הסגן של בר כוכבא | לרכישה באינדיבוק
הסגן של בר כוכבא

הסגן של בר כוכבא

שנת הוצאה: 04/2015
מס' עמודים: 212
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 33.3
- 48
- 33.3

מספרי 1 ידועים ומוכרים לכל. אך מספרי 2 שרויים בצל הכבד שמטילים מספרי 1. בספר זה נסיר את וילון השכחה מעל 38 מספרי 2 שונים ומגוונים. חלקם היו 'הסגן של…'. ראש וראשון הוא הסגן של בר כוכבא כמובן. סגנו של סימון בוליבר, סגנו של סם יוסטון, מדליסט ומדליסטית הכסף הראשונים באולימפיאדה, סגנו של רומל, ומספר 2 משני הצדדים: הסגן השני של היטלר.

חלקם היו 'השני ש…'. למשל קיסר סין השני, מלך סקוטלנד השני, השני שקפץ לגובה מעל 2 מטרים, החיה השניה בחלל, הזוכה באירוויזיון השני, השני שקבל שני פרסי נובל, השני ששחה 100 מטרים בסגנון פרפר בפחות מדקה, ראש ממשלת טסמניה השני ועוד רבים וטובים (מי יותר ומי פחות).

בעזרת ספר זה תהפכו למסמר הערב באירועים חברתיים, עת תשלפו עובדות מרתקות ומשעשעות על אנשים ואירועים.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הסגן של בר כוכבא”

בקרוב…

1. יהושע בן גלגולא הסגן של שמעון בן כוסבא (בר כוכבא)

אין בטחון מוחלט מי היה סגנו של בר כוכבא. עם זאת העדויות ממסמכי וואדי מורבעת (במרומי נחל דרגות), מצביעות בסבירות גבוהה כי, היה זה יהושע בן גלגולא. הוא מופיע באגרות של בר כוכבא כ'ישע בן גלגלה', 'ישוע בן גלגולא' וגם 'ישוע בן גלגולה'. משיקולי אחידות אכנה אותו יהושע (ישוע הוא קיצור של יהושע) בן גלגולא

במערות שבואדי מורבעת נמצאו חמש אגרות הממוענות אל יהושע בן גלגלוא מאת מפקד המרד, וכולן מוענו להרודיון ('הרודיס' באגרות, המבצר החשוב מדרום לירושלים, שהקים הורדוס ובו התגלה קברו). לא ברור האם האגרות הן העתקים שנשמרו, או שהן המכתבים המקוריים שהובאו מהרודיון, בטרם נכבש המקום על ידי הרומאים. באחת האגרות כונה יהושע בן גלגולא בתואר 'ריש המחניה' (ראש המחנה. ניתן גם לקרוא 'רוש המחניה'. הקו המייצג את האות האמצעית ארוך מכדי להיות י' אך קצר מלהיות ו'), רמז ברור להיות יהושע בן גלגולא מפקד הרודיון.

בנוסף לספק לגבי זהות סגנו של בר כוכבא, הרי עד גילוי האגרות, אפילו שמו המקורי של מפקד המרד לא היה ברור. במקורות חז"ל הוא מכונה שמעון בר כוכבא. אך האגרות חתומות על ידי 'שמעון בן כוסבא' (או 'כוסבא' בלבד), וזהו שמו המקורי. למרות ששמו

המקורי כבר ידוע, אכנה אותו בשם הנפוץ 'בר כוכבא'. זאת ועוד, הסיבות לפרוץ המרד ומהלכיו שנויים במחלוקת, עקב מיעוט התיעוד ההיסטורי הנוגע למרד בר כוכבא. בניגוד למרד הגדול (66 – 70 לספירה) – שזכה לחיבור מקיף מאת יוסף בן מתתיהו ('תולדות מלחמת היהודית ברומאים'), הרי מרד בר כוכבא (132 – 135 לפה"ס) נזכר באופן חלקי ומגמתי במקורות מאוחרים כגון כתבי ההיסטוריון הרומי טקיטוס, אב הכנסיה אוזביוס, ומקורות חז"ל. כל מקור תיאר את האירועים באופן חלקי, ובעיקר בהתאם להשקפת עולמו.

קיים ויכוח בנוגע לסיבות לפרוץ המרד. ההולכים בעקבות טקיטוס סבורים כי הסיבות לפרוץ המרד היו תכניתו של אדריאנוס (או הדריאנוס), קיסר רומי, לבנות עיר אלילית (איליה קפיטולינה) על חורבות ירושלים, ובה מקדש אלילי בהר הבית, וכן גזירות השמד של אדריאנוס (שהעיקריות בהן היא איסור המילה, איסור לימוד תורה, ואיסור סמיכת לרבנות). הנסמכים

על אוזביוס טוענים כי, בניית איליה קפיטולינה וגזירות השמד הן תגובה רומית למרד, ולא הסיבות לפריצתו. זהו ויכוח שאינו חף מהקשרים אקטואליים, פוליטיים, מדיניים ואמוניים. עיון

במקורות חז"ל אינו מעלה תמונה ברורה בנוגע לסיבות לפרוץ המרד.

ב-2014 התגלתה, ליד שער שכם בירושלים, מחצית מכתובת הקדשה לטינית לכבוד הקיסר אדריאנוס (מדובר בחציה הימני.

חציה השמאלי התגלה כבר בסוף המאה ה-19). הכתובת חרוטה על אבן, והייתה בשימוש משני כחלק מבור מים. וזו לשונה (שני החצאים, בתרגום):

"לאימפרטור קיסר טריאנוס אדריאנוס אוגוסטוס, בנו של טריאנוס מנצח הפרתים, נכדו של נרווה האלוהי, פונטיפקס מקסימוס (=הכהן העליון), בעל סמכות הטריבון בפעם הארבע עשרה, קונסול בשלישית, אבי המולדת, (הקדיש) הלגיון העשירי פרטנזיס".

הלגיון העשירי פרטנזיס הוא לגיון שהשתתף בדיכוי המרד הגדול (66 – 70 לספירה), ולאחר חורבן הבית השני הוצב בירושלים (החרבה, שהפכה למחנה צבאי), כחלק מחיל המצב הרומי בארץ ישראל (בסוף המאה השלישית הלגיון הועבר לאילת). בכתובת

לא מוזכרת המילה 'קולוניה', כך שלא ברור האם בעת הצבת הכתובת כבר נוסדה איליה קפיטולינה (כלומר יסודה היה אחד הסיבות למרד), או שמא הכתובת הוצבה (כנראה על עמוד חופשי על אם הדרך) ללא קשר לבניית העיר (כמו שלטים בבסיסי צה"ל כיום).

מלבד אי הודאות לגבי הסיבות לפרוץ המרד, הרי גם מהלכיו והיקפו שנויים במחלוקת עמוקה, בשל מיעוט המקורות כאמור. לא ברור האם בר כוכבא כבש את ירושלים אם לאו. הסמלים (למשל: חזית המקדש, ככל הנראה) והכתובות (למשל: שבלחר ישראל = שנה ב' לחרות ישראל) על מטבעות בר כוכבא אינם

מכריעים, כי לא ברור האם הם משקפים מציאות קיימת או שאיפות לעתיד לבוא..

מעט אור שופכים המסמכים מוואדי מורבעת (סה"כ התגלו 159 קטעים כתובים), וכן מטבעות וממצאים ארכיאולוגיים אקראיים. יש הסכמה כללית, כי המרד תם עם נפילת ביתר שבהרי יהודה (הכפר הפלשתיני בתיר מדרום לירושלים).

אגרות אלו (בעברית ארמית ויונית) הן המקור למידע שלנו על יהושע בן גלגולא, הנזכר בכמה מהן. בתעודה אחת (מספר 115) נזכרת אשה בשם 'סלומי בת ואנוס גלגולא', והיא כנראה אחותו, ומוצאם מהכפר בית בצי שבאזור בית לחם.

פפירוס 42 (המספרים הם מאת החוקרים שפענחו אותם) הוא מפרנסי הכפר בית משכו בענין הפרה של יעקב בן יהודה. הפפירוס מעיד שבר כוכבא הנהיג מערכת משפט:

"מן הפרנסין של בית משכו מן ישוע ומן אלעזר לישוע בן גלגולא ריש (או רוש) המחניה שלום. שידע יהי לך שהפרה שלקח יהוסף בן ארצטון מן יעקב בן יהודה שיושב אבית משכו שהי שלו מזבנות ואף אללי שהגיים קרבים אלנו אזי עלתי <והפצע>

והפצתיך על ככה שלא תהי אמור מן בשרון לא עלתי אצלך אהוה שלום וכל בית ישראל

ישוע בן אלעזר כתבה, אלעזר בן יהוסף כתבה, יעקוב בן יהודה על נפשה, שאול בן אלעזר עד, יהוסף בר יהוסף עד, יעקוב בן יהוסף מעיד".

פרנסי הכפר בית משכו (ישוע / יהושע ואלעזר) כתבו ליהושע בן גלגולא.

לדבריהם, הפרה שיהוסף בן ארצטון לקח מיעקב בן יהודה, שייכת ליעקב בן יהודה שקנה אותה בכספו (שהי שלו מזבנות). בשל קרבת הרומאים (ואף אללי שהגֹיִים קרבים אלנו) הם אינם מגיעים בעצמם להבהיר את פרשת הפרה. כפי הנראה התעוררה מחלוקת בנוגע לבעלות על פרה. מחלוקת שהגיע לפתחו של יהושע בן גלגולא, בהיותו הממונה המקומי מטעם בר כוכבא. טענות הצד השני לא התגלו, ולא ברור כיצד הסתיימה פרשת הפרה.

פפירוס 43 הוא מאת בר כוכבא עצמו, בנוגע לאנשים מן הגליל:

משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה ולאנשי הכרך שלום. מעיד אני עלי תשמים יפס[ד] מן הגללאים שאצלכם כל אדם שאני נתן תכבלים ברגלכם כמה שעסת[י] לבן עפלול

בר כוכבא הזהיר, מסיבה לא ברורה, את יהושע בן גלגולא (ישע בן גלגלה), שלא יאונה כל רע לאנשי הגליל (יפסד מן הגללאים) המצויים בהרודיון (שבויים? בני ערובה? מתנדבים?), אחרת הוא

יאסור אותם [שאני נותן תכבלים (= את הכבלים) ברגליכם], כמו שנעשה (כמה שעסתי) לאדם בשם בן עפלול.

פפירוס 44 מבר כוכבא בנוגע לחיטה ואירוח בשבת:

"משמעון לישוע בן גלגולה, שלום שתשלח תבי (או תבו) חמשת כורין ח[טי]ן ש[ ]ש לביתי אצלך בדעת ותתקן להן מקום פניו יהו

בו אצלך תשבת הזו אם יחפצו לבי (או לבו) והתחזק וחזק תמקום הוא שלום ופקדתי תמי שיתן לך תחטין שלהאחר (או שלחאחר) השבת יטלון".

הפפירוס נשלח מבר כוכבא ליהושע בן גלגולא ובו בקשה (בדעת, בהסכמה?) לשלוח ולהביא (תשלח תבי) חמישה כור חיטה (הדעות לגבי נפח הכור נעות מ-220 ועד 450 ליטרים. כלומר מדובר ב 1100 – 2250 ליטר חיטה), מיהושע בן גלגולא אל בר כוכבא (לביתי אצלך), ובנוסף בקשה להכין מקום פנוי לאנשים ליום שבת, אם הם יביעו ענין בכך [ותתקן להן מקום פניו (פנוי) יהו (יהיו) בו אצלך תשבת (את השבת) אם יחפצו לבי (לבוא)]. בנוסף יש לבצר את המקום [והתחזק חזק תמקום (את המקום = הרודיון)]. ולבסוף הוראה חוזרת בנוגע לחיטה שיקחו אותה אחרי שבת [ופקדתי תמי (את מי) שיתן לך תחטין (את החיטין) של האחר (שלאחר) השבת יטלון (יטלו אותן)].

תפקידו המרכזי של יהושע בן גלגולא בהנהגת המרד, עד כדי היותו הסגן של בר כוכבא, נלמד בעקיפין. כמות האגרות שנשלחו

אליו, חלקן מבר כוכבא בכבודו ובעצמו, הנושאים בהם הוא טיפל (משפט, צבא, אספקה…), והיותו מפקד הרודיון, המבצר החשוב – רומזים על תפקידו הבכיר. בהעדר מועמדים טובים יותר, ניתן להכתירו בתואר 'הסגן של בר כוכבא'.

אילן אבקסיס הינו היסטוריון, המתמחה במזרח הקדום ובחקר המקרא, המלמד במכללת גורדון ובאוניברסיטה הפתוחה, ואספן עובדות לא חשובות.

X