הו! 12, גיליון מיוחד: שירה | לרכישה באינדיבוק
הו! 12, גיליון מיוחד: שירה

הו! 12, גיליון מיוחד: שירה

שנת הוצאה: 1/2016
מס' עמודים: 196
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 45

מבצע רק לקוראי אינדיבוק: בימים הקרובים, כל הקונה את הו! 12 מודפס, יקבל חינם את גיליון 11 במהדורה הדיגיטלית (הגיליון הדיגטלי יישלח מיד לקונים. להסבר איך לקרוא ספר דיגיטלי? לחצו כאן). 

 

אחד-עשר שירים גנוזים של דליה רביקוביץ בפרסום ראשון!

עכשיו, בגיליון מספר 12 של הו! כתב עת לשירה.

 

על שירים אלה אומר עורך "הו!", דורי מנור: "בחירת השירים הגנוזים של דליה רביקוביץ היתה חוויה מרגשת ומוזרה. כאילו לפתע, עשר שנים אחרי מותה, שלחה המשוררת צרור שירים חדש למערכת. יש שם שירים נפלאים ממש, ממיטב יצירתה של רביקוביץ. בעיקר מתקופת ספר שיריה הראשון, אבל גם כמה וכמה שירים נהדרים משנות ה-70 וה-80. זאת קריאה מטלטלת – שירים חדשים לגמרי, שכתובים בסגנונה המוכר והאהוב כל כך של אחת המשוררות הגדולות ביותר שהיו לנו".

עוד בגיליון: שירים מאת 35 משוררות ומשוררים, ובהם חדוה הרכבי, שלומי חתוכה, הילה להב, דוד (ניאו) בוחבוט, אנה הרמן, שמעון בוזגלו, רחל חלפי, אפרת מישורי, יאיר דברת, סיון בסקין, עמרי לבנת, נעם פרתום, תהל פרוש וקובי מידן (איש הרדיו והטלוויזיה שמתברר כמשורר מעמיק ומעודן).

מדור מיוחד: "פנים חדשות ב'הו!'" – 15 משוררות ומשוררים חדשים ומבטיחים, שיצירתם רואה אור לראשונה בכתב העת.

במדור השירה המתורגמת: מבחר שירים של המשורר הסורי הגולה אדוניס, שנתן את ברכתו לפרסום שיריו ב"הו!" בתרגומו של המשורר הצעיר והמוכשר עמרי לבנת.  ובנוסף: תרגומים של משוררת היידיש האחרונה החיה בינינו, רבקה בסמן בן-חיים; פתיחת הפואמה "ונוס ואדוניס" של שקספיר בתרגום עברי ראשון; שירה קלאסית אנגלית, גרמנית וצרפתית מאת ריינר מריה רילקה, היינריך היינה, ברטולט ברכט, פרנסואה ויון, אלפרד טניסון ולואיס קרול (מחבר "אליס בארץ הפלאות", בקטע מתוך "ציד הסנארק" בתרגום קובי מידן) וכן שירה מיוון העתיקה בתרגומיהם המבריקים של שמעון בוזגלו ואברהם ארואטי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הו! 12, גיליון מיוחד: שירה”

"רק הזכרתי את הזמן, וכבר יבואו ויגידו: "זמנכם עבר!". הזמן של מי עבר? יגידו: של האליטות. של הממסד. של האשכנזים. של המשתכנזים. הזמן "שלהם" עבר. בתוך כל המלל הזה משורבבים מושגים כמו מרכז ופריפריה, מזרח ומערב, דתיים וחילונים. אלא שהדיון הזה, מה לעשות, הוא בדיוק ההפך ממהפכני וההפך ממתקדם. הוא חוזר לאחור, והוא בעצם רֵאקציונרי במובהק. התרבות שלנו כיום, ממש כמו הפוליטיקה שלנו, חוזרת לאחור בצעדי ענק, והיא עושה את זה מתוך חדווה מזוכיסטית גדולה.

המשורר, כל משורר, זקוק למסורת. אבל זאת לא המסורת של הלאום או הדת, וגם לא של המגזר שאליו הוא משתייך כמעט תמיד שלא מתוך בחירה. המסורת של המשורר היא אחרת (כך, למשל, המשפחה – במובן המיידי שלה – היא האנטי-מסורת של המשורר. ערכי המשפחה השמרניים הם האויבים הגדולים שלו). השירים ה"מחאתיים" שמתפרסמים היום בישראל, הם לעתים קרובות החלום הרטוב של השלטון הנוכחי, והוא עושה בהם שימוש ציני מרהיב. לא רק ש"שירת המחאה" לא מערערת על יסודותיו של השלטון הזה, אלא היא אף היא מסייעת לו. ובכלל, טקסט שירי שרבים מבני זמנו "מסכימים" אתו, אינו שיר מחאה אמיתי. טקסט שירי שלא נכתבת בו מלה אחת שמנוגדת לרוח התקופה, אינו יכול לערער יסודות. טקסט שירי שאינו קורא תיגר – באופן עמוק – על המוסכמות של זמנו ועל הקונוונציות הפואטיות, אלא משכפל את הדיבור היומיומי, טקסט שירי שרבים מבני תקופתו "מתחברים" אליו, אינו יכול להיות שירה חתרנית של ממש."

מתוך: "במקום פתח דבר: אם קראתי שיר ואני מסכים אתו, המשורר מעל בתפקידו", מאת משה סקאל

 

 

פתח הדבר של הגיליון הוא מאמר מאת משה סקאל, שכותרתו: "אם קראתי שיר ואני 'מסכים' אתו, המשורר מעל בתפקידו". "עם שירה", הוא ממשיך, "לא מסכימים, אלא מנהלים אתה יחסים הרבה יותר מורכבים ועמוקים". על קטטות המשוררים בזמן האחרון בין ה"אליטות" החדשות ל"אליטות" הישנות כותב סקאל:

"השירים ה'מחאתיים' שמתפרסמים היום בישראל, הם לעתים קרובות החלום הרטוב של השלטון הנוכחי, והוא עושה בהם שימוש ציני מרהיב. לא רק ש'שירת המחאה' לא מערערת על יסודותיו של השלטון הזה, אלא היא אף מסייעת לו. ובכלל, טקסט שירי שרבים מבני זמנו 'מסכימים' אתו, אינו שיר מחאה אמיתי."

במדור השירה המתורגמת: מבחר שירים של המשורר הסורי הגולה אדוניס, שנתן את ברכתו לפרסום שיריו ב"הו!" בתרגומו של המשורר הצעיר והמוכשר עמרי לבנת.  ובנוסף: תרגומים של משוררת היידיש האחרונה החיה בינינו, רבקה בסמן בן-חיים; פתיחת הפואמה "ונוס ואדוניס" של שקספיר בתרגום עברי ראשון; שירה קלאסית אנגלית, גרמנית וצרפתית מאת ריינר מריה רילקה, היינריך היינה, ברטולט ברכט, פרנסואה ויון, אלפרד טניסון ולואיס קרול (מחבר "אליס בארץ הפלאות", בקטע מתוך "ציד הסנארק" בתרגום קובי מידן) וכן שירה מיוון העתיקה בתרגומיהם המבריקים של שמעון בוזגלו ואברהם ארואטי.

* כתב העת "הו!" – מייסודם של דורי מנור והוצאת "אחוזת בית"

משתתפי גיליון 12, שירה: חדוה הרכבי, שלומי חתוכה, הילה להב, דוד (ניאו) בוחבוט, אנה הרמן, שמעון בוזגלו, רחל חלפי, אפרת מישורי, יאיר דברת, סיון בסקין, עמרי לבנת, נעם פרתום, תהל פרוש וקובי מידן (איש הרדיו והטלוויזיה שמתברר כמשורר מעמיק ומעודן).

במדור השירה המתורגמת: מבחר שירים של המשורר הסורי הגולה אדוניס, שנתן את ברכתו לפרסום שיריו ב"הו!" בתרגומו של המשורר הצעיר והמוכשר עמרי לבנת.  ובנוסף: תרגומים של משוררת היידיש האחרונה החיה בינינו, רבקה בסמן בן-חיים; פתיחת הפואמה "ונוס ואדוניס" של שקספיר בתרגום עברי ראשון; שירה קלאסית אנגלית, גרמנית וצרפתית מאת ריינר מריה רילקה, היינריך היינה, ברטולט ברכט, פרנסואה ויון, אלפרד טניסון ולואיס קרול (מחבר "אליס בארץ הפלאות", בקטע מתוך "ציד הסנארק" בתרגום קובי מידן) וכן שירה מיוון העתיקה בתרגומיהם המבריקים של שמעון בוזגלו ואברהם ארואטי.

X