הלילה הזה כולו שירה | לרכישה באינדיבוק
הלילה הזה כולו שירה

הלילה הזה כולו שירה

שנת הוצאה: 03/2016
מס' עמודים: 178
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 67

יציאת מצרים היא האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל – האירוע בו הפכנו לעם, וליל הסדר הוא אחד הערבים המשפחתיים היותר משמעותיים, אותו חוגגים דתיים וחילונים כאחד.

אסופת השירים שלפניכם מבקשת לחבר את ההגדה למציאות של היום – להווייה הישראלית. לנסות לעקוב, דרך השירים, אחרי סיפור יציאת מצרים כפי שהוא – חי ופועם, לובש ופושט צורה, בתוך החברה הישראלית המתחדשת. להפוך את סיפור יציאת מצריים שהתחולל לפני 3000 שנה לסיפור נוסף, מודרני, ישראלי, לעיתים חברתי ולעיתים אישי מאד.

האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בחמישים השנים האחרונות, דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, אמיר גלבוע, דן פגיס, לאה גולדברג, אריה סיון, אברהם חלפי, דוד שמעוני, מאיר ויזלטיר, אדמיאל קוסמן, טוביה ריבנר, רוני סומק, רבקה מרים, חמוטל בר-יוסף, ברי סחרוף, יענקל'ה רוטבליט, אלחנן ניר, אלי אליהו, יואב איתמר,  ועוד ועוד.

לכל שיר נלווה ניתוח קצר, זווית קריאה אישית, התייחסות קצרה, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ועם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, להבהיר את החיבור המיוחד של השיר להגדה, ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הלילה הזה כולו שירה”

"מבחר שירים המכוונים לחג הפסח וניתן לצרפם להגדה בטקס ליל הסדר. האש המסורתית בוערת בביטוי החילוני כמו בדתי, הרוח היהודית לובשת פה פנים חדשות".

נורית זרחי

"זה זמן רב חיכיתי לאנתולוגיה מסוג זה! זהו ספר שאני בטוחה שימצא את מקומו  על שולחן הסדר של משפחות רבות הכמהות למימדים העמוקים והמגוונים  של ההגדה".

סבינה מסג

"ספר זה הנו מפעל חשוב שנועד להעשיר את הציבור הישראלי כמו גם לאתגר אותו לחשיבות שונות ומרתקות באמצעות קריאה בשירים נבחרים של טובי המשוררים העברים. ראוי ספר זה לתפוס מקום מרכזי בביתה של כל משפחה בישראל".

צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים

 

מבוא

 יציאת מצרים היא האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. אירוע זה מופיע שוב ושוב בתורה, בנביאים ובכתובים. כל יהודי חוזר אליו בתפילה, בברכת המזון, בקידוש וכמובן בחג הפסח. ליל הסדר הוא אחד הערבים המשפחתיים המקודשים: כל בני המשפחה יושבים יחדיו, קוראים בהגדה, שרים את השירים, אוכלים את המצות, שותים ארבע כוסות, ומקיימים את מצוות "והגדת לבנך". סיפור יציאת מצרים הוא סיפור מפתח לא רק בקרב עם ישראל אלא גם בקרב עמי העולם המבקשים לעצמם עצמאות.

דרך האסופה שלפניכם ביקשנו לחבר את ההגדה למציאות של היום, להוויה הישראלית. דרך השירה הישראלית ניסינו לעקוב אחרי סיפור יציאת מצרים כפי שהוא חי ופועם, לובש ופושט צורה בתוך החברה הישראלית המתחדשת. כאנשי שירה ביקשנו בדרך זו גם לחזק את ההיכרות עם עולם השירה. להפוך את ליל הסדר, שבו כולנו מסובים וכולנו שרים, ללילה שבו קוראים גם שירה מודרנית, שירה ישראלית, לומדים ומכירים אותה. בדמיוננו ראינו כיצד מחזיקים בני המשפחה מלבד ההגדה גם ספר נוסף ובו רפרטואר שירים נבחרים שדרכם ניתן יהיה לדובב ולהרחיב את סעודת הסדר. בחרנו להתמקד בשירים שנכתבו בישראל בחמישים השנים האחרונות, מה שקרוי שירה ישראלית מודרנית.

בחרנו שירים לא ארוכים שאפשר לקרוא לפני המשפחה בליל הסדר ובמהלך החג בלי להכביד על אוזן השומעים.

הקפדנו לבחור שירים שיש להם כוח, כאלו שיוצאים מן הדף ומעירים בקורא משהו חדש.

בחרנו בכוונה שירים שההקשר שלהם להגדה ולסיפור יציאת מצרים הוא בהיר וברור, שירים שהם קומוניקטיביים לנושאים הרלוונטיים הן במבנה, הן בשפה שלהם והן בעולם שהם מציירים. לצד כל זאת חשוב היה לנו לבחור שירים המעלים את מורכבות נפש האדם והחברה הישראלית. בבחירת השירים ניסינו לשים מול עינינו לא רק את השיר אלא בעיקר את הקורא, ולחשוב כיצד השיר יוכל לעורר אותו לשאלות אישיות וחברתיות עמוקות בנקודות המעצבות את חייו.

אנו מזמינים את הקורא באסופה זו לצאת איתנו למסע משותף בין דפי ההגדה.

דרך השירים נכיר מחדש את מסעם ההיסטורי של בני ישראל  ונערוך היכרות קרובה גם עם החברה הישראלית ומאבקיה. אנו מבקשים להזמין את הקורא לא להסתפק ביופיו הספרותי של השיר או בחיבור המעניין שהוא יוצר בין ההגדה למציאות הישראלית, אלא לקחת את השיר כנקודת מוצא ואחיזה לדיון משפחתי משמעותי ונוקב בנושאים שהשיר מעלה.

האם נוכל להפוך את הכינוס המשפחתי של ליל הסדר בחג הפסח למפגש שיעלו בו שאלות ומחשבות אישיות ומשמעותיות?

***

בשירה הישראלית המודרנית אנו מוצאים מאות שירים העוסקים ביציאת מצרים ובנושאים נלווים.  ברוב השירים הופכת יציאת מצרים לחוויה אישית-פנימית. סיפור יציאת מצרים משמש ככלי סמנטי וכתשתית טקסטואלית לתיאור הרצון, הניסיונות וההצלחות של הכותבים לצאת ממשברים אישיים אל החירות הפנימית שהם חווים.

קשיים ומשברים שונים המעיבים על החיים נתפסים כסוג של שעבוד מצרים, הימצאות בתוך מיצר. ההתמודדות עם המשבר וההיחלצות ממנו הן סוג של יציאת מצרים אישית. השירה הישראלית המודרנית מבקשת להתחבר לסיפור המקראי כדי לתת לסיפור האישי הילה מיוחדת. הוד הקדומים והשגב התנ"כי מעלים את המאבק ואת ההתמודדות שעליהם מספרים השירים למקום הרבה יותר עמוק ורב משמעות.

לא רק יציאת מצרים היתה למטאפורה שימושית בשירה ובשפה העברית. מושגים רבים נוספים הקשורים בפסח קיבלו משמעות חדשה: החל מביעור חמץ דרך העבדות, המכות וקריעת ים סוף.

כך הופך סיפור יציאת מצרים שהתחוללה לפני 3,000 שנה לסיפור נוסף, מודרני, ישראלי. לעתים הוא סיפור חברתי ולעתים הוא סיפור אישי מאוד. כך יכולים אנו לצעוד בין השירים כשאנו קוראים בבת אחת, בדיבור אחד, הן על יציאת מצרים והן על ההתמודדויות של החברה הישראלית, ושני הסיפורים מזינים זה את זה ומשולבים זה בזה.

אצל אברהם חלפי, למשל, קריעת ים סוף היא הניסיון לעבור את החיים בשלום. הוא שואל את עצמו כיצד ניתן  לחצות את הים למרות המשברים והסערות הפוקדים את האדם.

אצל אביחי קמחי ביעור החמץ הוא הניסיון להיפטר מן המשקעים של האהבות הכוזבות.

אצל ברי סחרוף העבדות היא התמכרות לתאוות ולהנאות רגעיות. אצל שלומי חסקי הפרעונים של היום הם הזוגות הצעירים הדורשים דירה ובטוחים שהכול מגיע להם. ואצל יוסף עוזר עשר המכות הן המכות שהוא קיבל מרבו בתלמוד תורה.

באסופה שלפניכם שבעים שירים שבחרנו מתוך מאות שירים שהוצעו לנו.

חילקנו את האסופה לנושאים שונים: פתחנו ב'ערב פסח' –  שירים העוסקים בניקיון הבית ובניקיון הנפש, בהכנות לחג, בבדיקת חמץ וכמובן בביעור חמץ.

מליל הסדר עברנו לנושא ה'עבדות'. העבדות קיימת, בפנים שונות, גם בישראל המודרנית, והמשוררים ערים לכך. השירה עוסקת גם בעבדות הפנימית, בצורך לנתק את כבליה, להשתחרר מהֶרגלים ומתאוות ולצאת לחירות. האם זה בכלל אפשרי? ומהי חירות אמיתית?

מן ה'עבדות' עברנו ל'מכות'. בשעבוד מצרים יש למכות משמעות כפולה. מצד אחד אנו קוראים על המכות שהכו המצרים את ישראל, ומן הצד השני על עשר המכות שהנחית ה' על פרעה ועל מצרים. המכה שהעסיקה במיוחד את השירה העברית היא מכת בכורות. הפחד הקיים בחברה הישראלית מפני מלחמות, מפני המוות, חוזר שוב ושוב. הפחד להיות קרבן, להיות בכור, להיות זה שהמלאך המשחית סימן את ביתו. השירה הישראלית עוסקת גם בניסיון למצוא נחמה ממכות החיים הקשות, בשאלות המוסריות שמכות מצרים מעלות ובאלימות הקיימת בחברה.

מן ה'מכות' עברנו ל'יציאת מצרים'. האם ניתן לצאת ממצרים המטאפורית? כיצד עושים זאת? מהי המשמעות של יציאה ממקום בטוח ומוּכר למקום לא ידוע? והאם נכון לצאת ממצרים גם כאשר הסיכוי לחירות אמיתית  נמוך מאוד? התמודדות דתית, התמודדות עם מחלה או עם משבר משפחתי, התמודדות עם עזיבה של מולדת ומַעבר לארץ אחרת, כל אלה הם דוגמאות לסוג של יציאת מצרים פרטית.

עתה עברנו ל'קריעת ים סוף'. לא תמיד מספיק לצאת ממצרים, לעתים יש לעבור תהליך נוסף של לידה מחודשת. לעתים יש להמשיך ולהתמודד עם החיים עצמם. עול החיים היומיומי הוא סוג של קריעת ים סוף. צריך האדם להיאבק עם קשיי החיים כדי שהמים לא יסגרו עליו ולא יטביעוהו תחתם.

אחר עברנו לדבר על 'והגדת'. הצורך להעביר את הסיפור לבנים, לדור הבא. הציווי "והגדת" עומד בבסיס ליל הסדר וההגדה. השירה הישראלית חוזרת ושואלת מהו הסיפור שיש לספר בדורנו, מה אסור שיישכח וכיצד עושים זאת. מי הם הבנים שאליהם מעבירים את הסיפור, מיהו התם בחברה הישראלית, מיהו הרשע ומיהו החכם? האם קיימים גם סוגי בנים נוספים? ומה לגבי הבּנות?

ולבסוף, שירי 'אביב וגאולה'. החברה הישראלית, למרות מאבקיה הקשים, חווה גם חיים מחודשים, כוחות מחודשים וחירות. באיזו מידה אנו מצליחים לחוש חירות וגאולה? האם זו תחושה אמיתית או מדומה? וכיצד נוכל לחוש זאת ביתר עוז?

שירים אחדים באסופה מתייחסים לתקופת השואה. חלקם יוצר אנלוגיה ניגודית בין יציאת מצרים שבה זכו ישראל לתשועה, לבין השואה שבה נרצחו שישה מיליון יהודים ונותרו עם השאלה: "אחד מי יודע?"

חוה ניסימוב מספרת על סבה שחזר בערב פסח מהצד הארי לגטו במיוחד כדי לחגוג את הפסח בין היהודים. צבי עצמון כותב על יהודים שנאלצו בעצם היום הזה לנסוע ברכבת אל יעדם הסופי.

מנגד, בין שירי הגאולה, בולט שירה של חמוטל בר יוסף, "שיעור זהות", המדבר על חוויית ליל הסדר בקיבוץ, חוויה של אחדות, גאווה וחירות.

***

לכל שיר כתבנו ניתוח קצר, זווית קריאה אישית, התייחסות קצרה, ניסיון לתת פה למילות השיר. המטרה היא להנגיש את השירים לקהל רחב יותר ועם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, להבהיר את החיבור המיוחד של השיר להגדה, ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.

איננו מבקשים בשום אופן להחליף את ההגדה הקיימת, אלא להוסיף עליה נדבך. מחשבתנו היא שבעזרת אסופה זו יוכלו כל אוהבי השירה ומשפחותיהם להוסיף גם שיר אחד או שניים מן השירה הישראלית, לשולחן הסדר.

מהדורה זו היא מהדורה ראשונה. אנו תקווה שבעקבותיה ייאספו עוד שירים רבים ונוכל להוציא מהדורה שלמה ורחבה יותר בעתיד.

מרדכי דוד (מודי) כהן – עורך     

חברי המערכת: שולי אייזקס , חניתה לרנר , אוסי נוייק , אריאלה צים, עדי שרון.

ערב פסח, תשע"ו.

 

 

 

מרדכי (מודי) כהן, העומד מאחורי אסופה זו, הוא מורה ומדריך לספרות באיזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות בכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו חמש מורות בכירות לספרות שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להכלל באסופה.

X