הכלה ממומביי | לרכישה באינדיבוק
הכלה ממומביי

הכלה ממומביי

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 307
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 76.8
- 37

רווק בודד בשנות החמישים לחייו, המתגורר בכפר קטן בנורווגיה, מחליט לשאת אישה. הוא נוסע להודו ובניגוד לכל הציפיות מוצא לא רק כלה, אלא גם אהבה. בבית מלון במומביי הוא פוגש את פונה, מלצרית רווקה, ונרקם ביניהם רומן עדין ומהוסס. כעבור ימים אחדים הם נישאים וגונדר יומאן שב לבדו לנורווגיה כדי להכין את ביתם המשותף. פונה אמורה להצטרף אליו כעבור כמה שבועות.

אלא שביום שבו נוחתת פונה בנורווגיה הכול משתבש. גונדר לא מצליח להגיע לשדה התעופה ושולח נהג מונית שיאסוף את אהובתו, אבל הנהג לא מוצא אותה. ובכל זאת היא עלתה למטוס. כשגופת אישה זרה נמצאת בצד הדרך המובילה משדה התעופה אל הכפר החרדה של גונדר גוברת. האם זוהי פונה? האם נרצחה הכלה ממומביי שעות לאחר נחיתתה, ומי רצח אותה?

הכלה ממומביי הוא הרומן המרגש ביותר באחת מסדרות המתח המצליחות בעולם בשנים האחרונות, שבמרכזה מפקח המשטרה הנורווגי קונרד סייר.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הכלה ממומביי”

"מותחן נפלא (…) עם כוח רגשי יוצא דופן".
וושינגטון פוסט

נביחות של כלב מפלחות את הדממה. האֵם מרימה את עיניה מהכיור ומביטה בעד החלון. הנביחות בוקעות ממעמקי גרונו של הכלב. גופו השחור והשרירי רועד בהתרגשות.
דמותו של הבן מופיעה בחצר. הוא יוצא ממכונית גולף אדומה ושומט מידו שקית כחולה. הוא מציץ בחטף אל החלון, מבחין במעומעם בקווי המתאר של אמו. הוא מתקרב אל הכלב ומשחרר אותו מהרצועה. החיה מזנקת עליו. השניים מתגוששים על הארץ, אבק מתעופף באוויר לכל עבר. הכלב רוטן ונוהם והבן צועק עליו ומקלל אותו באהבה. מדי פעם נפלטת מפיו צווחה והוא מכה את הרוטוויילר על אפו בחוזקה. לבסוף הכלב נשכב על הארץ. הבן קם על רגליו באיטיות. מנקה את מכנסיו מאבק ומבוץ. שולח שוב מבט אל החלון. הכלב מתרומם בהיסוס ונעמד מולו בראש מורכן. הבן מרשה לו להתקרב אליו בכניעה וללקק אותו סביב פיו. הוא קם, הולך אל הבית ונכנס למטבח.
"אלוהים, תראה איך אתה נראה!"
האם מסתכלת על חולצתו הקצרה. החולצה הכחולה מוכתמת בדם. ידיו פצועות. הכלב פצע גם את פניו.
"אני לא מאמינה," היא מושכת באפה בכעס. "תשאיר כאן את השקית. אני עושה כביסה עוד מעט."
הוא משלב את זרועותיו השרוטות. הן שריריות, כמו יתר גופו. מאה קילוגרמים, אף לא גרם אחד של שומן. זה עתה השתמש בשריריו, הם חמים.
"תירגעי," הוא ממהר לענות. "אני אטפל בזה."
היא לא מאמינה למשמע אוזניה. הוא מתכוון לכבס בעצמו?
"איפה היית?" היא שואלת לבסוף. "הרי לא התאמנת משש עד אחת-עשרה?"
הבן ממלמל משהו בגבו אליה.
"הייתי עם אוּלָה. שמרנו על הילדים."
היא בוחנת את גבו הרחב. שׂערו הבהיר מזדקר מראשו כמו שׂערות של מברשת. קווּצות קטנות בתוכו צבועות אדום. נראות כמו להבות. הוא יורד במדרגות אל המרתף ונעלם. היא שומעת את מכונת הכביסה הישנה מתחילה לפעול. היא חולצת את הפקק בכיור ובוהה בחצר. הכלב הניח את ראשו על כפותיו. דמדומי האור האחרונים בחוץ נמוגים. הבן עולה מהמרתף ומודיע שהוא הולך להתקלח.
"להתקלח, עכשיו? הרי חזרת מאימון."
הוא אינו עונה. כעבור זמן קצר היא שומעת את קולו בוקע מהמקלחת, צווחות של צעיר חסר מנוח מהדהדות בחדר המרוצף. הוא שר. הדלת בארון התרופות נטרקת. הוא בטח מחפש פלסטרים, הטיפשון.
האם מחייכת. האלימות הזאת שלו, זה בסדר בסך הכול. הרי הוא גבר. אחר כך היא כבר לא תוכל לשכוח את זה.
רגעים אחרונים של אושר.

קארין פוסום היא סופרת נורווגית, הנחשבת לבכירת סופרות המתח בסקנדינביה.

ספריה תורגמו לעשרות שפות וזכו באינספור פרסים בינלאומיים.

X