המרוץ הגורלי | לרכישה באינדיבוק
המרוץ הגורלי

המרוץ הגורלי

שנת הוצאה: 2011
מס' עמודים: 208
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 39
- 39

בילוי יומי בארוע נוצץ, שופע שמפניה ונשים, הוא סתם עוד אירוע מבחינת אית'ן קרטרייט, עד שדייזי דונהיו צדה את עינו.

דייזי שומרת על פרופיל נמוך בקרב אנשי העלית הלבושים בבגדי מעצבים, אך אית'ן מסוקרן מהבחורה פשוטת המראה, רוצה בקירבתה, וגורם לפיטוריה.

דייזי המומה. היא זקוקה לעבודה, ואית'ן מציע לה תפקיד חדש. להיות מנהלת משק בית. הוא קנה לאחרונה נכס וצריך מישהו שיפקח על העובדים.

רעיון מעניין… במיוחד כשבעל הבית כל כך מרשים…

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “המרוץ הגורלי”

בקרוב…

"חומד, אני זקוקה לעזרה!"

דייזי דונהיו קפאה. דיבורה האיטי האופייני של לינדה טוויגלי היה יחיד ומיוחד במינו. הוא פילח את זמזום השיחה הכללי שהגיע מקהל הסלבריטאים והעביר רטט בהלה בגבה של דייזי. אם יש צורך בעזרה, בתור העוזרת האישית של לינדה מתפקידה למלא את המשימה, במהירות וביעילות, וָלא – היא תרגיש בנחת לשונה החדה של המעסיקה שלה על הזנחת חובותיה.

היא קפצה לפעולה והסתובבה במהירות כדי לגלות מה מקור הבעיה. אוהל האח"מים נראה עמוס באנשים גבוהים. קבוצה של דוגמניות העלית של אוסטרליה הוטסה למקום כדי להוסיף זוהר לאירוע, שלא סתם נודע בשם "מג'יק מיליונס", מיליוני הקסם. כל האנשים במקום היו עמוסים בכסף או מקושרים לכסף, והם ציפו שהכול יהיה מושלם עבורם. במיוחד המעסיקה שלה.

דייזי, שהיתה ממוצעת בקומתה ושנעלה נעליים נמוכות-עקב מעשיות בגלל כל ההתרוצצויות שעבודתה דרשה ממנה היום, התרוממה על בהונותיה וניסתה להבחין בזר הנוצות הכחול-מלכותי שהנץ מתוך הכובע האהוב והיקר להחריד של לינדה, בעיצובו של ניל גריג. במקום היו כובעים מחודדים כחולים מעטים, והם הסגירו שמטרתה נמצאת בקרבת הבר הפתוח, מקום שבו לא היתה אמורה להתעורר בעיה. היא כבר וידאה שיש שפע ארגזים של שמפניה צרפתית ושל כל משקה אפשרי אחר. האם משהו נשפך על חליפת המעצבים הכחולה העשויה משי של לינדה?

אוי ואבוי, חשבה דייזי בהתקף פניקה ומיהרה לפלס דרכה בדחיקות מרפק בין המון המיליונרים. בדרכה תהתה איך תתקן כתם שאינו בר-תיקון. ללבה ההולם רווח מיד כשהגיעה לזירת האירוע וגילתה שהמעסיקה שלה מתאמצת להתחנף לגבר. אבל לא סתם גבר. כשזיהתה את האיש, לבה חזר להלום ממגוון סיבות.

זה היה האיש שלפי השמועות הציל את עשירי אוסטרליה מהתוצאות הקשות של המשבר הפיננסי העולמי הנוכחי – אית'ן קרטרייט, אשף הפיננסים שחזה את ההתרסקות וניווט את כל הכספים המשמעותיים לחברות שתמיד יניבו רווח, אפילו בזמן שפל.

דייזי קפאה במקומה מאחורי כתפה של לינדה ולטשה בו עיניים שעה שמערבולת רגשות פגעה בה – כעס, תרעומת, איבה עזה בשל אי-הצדק האיום בכך שהעשירים מתעשרים יותר שעה שהעניים נעשים עניים יותר, במיוחד הוריה שנקלעו לחוב שכבר לא יכלו לפרוע. האיש הזה, יותר מכל האחרים, ייצג את המצב האומלל הזה.

היא קראה עליו, ראתה תמונות שלו, אך מה שהעצים את סערת הנפש הפנימית שלה היה המראה החיצוני המושך שלו. שיער שחור גלי וסמיך, עיניים ירוקות נוצצות ופנים גבריות חזקות ונאות התלוו אל גוף גבוה, בעל פרופורציות מושלמות, שעטה חליפה מחויטת לעילא… זה היה כל-כך לא הוגן! לאיש היה הכול! היא התרעמה כפליים על העובדה שהיתה לו השפעה מינית עליה. וללא ספק על כל אישה שנחשפה לנוכחותו הכובשת.

זה היה מטריד ביותר כשהוא הסב פתאום את תשומת לבו מלינדה טוויגלי ושלח מבט תוהה מעבר לכתפה ישירות אל דייזי. האם  הרגיש  במבטה  העוין?  הגבות  השחורות  הסקסיות הזקורות – בדיוק כמו של בראד פיט – התרוממו במעין תמיהה נבוכה, והעיניים הירוקות המיוחדות קדחו בעיניה וחיפשו תשובות שהגאווה אסרה עליה לגלות לו אי פעם.

לינדה, שהתרגזה בגלל דעתו המוסחת, הסתובבה כדי לטפל בהפרעה הלא רצויה. כשגילתה שאין צורך לנהוג בטקט, שכן מדובר בסך הכול בעובדת, עיניה הכחולות הקפואות בחנו את דייזי במורת רוח. "מה את רוצה, די-די?" נבחה.

"כלום, מיז טוויגלי," השיבה דייזי בביטחון הרב ביותר שהצליחה לגייס, בהתחשב בתשומת הלב המלחיצה של שני זוגות עיניים שדרשו הסברים. "חשבתי ששמעתי אותך קוראת לעזרה."

לינדה צקצקה בלשונה בקוצר רוח. "לא כרגע. ותפסיקי לכרכר סביבי. אני בטוחה שיש לך דברים חשובים יותר לעשות."

"כן, כמובן. מצטערת שהפרעתי. תסלחו לי בבקשה."

דייזי כבר החלה לסגת, אך אית'ן קרטרייט התערב. "חכי!" ציווה ופסע קדימה כשזרוע אחת שלו מושטת. הוא חייך, ופיו המסותת למשעי נפתח וחשף שורה של שיניים לבנות מושלמות. הדבר דחף את דייזי להחליט מיד שהוא לא יזכה לנגוס בה, מקסים ככל שיהיה. "עוד לא נפגשנו," אמר בקול שהיה עשיר כמו כול כולו. "הייתי זוכר מישהי בשם די-די. זה שם כל-כך יוצא דופן. תואילי בטובך לערוך בינינו היכרות, לינדה."

"אלה ראשי התיבות שלה, לא השם שלה," אמרה לינדה בצחוק גבוה שהעביר בגבה של דייזי צמרמורת של סלידה כלפי המעסיקה שלה והתנהגותה המתנשאת המתמדת. אלמלא היתה זקוקה לעבודה זו ולשכר שהיה בצדה, היא היתה עוזבת כבר ביום הראשון, כשלינדה ציינה שהיא לא יכולה להעסיק עוזרת אישית ששמה דייזי משום שהשם מתקשר אצלה לפרה נחותה. השם די-די נשמע הרבה יותר יוקרתי.

"זאת העוזרת האישית שלי, אית'ן," המשיכה לינדה בטון מזלזל. "לא מישהי שאתה צריך להכיר."

ההערה הסנובית ככל הנראה לא נעמה לאוזניו. "להפך, אם אני אעבוד איתך, ייתכן שהעוזרת האישית שלך תהיה איש הקשר הראשון שלי," הגיב ובעיניו נצנץ זיק קשה.

"נו טוב, בסדר גמור," ויתרה לינדה, לאחר שקלטה שהוא עומד להתעקש, ושאם היא מעוניינת בשיתוף הפעולה שלו, עליה ליישר עמו קו. "אית'ן קרטרייט, דייזי דונהיו."

"נעים מאוד לפגוש אותך, מר קרטרייט," פלטה דייזי ורצתה רק להימלט בחזרה אל בינות להמון.

הוא בחן אותה בסקרנות והושיט לה את ידו כאילו חש ברצון שלה לברוח ועיכב אותה בכוונה. "סביר להניח שלי נעים יותר לפגוש אותך, דייזי דונהיו," אמר עם שעשוע מרצד בעיניים.

כן, בטח! איזה צחוקים! האיש הגדול מתנשא מעל הפרה החומה הקטנה, חשבה דייזי באכזריות כשלחצה את ידו כדי להשלים את ההיכרות הרשמית המנומסת. המגע של בשר בבשר העביר בה עקצוצים לוהטים, ואחיזתו היתה חזקה ואגרסיבית כמבטאת רצון שתלטני. היא התמרדה בעוז כשהוא אחז בידה זמן רב מכפי שהרשמיות המנומסת חייבה.

"תסלח לי בבקשה, מר קרטרייט. אין לי זמן להתעכב. זקוקים לי במקום אחר," אמרה בתקיפות. היא קרעה את מבטה מהעיניים הירוקות המושכות השדוניות והנהנה בכניעות אל לינדה טוויגלי שמזגה החם כבר קרוב לוודאי בעבע בשל ההפרעה לשיחה החשובה.

מסתבר שאית'ן קרטרייט היה רגיש דיו כדי להבין שהוא עלול לגרום לה לבעיות, והוא נסוג ושחרר את ידה, אף שעדיין חייך אליה כאילו היה מרוצה ממנה, אף שזה נראה לה כסטייה כשהאוהל היה גדוש בנשים משגעות שללא ספק היו שמחות על תשומת לבו. היא היתה בעלת שיער חום ועיניים חומות ולבשה בגדים חומים מתוך כוונה להיות בלתי נראית ככל האפשר ולא למשוך לעברה טיפה מאור הזרקורים שהבוסית שלה אהבה.

"אם יש לך דקה פנויה, תהמרי על מידאס מג'יק," אמר כהערת פרידה.

לזרוק כסף אמיתי על סוס! בחיים לא! לשונה של דייזי פרקה עול. "זו העצה הפיננסית הכי טובה שלך?" הטיחה בו בבוז לוהט בשל כל מה שייצג.

הוא צחק, וצחוקו הוסיף סקס אפיל עוצר נשימה למגנטיות המינית שלו. "לא, אבל זה הימור טוב," השיב לבסוף. "קניתי אותו במכירות סוסי היירלינג השבוע, על סמך עצה מצוינת, והוא בעל שושלת ומבנה הגוף המתאים כדי לנצח במרוץ הגדול."

דייזי התעשתה מספיק כדי לציין בקרירות, "אני לא מהמרת." היא שיקרה במצח נחושה כשהוסיפה, "אני מאחלת לך בהצלחה, מר קרטרייט," ואחר הפנתה לו את גבה כדי ליצור במהירות מרחק מהמפגש המטריד.

"כל החיים הם הימור, דייזי דונהיו," ריחף קולו אחריה.

אצלה לא, ולא היתה לה שום כוונה להראות שהיא שמעה את ההערה ולשלוח אליו מבט לאחור.

לכל האנשים האלה היה כסף מיותר. לאחר שעבדה בשלושת החודשים האחרונים עם לינדה טוויגלי שסוכנות יחסי הציבור שלה ארגנה אירועים עבור אנשי החברה הגבוהה, דייזי נדהמה והזדעזעה ללא הרף מסכומי הכסף שהם בזבזו על בילויים. המסיבות שקדמו לחג המולד היו בלתי נתפסות. חגיגות השנה החדשה, כמובן, היו חייבות להיערך על יאכטה פרטית מפוארת כדי שאפשר יהיה להביט בזיקוקים באזור נמל סידני. עכשיו כל המי והמי הגיעו לחוף הזהב של קווינסלנד לרגל הקרנבל השנתי "מג'יק מיליונס" – מרוץ הסוסים הגדול הראשון בלוח השנה.

האירוע החל בתחילת השבוע עם מכירת סוסי היירלינג, המכירה הגדולה ביותר של סוסים גזעיים באוסטרליה. אין ספק שאית'ן קרטרייט שילם סכום שערורייתי עבור מידאס מג'יק ומאז חגג את רכישתו המוצלחת. האירועים כללו נשף, מבחר מסיבות קוקטיל, והיום היה השיא, יום המרוצים השלישי בגודלו בשנה מבחינת הסכומים שהוצאו בו. סכום הזכייה היה קרוב לחמישה מיליון דולר. דייזי קיוותה בחמיצות שהסוס שלו יגיע אחרון.

החיים לא אמורים להיות הימור.

יש דברים שצריכים להיות בטוחים.

כמו הבית של הוריה.

אם כדי שהוא יהיה בטוח עבורם עליה להישאר בעבודה המחורבנת הזאת, היא תחרוק שיניים ותעשה זאת, למרות הצרבת הקשה שהעבודה גרמה לה.

 

אית'ן לא בילה בנעימים. הוא התרחק מההמולה של הנשים, שפטפוטיהן הטיפשיים שיעממו אותו, ואז נדחק לפינה בידי לינדה טוויגלי, שהיתה נחושה בדעתה להפקיד את ההשקעות שלה בידיו. זה היה דבר משעמם ומעיק עוד יותר משום שהקרנבל הזה היה אמור להיות בילוי, לא עבודה. אשת יחסי הציבור בהחלט לא הפעילה את כישוריה בחברתו – היא היתה שתלטנית ומעצבנת – והיחס שלה כלפי העוזרת שלה היה על גבול הנתעב.

דייזי דונהיו…

זו היתה אישה שעניינה אותו. היא היתה דרור חום קטן בין כל התוכים הנוצצים, והיא מילאה את תפקיד המשרתת הכנועה אף שלא היתה עצם אחת כנועה בגופה. פצצת אנרגיה ששלחה לעברו כל-כך הרבה זרמים שליליים עד שעוררה בו מיד את הדחף לפתוח עמה במאבק. לא שהוא יכול היה. הנסיבות לא היו הוגנות, שכן הוא היה אורח והיא היתה עובדת שתפקדה תחת עיניה הפקוחות של המעסיקה המסויגת שלה.

אני לא מהמרת…

היות שהיא אימצה לעצמה גישה כה קפדנית לחיים ולא לקחה שום סיכונים, היא קרוב לוודאי התפוצצה מבפנים. אית'ן מצא את עצמו חושב שהוא ייהנה לחלוץ את הפקק שלה ולגלות איך היא תתנהג לאחר שכל התשוקה הבוערת הזאת תמצא פורקן. דבר אחד היה בטוח. דייזי דונהיו לא היתה קלת דעת באופייה. והיא גם לא היתה משעממת, הוסיף לעצמו כשנאלץ לשאת את השתלטותה החוזרת של לינדה טוויגלי על תשומת לבו.

"כמו שאמרתי לך לפני שדי-די הפריעה לנו…"

די-די… איזה שם מטופש להדביק לאדם עם כבוד פנימי כה רב! השם גם העיד על חוסר הערכה כלפיה, דבר שניכר ביחס היהיר של האישה כלפי דייזי. אית'ן האמין בכל לבו שכל אדם ראוי ליחס של כבוד, יהיה מעמדו בחיים אשר יהיה. הוא תהה מדוע דייזי הסכימה לשאת זאת, ואז קלט שבתקופה כלכלית קשה זו היא לא התכוונה לקחת את הסיכון שתאבד את מקום עבודתה.

הוא הקדיש ללינדה טוויגלי חמש דקות נוספות כדי שלא תאשים את העוזרת האישית שלה בקיצור שיחת העסקים שלה, ואחר התנצל ואמר, "כבר יש לי רשימת לקוחות מלאה מאוד, לינדה, אבל אני אבדוק אם אוכל לצרף אותך כשאחזור למשרד." הוא החווה בראשו לעבר חברו הטוב ביותר שפטפט עם אחת מדוגמניות העלית. "מיקי בורק אמר לי שאנחנו צריכים לדבר עם הרוכב לפני המרוץ הגדול, והגיע הזמן שאני אגש לקרוא לו."

"אוה!" פניה נפלו באכזבה לפני שגייסה חיוך פרידה גדול. "אני אגש מיד להמר על מידאס מג'יק."

לא היה לו אכפת אם היא תהמר על הסוס או לא. הוא רק רצה להתרחק ממנה. מיקי שכנע אותו להיכנס לעסקי הסוסים והתעקש שהוא זקוק לאיזה עניין חיצוני שיכניס פלפל לחייו וימשוך אותו אל המערבולת החברתית אחרי האכזבה הקשה שנחל עם ארוסתו לשעבר. קצת כיף, טען מיקי, במיוחד אם אית'ן גמר עם נשים.

לדברי חברו, דבר לא השתווה לזרם ההתרגשות שאדם הרגיש כשצפה בסוס שלו מנצח במרוץ חשוב. אית'ן טרם חווה את התחושה. אף שמיקי היה אמור לדעת. אביו היה אחד ממאמני הסוסים הגזעיים המצליחים ביותר באוסטרליה.

מיקי גדל לתוך עסקי הסוסים. אפילו בבית-הספר נהג לארגן גיחות למרוץ גביע מלבורן – דבר שהיה מנוגד לחלוטין לכללים, אבל הוא תמיד יצא מזה בשלום. הוא היה הרוח החיה בכיתתם – עליז, שנון, מקסים – נער זהב עם שערו הבלונדיני המפוספס ומולבן משמש ועיניו הכחולות המבריקות. הוא היה גם ספורטאי מבטן ומלידה, דבר שהיה משותף לשניהם, יחד עם מבנה גופם הגבוה והחזק.

כולם אהבו את מיקי. הוא תמיד היה משעשע. אית'ן תמיד תהה מדוע מיקי בחר להתחבר איתו – התלמיד השקט והרציני והמתחרה הגדול ביותר שלו במגרשי הספורט – עד שמיקי הסביר.

"בלי זיבולים, כן? אני אגיד לך את האמת. בקטגורית האיכות אתה מתחרה מהשורה הראשונה, ואני מטבעי נמשך לאיכות. אני נהנה מצורת החשיבה שלך ומדרך הפעולה שלך. אתה יכול בקלות לעקוף את כולנו אבל אתה לא עושה את זה. זה הופך אותך לבחור נהדר לפי הספר שלי."

על הפרצוף הרציני הפציע באותו רגע חיוך עליז. "חוץ מזה, יש כמה יתרונות גדולים בלהיות חבר שלך. קודם כל אתה הסוואה מצוינת. כל המורים בבית-הספר מחזיקים ממך מאוד, בגלל שאתה כזה כוכב בכיתה. אם אני מסתובב איתך, ההערכה שלהם כלפיך נדבקת גם אלי, ואף אחד לא יחשוד שאני עושה מעשי קונדס. חוץ מזה אתה אשף במספרים ובאחוזים ובחישוב סיכויי זכייה. אני אוהב את זה. אני באמת מכבד את זה. אני מאמין שאתה תביא לי הרבה תועלת בהמשך הדרך."

זו היתה ההוכחה הראשונה לחוכמתו של מיקי – חוכמה שאית'ן לא הורגל אליה, בתור הבן היחיד של זוג אקדמאים קיצוניים שפעלו תמיד לפי הכללים. אית'ן החליט מיד שהוא יכול ללמוד הרבה ממיקי בורק, שהיה בעליל אדם פיקח ביותר.

"ומבחינתי, הכתובת כבר מופיעה על הקיר," המשיך מיקי, מאמץ גישה מעושה של השלמת גורל. "זה בגלל צורת החשיבה שלך, אית'ן. אתה מתמקד במה שחשוב. אתה מבין את המשחק. יכולת הניבוי שלך מדהימה. לכן גם אם אני מעולה על המגרש, אני יודע שבך המאמן יבחר להיות הקפטן של נבחרת הקריקט והרגבי. האפשרות הכי טובה שלי היא להפוך לחבר שלך, לעמוד לצדך ולחלוק בתהילה שלך."

אית'ן אהב את הכנות שלו, את קריאת המצב המציאותית שלו ואת כושר השיפוט המעשי שלו שדחף אותו להפיק את המרב מתקופת שהותו בבית-הספר. בנים אחרים אולי היו שונאים את הילד שנהנה מיתרון עליהם ברוב התפקידים הנחשקים ורואים בו אויב. הוא ומיקי מצאו את עצמם הופכים להיות בעלי ברית קרובים בכל דבר. חברותם היתה כה איתנה עד שהחזיקה מעמד לאורך השנים למרות מסלולי הקריירה השונים שלהם.

שניהם היו עדיין רווקים. "יותר מדי דגים מקסימים בים מכדי שאסתפק באחד," היתה הגישה של מיקי. אית'ן הגיע זה מכבר למסקנה הצינית – שלאחרונה קיבלה משנה תוקף כואב מאישה שהוא חשב שהיתה שונה – שלכל הנשים הנחשקות יש אופי של נסיכות. הן רצו שהכול ייעשה בדרך שלהן וסחרו בסקס לשם כך. דבר שעמו הוא היה מוכן כמובן לשתף פעולה. איזה גבר לא רצה סקס?

אך לכל אחת ואחת היה אכפת רק ממה שהוא יוכל לתת לה תמורת השימוש בגופה והאגו טריפ של הסתובבות עמה בפומבי. גם עבור הנשים זה היה אגו טריפ, להיראות בחברתו. אחרי-ככלות-הכול, זה היה הישג לצוד את העניין – קצר ככל שיהיה – של אחד המיליארדרים המבוקשים ביותר בסידני.

הוא לעולם לא ישכח כמה התבאס כששמע את סרינה מתגאה בתפיסה המוצלחת שלה באוזני אחת מחברותיה. הוא היה עושה טעות ענקית אילו נישא לה, ואית'ן שנא לטעות. הוא עדיין כעס כשנזכר איך הוליכה אותו שולל.

הוא רצה כנות במערכת יחסים. הוא רצה מציאותיות. הוא רצה שיכירו אותו ויעריכו אותו בתור מי שהוא. הוא רצה שאישה תספק לו את הידידות וההבנה שסיפק לו מיקי. וזה מן הסתם היה דבר בלתי אפשרי, מפני שנשים לא היו גברים. עם זאת, אם רק יוכל לפגוש מישהי אחת שלא תעורר בו את ההרגשה שהיא מתחנפת אליו רק כדי להעלות אותו בחכתה…

דייזי דונהיו קפצה ישר לראשו. חבל שהיא לא היתה אורחת כאן היום. היא הציתה בו ניצוץ של חיים. לא היה שום רמז לחנופה בלשון הבוטה שלה. הדרור החום הקטן היה מלא בניצוצות, שלמרבה הפלא היו סקסיים בעיניו. חוץ מזה היו לה קימורים יפים. הוא לא הבין את משיכתו של מיקי לדוגמניות עם גוף של מקל. הן לא יכלו לענטז מולו בישבן הבלתי קיים שלהן כפי שדייזי עשתה כשהתרחקה ממנו. ישבן זקור מאוד.

תחת, קראו לזה. המילה גרמה לו לחייך. הוא היה מוכן להתערב שלדייזי דונהיו היה גם שיער יפהפיה מתחת לקשר ההדוק שאספה על עורפה. אית'ן פנטז רגע איך הוא משחרר את שערה, מעסה את הקרקפת שלה, נכנס לה לתוך הראש, רואה את העיניים הכהות הרושפות האלו נמסות לשוקולד חם. הוא ייהנה מזה. באמת.

כשהגיע אל שוליו של המעגל החברתי שהתקבץ סביב מיקי, הוא צד את עינו של חברו והחווה בראשו לעבר פתח האוהל. הוא לא חיכה שמיקי ייחלץ מהסובבים אותו והחל לנוע בעצמו לעבר היציאה, עוטה הבעה נחושה מאיימת כדי לרפות את ידי כולם מכל פנייה לא רצויה נוספת אליו. מיקי הדביק אותו בדיוק כשיצא מהאוהל.

"ראיתי את טוויגלי מנסה לנעוץ בך את הציפורניים שלה," העיר מיקי בחיוך אוהד. "אני משער שהיא אחת מהפצועים שפונים אל הרופא."

אית'ן העווה פניו. "אני לא רופא."

"היינו הך… אתה פותר בעיות כספיות."

"אני מעדיף את הלקוחות שסמכו על העצה שלי מלכתחילה."

"כמוני." מיקי טפח על כתפו כשפסעו לעבר חצר האיכוף. הוא ללא ספק היה במצב רוח מרומם. "לרגע לא הטלתי ספק ביכולת החישוב שלך."

מוחו של אית'ן היה עדיין עסוק במפגש עם לינדה טוויגלי. "היא אישה דוחה. היא התייחסה לעוזרת האישית שלה כמו לזבל."

"המממ… אני קולט דעה משוחדת כלפי העוזרת האישית?"

הנאה מתגרה ריצדה בעיניו הכחולות של מיקי. הוא השתעשע היום ורצה שגם אית'ן ישתעשע. לא שהיה סיכוי לזה עם דייזי דונהיו. מלבד העובדה שהיא לא היתה זמינה, מבטה העוין לא העיד על תגובה חיובית כלפיו. אף שהוא היה רוצה להתעמת עם הסיבה לכך. חזיתית. אין כמו אתגר כדי להמריץ את האדרנלין.

"יותר מעניינת מהדוגמניות שלך," הטיח בחברו.

"אה-הא! זה סימן טוב שסרינה הערמומית והמפתה כבר לא מעיבה על היצר המיני שלך. אז מה אתה מתכוון לעשות לגבי האישה החדשה הזאת שמעניינת אותך?"

"היום אין לה זמן למשחקים," אמר אית'ן בהעוויית צער. "העין המרושעת של לינדה טוויגלי נעוצה בה."

"זה פשוט! תגיד לטוויגלי שאתה תטפל בבעיות הפיננסיות שלה אם היא תוותר על העוזרת האישית שלה למשך היום."

לא להשאיר לדייזי ברירה? כשנזכר בגאוותה זקופת-הגב, אית'ן סבר שלא ימצא חן בעיניה לגלות שסוחרים בה כמו בשפחה. חוץ מזה, הוא לא רצה לעבוד עם לינדה טוויגלי, בדיוק כמו דייזי.

"זה לא פתרון, מיקי. זה בלגן," ציין בלעג.

"טוב, תחשוב על פתרון בעצמך," הגיב מיקי במשיכת כתף. "המדיניות שלי אומרת שאם בא לך על אישה, לך על זה. תקוף את הרגע. נצל את היום. אלוהים יודע שהזמן עובר מהר מדי!"

אית'ן גלגל את עיניו לעברו. "אולי לפעמים כדאי שתנעץ מבט בוחן יותר לפני שאתה רץ קדימה. כמו שאתה עושה עם הסוסים."

מיקי צחק. "הסוסים הרבה יותר מתגמלים מנשים. תשכח מהעוזרת האישית ותתרכז במידאס מג'יק, אית'ן. הוא הימור טוב יותר."

אחרי שעבר לנושא החביב עליו, שעשע מיקי את אית'ן עם היסטוריה מקוצרת של הרוכב שהוא עמד לפגוש, הרכיבות המוצלחות הרבות שלו וההזדהות הטבעית שלו עם סוסים – האיש המוצלח ביותר למשימה היום.

על אף שאית'ן הקשיב והשמיע את כל התגובות המצופות כשפסעו לעבר חצר האיכוף, הוא לא שכח את דייזי דונהיו. היא היתה כמו זמזום במוחו. ובגופו. הוא הרגיש דחף אבירי להציל אותה מלינדה טוויגלי, לפתור את כל הבעיות שלה.

מגוחך, למעשה.

הוא ידע עליה כה מעט.

עם זאת, האינסטינקטים שלו הוסיפו להתעקש ששווה לו להכיר אותה ושהוא עלול להתחרט אם לא יחקור את העניין שעוררה בו.

נצל את היום…

השאלה הגדולה היתה… כיצד לעשות זאת?

 

בקרוב…

X