' הנהנה וענתה, "אני רוצה לעזור לקלייר. באמת. אני רוצה לחשוף את האמת, כדי שהעולם ידע מה קרה."

אמילי המשיכה, "אני מספרת לך את זה רק בגלל שאחותי ראתה בך חברה. חלק מהרופאים קוראים לזה משבר פסיכוטי שנגרם כתוצאה ממצוקה גופנית ונפשית. אחרים אמרו שזאת תוצאה של ריבוי פציעות ראש." היא טלטלה את ראשה. "קלייר לא דיברה עם איש כבר שנתיים!"

ראשה של מרדית' הסתחרר. היא קראה על טענת האי שפיות. היא הכירה את השתלשלות האירועים וקראה על המקרה. האמת היא שאיש לא היה זכאי לטעון לאי שפיות יותר מקלייר, אבל מרדית' לא שיערה שהמצב חמור כל כך. "למה את מתכוונת?" הנמיכה את קולה. "קלייר לא מסוגלת לדבר?"

"לא, לא ממש. היא מדברת. לפעמים היא מנהלת שיחות, אבל לא עם מישהו מהנוכחים. היא לא יודעת איפה היא וגם לא יודעת שהיא ילדה בת. לפעמים היא עצמה ילדה; בפעמים אחרות היא אתו. באמת, לא תמיד אפשר להבין איפה היא חושבת שהיא נמצאת בכל רגע."

"אז כשניקול קראה לך עכשיו אימא…"

אמילי קטעה את דבריה, "ניקול יודעת שאני דודה שלה, אבל לפעמים, כשמייקל קורא לי אימא, היא שוכחת."

"אולי אני יכולה לעזור? אני יכולה לדבר עם קלייר ואולי זה יעזור לה להיזכר?"

דמעה זלגה על לחייה של אמילי בעודה צופה בילדים משחקים. "אילו הייתי חושבת שיש סיכוי הייתי מרשה לך מיד לפגוש אותה, אבל האמת היא שאם אלה מאתנו שמבקרים אותה לא מסוגלים להגיע אליה – אם ניקול לא מצליחה להגיע אליה…" אמילי הזדקפה והקשיחה את קולה. "לא. בבקשה, אל תבואי לבקש שוב."

"אמילי, מה עם מר רולינגס?"

אמילי פנתה אל מרדית' בפתאומיות, ונימת קולה נשמעה כמו נהמה של אימא דובה. "הוא איננו ואני לא מוכנה להרשות לאיש להזכיר את שמו ליד קלייר או ניקול. שלטון האימה שלו במשפחתי נגמר!"

"אבל יום אחד…"

אמילי קמה בבת אחת, והתעלמה ממרדית'. "שלום, גברת בנקס. אני לוקחת את הילדים שלי הביתה. אם אי פעם אראה שוב את פנייך או אם אקרא משהו מהשיחה הזו במקום כלשהו, אני לא אסתפק בהגשת תביעה, אני אדאג שתמצאי את עצמך מאחורי הסורגים. יום נעים לך."

מרדית' הנהנה בהבנה ונותרה לשבת על הספסל. היא התבוננה באמילי מרימה את מייקל בזרועותיה ומושיטה את ידה לניקול. אמילי לא הסתובבה אליה ולא התייחסה לנוכחותה אלא רק אחזה בכוח בילדים והלכה משם.

אלית'יה רומיג היא סופרת שכתביה כבשו את טבלאות רבי המכר של "הניו יורק טיימז" ו"יו.אס.איי טודיי". היא נבחרה למקום הראשון ברשימת "הסופרים החדשים שחייבים לקרוא" של Goodreads מיולי 2012 ועד היום.

היא התגוררה מרבית חייה באינדיאנה, גדלה במישוואקה, למדה באוניברסיטת אינדיאנה ובימים אלה חיה בדרום אינדיאנפוליס. יחד עם אהוב נעוריה, בעלה זה עשרים ושבע שנים, הם מגדלים שלושה ילדים. לפני שהפכה לסופרת במשרה מלאה היא עבדה בימים כשיננית ובילתה את לילותיה בכתיבה. כשהיא לא מדמיינת תהפוכות ותפניות מהממות, היא אוהבת לבלות את זמנה בחיק משפחתה וחבריה. תחביביה כוללים התעמלות, קריאה ויצירה של גיבורים ואנטי גיבורים שימלאו את חלומותיכם!

אלית'יה נהנית מטיולים, בעיקר למקומות עם חוף ים. בשנת 2011 הייתה לה הזדמנות לבקר בסידני, אוסטרליה, שם בתה לומדת באוניברסיטה של וולונגונג. חלומה הוא לטייל בעולם ברומנים שלה ובמציאות.

"השלכות", הרומן הראשון שלה, ראה אור באוגוסט 2011 בהוצאת Xliberis . באוקטובר 2012 , גברת רומיג פרסמה את הספר שוב כסופרת עצמאית. ספר ההמשך, "אמת", ראה אור ב־ 30 באוקטובר 2012 , ו"הרשעה," השלישי בסדרה, ראה אור ב־ 8 באוקטובר 2013 . הספר הרביעי בסדרה )שטרם תורגם לעברית( הוא הספר

המפתיע " REVEALED: The Missing Years ", והוא מספר על פער השנים שרק מוזכר ב"הרשעה".

אלית'יה כתבה גם ספרים מלווים לקריאה בסדרת "השלכות" – " BEHIND HIS EYES CONSEQUENCES "

ו" BEHIND HIS EYES TRUTH " )שטרם תורגמו לעברית( – שנועדו לאותם קוראים שקראו את הסדרה ושואלים את עצמם "מה הוא חשב לעצמו." יש בספרונים אלה סצנות שלא נכללו ברומנים המקוריים.

אלית'יה חברה ברשת של מחברי רומנים רומנטיים בארה"ב.

X