החינוך הדמוקרטי | לרכישה באינדיבוק
החינוך הדמוקרטי

החינוך הדמוקרטי

שנת הוצאה: 2005
מס' עמודים: 287
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 37

"הספר מתאר מסע אישי מרתק ומספר את תולדות הקמתו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה, שביצע בהצלחה ניסיון פדגוגי מרתק וחשוב מאין כמותו: כיצד להמיר את בית הספר הסמכותי בקהילה דמוקרטית, שבה התלמידים הם אזרחים שווי זכויות. כל מי שנושא החינוך חשוב לו ימצא עניין רב בספר מופלא זה, על בית ספר מיוחד במינו, שבצדק יצא שמעו גם אל מחוץ לגבולות ארצנו".
פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “החינוך הדמוקרטי”

"יעקב הכט כתב ספר חשוב שמרחיב את מושג החינוך הרחק מעבר לגבולות בתי הספר. הוא מראה כיצד החינוך יכול לשנות קהילות שלמות וכיצד תנאי החיים במאה העשרים ואחת מאפשרים לכול, קטנים כגדולים, לאמץ את תפיסת ה'למידה לאורך החיים'."
פרופ' דניאל גרינברג, מייסד בית הספר "סאדברי ואלי" ארצות הברית

 

 

"יעקב הכט הוא אבי החינוך הדמוקרטי במדינת ישראל. מבית מדרשו צמחו בתי הספר הדמוקרטיים, החינוך האישי וחלק לא קטן מהקהילות החינוכיות. הכט מעמיד במרכז את הקשב לילד, למגוון היכולות הגלומות בו, ולצרכיו המגוונים. בבתי הספר המושפעים מדרכו המורים והילדים לוקחים אחריות על עצמם ועל העשייה המשותפת ויוצרים קהילה מעורבת ולומדת. משרד החינוך רואה בדרכו החינוכית של יעקב הכט מודל הראוי ללמידה והרחבה בכל מערכת החינוך."
פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר

 

"יעקב הכט לוקח אותנו למסע אנושי מרתק, שבמרכזו הילד והעוצמה האדירה שטמונה בו. בדרך מלאת מהמורות ומכשולים, הוא מצליח ליצור נתיב של שפיות ולנפץ את הקיבעון הממסדי המעוות, שמיוצג על ידי הזרם המרכזי. המסע מסמל את תחילתה של מהפכה ומוביל תפיסה חינוכית חדשה ופורצת דרך."
רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע

 

"יעקב הכט מגלם באישיותו, בעשייתו ובמשנתו את הרעיון עליו בנויה כל משנתו החינוכית — כבוד האדם. ההבנה העמוקה שלו למושג זה ויכולתו לתרגם זאת לעשייה חינוכית הם שהאירו את דרכנו בבת־ים לקיים מערכת חינוך שונה – מערכת חינוך שטורחת לחפש את המיוחד והמייחד בכל ילד וילדה, ולאחר שהיא מגלה אוצר נפלא זה היא מכבדת ומטפחת אותו כפי שראוי לטפח ולפתח דבר יחיד ומיוחד שאין שני לו בעולם. כך, עם הרבה מאוד אמונה בכל אדם ובצבעו המיוחד הצליח יעקב להשפיע על צוותי חינוך רבים מאוד בבת־ים ומחוץ לה.
"זהו ספר חשוב לכל הרוצה להשפיע ומעז לשנות."
שלומי לחיאני, ראש עיריית בת־ים לשעבר

 

"יעקב מבין באופן עמוק מהו חופש לילדים. הבנה זו מאפשרת לו להגדיר מסגרת חופשית בעלת גבולות וחוקים. גישתו לתחום החינוך וגידול ילדים חופשית ופתוחה ורגליה ניצבות על הקרקע. זוהי גישה נדירה. לכבוד הוא לי שיעקב שאב את השראתו מאבי א"ס ניל, ומבית הספר 'סאמרהיל', בעת שהקים את בית הספר בחדרה."
זואי רדהד, מנהלת בית הספר "סאמרהיל", אנגליה

"כשהייתי תלמידה בבית ספר רגיל הוגדרתי כעשב שוטה. כתלמידה בבית הספר הדמוקרטי הפכתי לפרח נדיר. עבורי הסיפור הזה, הרבה מעבר למילים, הוא סיפור חיים. הכלים והכוח שניתנו לי במקום הזה מלווים אותי עד היום."
נרקיס שדה, בוגרת בית הספר הדמוקרטי בחדרה

 

 

"יעקב הוא אחד מהוגי הדעות המרתקים ביותר בעולם החינוך הדמוקרטי. דבריו תמיד בהירים וחודרים ללב, מפני שהם נובעים מניסיון רב שנים. מאמריו והרצאותיו ברחבי העולם העצימו רבים — סטודנטים, מורים ואנשי חינוך — המבקשים לממש את בשורת החינוך הדמוקרטי בארצותיהם."
קגקי אסקורה, דיקן אוניברסיטת שורה, טוקיו

 

"בית הספר הדמוקרטי בחדרה ורשת בתי הספר הדמוקרטיים שהתפתחו בעקבותיו בכל רחבי הארץ, מוכיחים הלכה למעשה כי אפשרית אלטרנטיבה משמעותית ואטרקטיבית למספר רב של הורים ואנשים צעירים. זהו מקור לא אכזב של תקווה, הן עקב הבשורה שיש בחינוך הדמוקרטי עצמו והן עקב הפוטנציאל הטמון באלטרנטיבות חיצוניות אחרות שמתפתחות היום בשולי המערכת. הספר הזה נכתב על ידי מקימו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה ומי שלזכותו יש לזקוף את התפשטות הבשורה של החינוך הדמוקרטי בכל רחבי הארץ. הוא משקף את התפיסה המונחת בבסיסו של החינוך הדמוקרטי — שעד כה היתה בעיקר תורה שבעל־פה — באופן ענייני, בהיר ונגיש. ככזה הוא בבחינת 'קריאת חובה' לכל מי שחרד לעתיד החינוך."
ד"ר רוני אבירם, ראש המכון לעתידנות חינוכית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

 

"הספר מתאר מסע חינוכי מרגש של אחד המחנכים הדגולים שידעה מדינת ישראל — מסע אישי וגם סיפור מרתק של בית הספר הדמוקרטי בחדרה והחינוך הדמוקרטי בכללותו. יעקב הכט מצליח לערב אותנו בסיפוריו וגם לשתף אותנו בסוגיות וברעיונות חינוכיים מעוררי מחשבה."
פרופ' דוד גורדון ז"ל, המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

 

 

"ספרו של יעקב הכט פותח אפיקים חדשים בפני החברה הערבית המסורתית בישראל, הצמאה לשינוי בחינוך ולהנחלת ערכי הדמוקרטיה בדורות הבאים."
עלי זחלקה, מנהל בית הספר הדמוקרטי־חדשני בכפר קרע

הקדמה

 

לפני כ־20 שנה יצאתי למסע בדרך לא סלולה. רציתי להקים בית ספר אחר, שונה מבתי הספר הקיימים, בדרכו, בדעותיו ובמגעיו עם הילדים. רציתי להקים בית ספר אשר השמירה על כבוד האדם משמשת לו מטרה ודרך פעולה מרכזית בשדה החינוך.
בראשיתו של המסע עמדה לנגד עיניי תמונה ברורה של היעד. יכולתי לדמיין ולתאר בפרטים — סיפור עם התחלה, אמצע וסוף. לא ידעתי שהסיפור יגלה עצמאות וחיים משלו, ויתחיל להיכתב מעצמו. לא ידעתי שבהמשכו של הסיפור — כל מי שישתתף בו ישפיע על מהלכו. בהמשך למדתי שעובדה זו עומדת בבסיס המעשה כולו. הסיפור הראשוני נשחק והתיישן עם הזמן, אך הוא מהווה בסיס לסיפורים חדשים ורעננים.
הבנתי שעליי להציע נקודת מוצא שונה — כזו שלא יודעת מראש, אינה מכוונת ואינה מנחילה. כזו שמניחה כי לכל ילד ולכל אדם, יש סיפור משלו ודרך משלו לקדם את עלילת חייו. כתוצאה מכך, עם השנים, ככל שנצברו יותר ידע וניסיון, מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב לתהיות ולשאלות הבסיסיות יותר. מלבד הבחירה במגילת זכויות האדם כבסיס הראשוני למעשינו, אין כל נוסחה קבועה או דרך פעולה שאינה נתונה בספק. לפיכך אנו חיים תוך בחינה מתמדת של רעיון קידום זכויות האדם ודרכי הגשמתו.
הסיפור שלפניכם מתאר חלקים במסע שעברתי מאז הקמתו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה, דרך הקמתם של בתי הספר הדמוקרטיים האחרים ועד להקמתן של מערכות ציבוריות וחינוכיות אשר בבסיסן עומדים רעיונות החינוך הדמוקרטי.
כאמור, ברגע זה אני נמצא בנקודה מסוימת בעלילה, שהתפתחה לכיוונים מרתקים, שונים מכל מה שציפיתי לו בראשית הדרך. עלילה שאינני יודע כיצד עוד תתפתח בעתיד. על כן הספר שלפניכם אינו סיכום או נקודת סיום. אפשר לראות בו "אלבום תמונות" ממסע החיפוש של חבריי ושלי אחר חיים אחרים — חיים שבמרכזם עומדים מושג "כבוד האדם" והיכולת לחיות תוך שינוי ויצירה.

לידתו של ספר זה היא מבחינות רבות משל לכל המושגים שביקשתי לתאר בו. אנשים רבים שפגשתי בדרכי ביקשו ממני להעלות על כתב את מה שהשמעתי בעל־פה בהרצאות. התבקשתי לתאר את החינוך הדמוקרטי, ובעיקר להסביר את המושגים התיאורטיים שמאפיינים תפיסת עולם זו. גם אני הרגשתי שכתיבת הספר תשחרר אותי ממשא כבד ותאפשר לי לנוע ביתר קלות לעבר אזורים חדשים.
ניסיתי. כתבתי כמה מאמרים קצרים, ישבתי שעות מול המסך, אך לא הצלחתי להעלות את מילותיי על הכתב. הרגשתי חסום.
גם כילד התקשיתי מאוד לקרוא ולכתוב. היום ודאי הייתי מאובחן כדיסלקטי, בעבר פשוט הוגדרתי כ"ילד בעייתי". לא סיימתי תיכון, ודרך החתחתים שבה התגלגלתי לניהול של מערכות חינוכיות וייעוץ להן, מתוארת בהרחבה בספר זה. על הקושי בקריאה התגברתי, בעיקר משום שהיא משמשת אותי ככלי מרכזי בחקר העולם שמרתק אותי. אך על הקושי בכתיבה לא הצלחתי מעולם להתגבר.
בשלב מסוים החלטתי להקליט את הרצאותיי, לתמלל אותן ולערוך אותן לספר. אלא שאז התברר כי גם זו משימה בעייתית. הדיבור שלי אינו רק אוסף המילים שמרכיבות אותו — הוא רב־ממדי ואסוציאטיבי מכדי שניתן יהיה "לתרגמו". לא פעם הרגשתי כישלון. רציתי מאוד לתאר בכתב את הדברים שקרו, להעביר את מחשבותיי לאנשים אחרים, לחלוק איתם את מה שמרתק אותי, אבל לא עלה בידי.
חיכיתי לשעת כושר, למישהו או למשהו שיאפשרו לבלתי־אפשרי לקרות. ההזדמנות אכן הגיעה בצורת ידיהן המושטות של רונית טל (שהציעה לדחוף ולארגן) ושל רונה שפריר (שלקחה על עצמה את תפקיד העורכת), חניכות שלי בעבר בתנועת ה"צופים" וחברות בהווה, שפנו אליי והציעו/דרשו להוציא את הסיפור לאור. לקידום ההזדמנות הצטרפה במלוא העוצמה יעל שורצברג מנכ"לית המכון לחינוך דמוקרטי.
חודשים ארוכים טיפסנו, רונה ואני, על הררי מילים, תמונות, רעיונות וסיפורים. רונה אספה באומץ את המילים שלי וקשרה את הקצוות. בהמשך התגייסו למשימה הכמעט בלתי־אפשרית, גם חבריי במכון לחינוך דמוקרטי וכן שירלי, בת זוגי.
כך, בתהליך אטי וקשה, מצאתי את הדרך אל המילים. בהיסוס, בחוסר ביטחון, עם תמיכה רבה מאנשים אוהבים — מצאתי בסופו של דבר את הקול שלי. את הסיפור שאני יכול לספר, ואפילו — לכתוב.
אני מאמין שכל אדם וכל ילד, מתנסה לאורך חייו במפגש עם אזורים חסומים: מקומות של חוסר אמון, של ייאוש ושל תחושת חידלון. חלקנו מוותרים ונסוגים ממקומות אלה. אך לעתים, כשאנו מאמינים בעצמנו ומניחים לדברים לקרות מתוך הבנה שגם תקופת השפל היא חלק ממהלך החיים — אז מתרחשות הפתעות מרגשות ומרתקות.
הפתעה מרגשת כזאת היא עצם קיומו של ספר זה.
לכן, אף על פי שזהו סיפורם של בית הספר הדמוקרטי בחדרה ושל התגבשות רעיונות החינוך הדמוקרטי ויישומם בתחומים שונים, הספר הוא בעיקר הצעה לראייה אחרת של העולם: ראייה המניחה כי כל בני האדם נולדו שווים אך מיוחדים, בעלי מטען ייחודי חשוב ומשמעותי, בעלי סיפור שרק הם יוכלו להביאו לעולם.

יעקב הכט

יעקב הכט הוא אחד ההוגים המרכזיים ופורצי הדרך בתחום החינוך החברתי מנקודת מבט דמוקרטית בישראל. הוא הקים וניהל במשך עשר שנים את בית הספר הדמוקרטי בחדרה, שהיה הראשון בעולם שהשתמש בשם זה. בעקבותיו הוקמו בישראל 27 בתי ספר דמוקרטיים נוספים.

 

הכט יסד את IDEC  (International Democratic Education Conference ) הכנס הבינלאומי לחינוך דמוקרטי שמתקיים זה 23 שנים, בכל שנה במדינה אחרת, ומתפרס על פני 45 מדינות ברחבי העולם, שבהן מעל 1,000 בתי ספר דמוקרטיים.

ב-1996 ייסד את המכון לחינוך דמוקרטי ועמד בראשו. במסגרתו הקים את המסלול האקדמי להכשרת מורים בחינוך הדמוקרטי, בסמינר הקיבוצים.

ב-2010 הקים את ארגון "ערי חינוך – אמנות שיתופי הפעולה", העוסק ביצירת שיתופי פעולה חיוניים להנעת תהליכי חדשנות, בכיתה, בבית הספר, בעיר, בארץ, ובעולם.

 

הוא כיהן כיועץ לשרי החינוך פרופ' אמנון רובינשטיין (בפיתוח התוכנית "בית ספר חווה דמוקרטיה"), יוסי שריד (בגיבוש תכנית כוללת ל"דמוקרטיזציה וצמצום פערים במערכת החינוך בישראל") ולפרופ' יולי תמיר (ביישום התוכנית "חינוך אישי" בכל חטיבות הביניים בארץ).

 

הכט והמוסדות בניהולו זכו בפרסים רבים. בית הספר הדמוקרטי בחדרה זכה בפרס החינוך הישראלי (1994). אות "אביר איכות השלטון" הוענק לו ב-1995. העיתון הכלכלי TheMarker בחר בו ב-2005 כאחד מעשרת האנשים המשפיעים על החברה הישראלית, והוא נכלל פעמיים (ב-2006 ו-2008) ברשימת 50 המשפיעים על מערכת החינוך בישראל.
ארגון "ערי חינוך" בראשותו, נבחר ב-2014 על ידי המגזין WIRED, ל"דבר הבא" בתחום החינוך.

X