הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה | לרכישה באינדיבוק
הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה

הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 116
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 25
- 60
- 25

 

ספר השירה הראשון של רועי חסן, "הכלבים שנבחו בילדותנו היו חסומי פה", הוא ללא ספק מספרי השירה המסקרנים ביותר הרואים אור ב-2014. חסן הוא עיתונאי, פובליציסט ופעיל חברתי. בשנה החולפת פירסם  משיריו ב"הארץ" וב-ynet. שירו "מדינת אשכנז" עורר פולמוס עז מעל דפי "הארץ", וזכה לתגובות נסערות ונרגשות.

את ספרו הראשון בחר רועי להוציא בהוצאת טנג'יר, הוצאה חדשה מבית היוצר של קפה גיברלטר ועמותת עמר"ם, המבקשת לקדם קולות מהפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל.

"השירה של רועי חסן מחלחלת מתוך הכאבים בעצמות… זהו קול צלול וחזק בשירה העברית… הוא הופך את קרביה". חביבה פדיה

"שיריו של רועי חסן מגלמים את הקול המזרחי החדש בשירה העברית בישראל… זוהי שירה בוגרת ומשובחת בדימוייה ובצלילה, הממציאה באומץ הווה חדש ומתמשך." סמי שלום שטרית

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    אז איך מזמינים את הספר?
    זהבה

    • :

      זהבה היי
      צרי איתנו קשר דרך עמוד צור קשר באתר וננחה אותך בתהליך הרכישה
      ניר
      אינדיבוק

הוסף חוות דעת

חושב על ריימונד קארבר חושב על בלזק

 

מִתּוֹךְ שֵׁנָה חוֹשֵׁב עַל רֶיְמוֹנְדּ קַארְבֶר

יוֹשֵׁב בְּחֶדֶר עִם הַחַלּוֹן

לַכְּבִישׁ הֶחָשׁוּךְ, עַל נַדְנֵדַת הַיְּלָדִים

מִשְׁתּוֹלֶלֶת בָּרוּחַ, שׁוֹרֶקֶת

בְּקוֹל חָלוּד שֶׁל בְּרָגִים שְׁחוּקִים,

סִיגַרְיָה מַחְלִיפָה

סִיגַרְיָה בֵּין הָאֶצְבָּעוֹת, הָעֵט

עַל הַשֻּׁלְחָן, בַּקְבּוּק הַבִּירָה

מֵזִיעַ, מַרְטִיב אֶת הַדַּף

הָרֵיק,

חוֹשֵׁב עַל בַּלְזָק יוֹשֵׁב

בְּכֻתֹּנֶת הַלַּיְלָה שֶׁנִּדְבֶּקֶת לוֹ לַבֵּיצִים

הַמְּנֻפָּחוֹת מֵרֹב מִלִּים, מְשֻׁגָּעוֹת

מֵרֹב מִלִּים שֶׁהוּא

מְפָרֵק לְאוֹתִיּוֹת:

"סְצֵנָה אַחֲרוֹנָה בְּהֶחְלֵט",

וּמִתְנַחֵם בְּכָךְ שֶׁהוּא לֹא

הִמְצִיא אֶת טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה

וְלֹא אֶת הַקּוֹמֶדְיָה הָאֱנוֹשִׁית,

אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אוֹתוֹ מְשַׁחְרֵר

אֲנָחָה שֶׁכֻּלָּהּ

אוֹמֶרֶת לַעֲזָאזֵל,

אֲנִי בְּחֶבְרָה טוֹבָה.



 

 

על מי ועל מה (או סגירת חשבונות)


לֹא כִּי לֹא

לָמַדְתִּי לִקְרֹא מַפּוֹת, הָלַכְתִּי לְאִבּוּד וְלֹא

מָצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּשׁוּמָקוֹם, מִי אֲנִי

שֶׁאֶשְׁחַט אֶת אֱלוֹהֵיכֶם עַל מִזְבַּח

הַכֶּסֶף, שֶׁהֵם הַצַּלָּקוֹת הַצּוֹרְבוֹת

בְּלִבּוֹ שֶׁל אָבִי

שֶׁהֵם הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁשָּׁלַח אוֹתוֹ

לְדַבֵּר לְעַצְמוֹ בָּרְחוֹבוֹת

וְהַחֹרִים הַשְּׁחֹרִים וְהַחֲלוּלִים

בְּעֵינֶיהָ שֶׁל אִמִּי

שֶׁמְּתַכְנֶנֶת אֶת מוֹתָהּ

בְּאוֹתָהּ חֶמְלָה שֶׁאַתֶּם מְתַכְנְנִים חֻפְשַׁת סְקִי

בִּשְׁוַיְץ. רָפִי לָבִיא אָמַר

"הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ"

וְכֻלְּכֶם הִסְכַּמְתֶּם אִתּוֹ, עֵדֶר

חֲסַר טַעַם וְרֵיק

מִצִּנְצָנוֹת שְׁקוּפוֹת חֲתוּמוֹת

בְּוָקוּם.

 

רָפִי לָבִיא הָיָה צַיָּר גָּרוּעַ

 

הַטַּעַם שֶׁלִּי הוּא הַקּוֹבֵעַ.

 

בְּיוֹם כִּפּוּר אֶעֱמֹד תַּחַת הַפָּרֹכֶת

וְאֶבְכֶּה לֶאֱלוֹהִים עַל הַזֶּרַע

שֶׁשָּׁפַכְתִּי, עֵינַיִם לְמַטָּה, אֱלוֹהִים

הַבּוּשָׁה, כְּבָר לֹא אֶהְיֶה אַבָּא

צָעִיר, לַמְרוֹת שֶׁיָּכוֹל הָיָה לִהְיוֹת לִי

יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע

עַכְשָׁו, אֲנִי לֹא מִצְטַעֵר עַל כְּלוּם, לִפְעָמִים

לֹא מֵבִין אֵיךְ הִגַּעְתִּי לְאָן

שֶׁהִגַּעְתִּי, לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה

מְאֻחָר מִדַּי, עַכְשָׁו

כְּבָר מְאֻחָר מִדַּי, תָּמִיד הָיָה

מְאֻחָר, גַּם כְּשֶׁאָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת כָּל

הַזְּמַן שֶׁבָּעוֹלָם

אַף פַּעַם לֹא הֶאֱמַנּוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֲפִלּוּ חֵלֶק

מֵהַזְּמַן, שֶׁמְּטַפֵּס עָלַי גַּם

מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה

לִרְשׁוּתִי, הַשֵּׂעָר אֵיכְשֶׁהוּ עֲדַיִן

צוֹמֵחַ פֶּרֶא לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר שָׁנִים

אוֹמְרִים לִי שֶׁהוּא בִּנְסִיגָה

וּמָה לִי וְלַלֹּבֶן

הַצּוֹבֵעַ אֶת שֳׁרָשַׁי

הַשְּׁחֹרִים.

 

"שִׁיר הוּא דָּבָר/ שֶׁאֲנִי קוֹבֵעַ שֶׁהוּא שִׁיר"

קָבַע דָּוִד אֲבִידָן הַמֵּת

שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו כַּמָּה שִׁירִים

טוֹבִים, תַּעֲלוּלֵי מִלִּים וְהַרְבֵּה

בִּלְבּוּלֵי בֵּיצִים וְלֵגִיטִימַצְיָה

לְשִׂנְאַת נָשִׁים.

וּבְכָל זֹאת מְלַמְּדִים אוֹתוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר

כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה

וּמְטַפְּחִים דּוֹר חָדָשׁ שֶׁל שׂוֹנְאֵי נָשִׁים

בְּשֵׁם הַתַּרְבּוּת

שֶׁלָּכֶם, לֹא שֶׁלִּי

וְלֹא שֶׁל הוֹרַי,

הַתַּרְבּוּת הַיִּשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא

הַתַּרְבּוּת הָאֵירוֹפִּית שֶׁנָּתָן זַךְ נוֹשֵׁם אֶת נְשִׁימוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת

בְּחֶשְׁכַת גִּזְעָנוּתוֹ.

 

לֹא אוֹדֶה לְהוֹרַי

שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתִי לָעוֹלָם הַמְּקֻלָּל שֶׁלָּכֶם,

אוֹדֶה לְהוֹרַי עַל כָּךְ שֶׁעָמְדוּ

לְצִדִּי שֶׁלֹּא הָיָה עִם מָה וְלֹא

הָיָה עַל מָה.



 

שְׁמֵךְ

יָרַדְתִּי לַיָּם לַחְלֹם

עַל יַעַר, מִלִּים שֶׁהֵן פַּעַם

אֶקְדָּח מְנַצְנֵץ מִכִּיס פָּתוּחַ שֶׁל תִּיק

עֶרֶב (בְּמַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה) וּפַעַם

קֹר דּוֹקֵר חוֹדֵר

בָּעֲצָמוֹת. נָשַׁפְתִּי הֶבֶל

חַם כְּמוֹ עוֹרֵב

עַל טֶרֶף, מִלִּים שֶׁהֵן פַּעַם

סִירַת הַצָּלָה שֶׁטָּבְעָה בְּלֵב

הָאוֹקְיָנוֹס וּפַעַם אוֹקְיָנוֹס

בַּלֵּב. כָּתַבְתִּי

עַל חוֹל, מִלִּים שֶׁהָרוּחַ לֹא פִּזֵּר

כְּמוֹ כְּתֹבֶת

חֲרוּטָה עַל זְרוֹעִי

בְּאוֹתִיּוֹת מְחֻבָּרוֹת לַבָּשָׂר

שְׁמֵךְ עֲמִירָה.

 

רועי חסן, בן 31, נולד בחדרה וגר בה עד היום.

עיתונאי, משורר ופעיל חברתי.

X