היום המושלם שלי | לרכישה באינדיבוק
היום המושלם שלי

היום המושלם שלי

שנת הוצאה: 11/213
מס' עמודים: 336
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 76.8
- 39
לג´ודית ולאביה אין הרבה בחיים – ביתם מלא שרידים מאובקים, מזכרות מאֵם שג´ודית לא הכירה. אבל ג´ודית מסתכלת על העולם בעיניים הצלולות של אדם מאמין, והיכן שאחרים רואים זבל, היא רואה אפשרויות. כשבבית הספר מציקים לה, היא מוצאת נחמה ביצירת דגם של הארץ המובטחת – אנשים קטנים עשויים ממנקי מקטרות, ים עשוי מראָה – עולם של פלאות. אולי, היא חושבת, אם תגרום לשלג לרדת בעולם שלה (באמצעות קצף גילוח וצמר גפן וצלופן), הלימודים יבוטלו ביום שני…
ואכן, כשג´ודית מסיטה את וילונות חדרה למחרת, העולם שמעבר לחלון הפך לבן. היא חוללה את הנס הראשון שלה. ושם מתחילות הצרות.
היום המושלם שלי, הוא סיפור מהודק ושפתו יפהפייה; סיפור מכמיר לב של טוב ורע, של אמונה וספק, המפגיש אותנו עם גיבורה צעירה שתשנה את האופן שבו אנו תופסים את העולם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “היום המושלם שלי”

בקרוב…

החדר הריק

בראשית היה חדר ריק, קצת חלל, קצת אור, קצת זמן.
וָאומַר: "אני אצור שדות," ואצור אותם ממפות, משטיח, מקורדרוי חום ומלֶבד. ואצור נהרות מנייר קרפ, מניילון נצמד ומנייר כסף, והרים מעיסת נייר ומקליפות עצים. ואביט בשדות ואביט בנהרות ואביט בהרים ואראה כי טוב.
ואומר: "ועכשיו קצת אור," ואצור שמש מכלוב רשת עם חרוזים שזורים שנתלה מלמעלה, ואצור סהר ירח וכוכבים נוצצים, ובקצה העולם ים ממראה, לשקף את השמים ואת הסירות ואת הציפורים ואת היבשה (במקום שבו ייפגשו). ואביט בשמש ואביט בירח ואביט בים ואראה כי טוב.
ואומר: "מה עם בתים?" ואצור בית מכדור עשב יבש, ואחד מגזע עץ חלול, ואחד מפחית שהיה בה טופי, שאוסיף לה חוט דיג ומפרש ואעשה בה מקום לשמיכה ולמברשת שיניים ולכוס, ולתנור, ואציב שחף גבוה על התורן (שהיה בעצם מקל מטאטא), ואשיט אותו על הים (שהיה בעצם מראה).
ואצור בתים מקופסאות של מטבל שוקולד: השקע מפלסטיק שבו היה השוקולד יהיה חדר השינה, והחלק העגול מלמטה שבו היה הביסקוויט יהיה הסלון. ואצור בתים מקופסת גפרורים ומקן ציפורים ומתרמיל אפונה ומקונכייה. ואביט בכל הבתים ואראה כי טוב.
ואומר: "עכשיו אנחנו צריכים חיות," ואצור ציפורים מנייר וארנבונים מצמר וחתולים וכלבים מלֶבד. ואצור דובים צמריריים, נמרים מפוספסים ודרקוני קשקשים נושפים אש. ואצור דגים נוצצים וסרטני קונכייה וציפורים על תיל דק מאוד.
ואומר לבסוף: "אנחנו צריכים אנשים," ואעצב פרצופים וידיים, שפתיים, שיניים ולשונות. ואלביש אותם ואזיז אותם ואפח בהם נשמת חיים.
ואביט באנשים ואביט בחיות ואביט ביבשה. ואראה כי טוב.

בקרוב…

X