הבראה | לרכישה באינדיבוק
הבראה

הבראה

שנת הוצאה: 2004
מס' עמודים: 80
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

מרכז הכובד בשירי הקובץ "הבראה" הוא מאבק עם מה שהופך את החיים למכונת עינויים מכוערת, למען חיים שיש בהם חיוך, ידיעה ואחריות. השירים מהללים את הכוח המסתורי שמאפשר להתגבר על רעלים פוסט-טראומטיים ולהתחבר מחדש אל הקיום הראוי. הם מספרים על היכולת לברוא שמחת חיים וכבוד עצמי, יש מאַיִן. השירים מלמדים את הקורא לתייר את "ארצות הטירוף" ולחזור מהן שפוי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “הבראה”

ביקורות נבחרות

שושנה ויג קוראת שיר מתוך הספר

 

ביקור בית עם המשוררת ב"ספרים, סופרים ומה שביניהם"

מַתָּנָה

 

הָיִיתִי בַּת תֵּשַׁע כְּשֶׁהֶחְלַטְתִּי לַעֲשות מַתָּנָה לְאִמִּי לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ,

לַעֲשׂוֹת לְבַדִּי וְלָכֵן בַּסֵּתֶר, מַשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה,

מַשֶּׁהוּ שֶׁעָשִׂיתִי לְבַד, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ הַפְתָּעָה,

שֶׁיִּהְיֶה נֶחְמָד בְּעֵינֶיהָ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קְצָת שִׂמְחָה.

בַּסֵּתֶר תָּפַרְתִּי מִמְחָטָה, מַפִּית אֹכֶל, מַטְלִית, מַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.

בַּסֵּתֶר גָּזַרְתִּי אֶת שְׂמִיכַת הַבֻּבָּה לְפִסּוֹת בַּד צִבְעוֹנִי

וְתָפַרְתִּי אוֹתָם בְּתֶפֶר מַכְלֵב וְתֶפֶר מַסְרֵק שֶׁלָּמַדְנוּ.

אִמִּי קִבְּלָה מֵאָבִי סִכָּה מִכֶּסֶף שֶׁל "בְּצַלְאֵל",

עֲשׂוּיָה חוּטֵי פִילִיגְרָן, בְּצוּרַת שְׁנֵי הָרִים תְּאוֹמִים.

הִיא הִנִּיחָה אוֹתָם בֵּין שָׁדֶיהָ, עַל הַשִּׂמְלָה הַכְּחֻלָּה.

עַל הַמַּתָּנָה שֶׁלִּי הִיא אָמְרָה: יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל.

יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִשְׁאַרְתִּי הֲמוּמָה. לֹא הָיָה לִי מַה לַּעֲנוֹת.

"יוֹתֵר טוֹב הָיָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל", הֵבַנְתִּי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

הִיא מֵתָה לִפְנֵי שָׁנִים לֹא רַבּוֹת בְּלִי שֶׁדִּבַּרְתִּי אִתָּהּ עַל זֶה.

אֲבָל הַיּוֹם נוֹדַע לִי פִּתְאֹם שֶׁבְּקָרוֹב אֶפְגֹּש אוֹתָהּ וְאֹמַר:

אִמָּא, זֶה מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. זֶה מַה שֶּׁיָּכֹלְתִּי.

מִמְחָטָה, מַפִּית, מַטְלִית וּמַשֶּׁהוּ שֶׁדּוֹמֶה לְאַרְנָק.

חמוטל בר-יוסף נולדה בשנת 1940 בקיבוץ תל-יוסף, ועד 1948 גרה בבית אלפא, תל-עדשים, בית זרע, כפר ורבורג ועין ורד. הוריה עלו לארץ מאוקראינה בשנת 1936. רוב בני משפחתם נספו בשואה. ביולי 1948 נהרג בנם היחיד במלחמת השחרור. גרה בירושלים החל משנת 1976.

בר- יוסף עבדה כמורה לספרות בבי"ס תיכון ובאגף לתכניות לימודים של משרד החינוך. בשנים 2004-1987 עבדה כמורה וחוקרת באוניברסיטת בן-גוריון. בעלת דרגת פרופסור מן המניין. פרסמה 6 ספרי מחקר (מהם אחד הופיע גם בתרגום לאנגלית, ספר נוסף ברוסית) ועשרות מאמרים בעברית ובשפות אחרות, בעיקר בתחום ההקשר הרוסי של הספרות העברית ובתחום הזיקה של הספרות העברית למיסטיקה. פרסמה גם מספר רב של רשימות ביקורת ספרותיות (קובצו בספר טעמי הספרות, 2006) ומסות בענייני תרבות, יהדות ומוסר (קובצו בספר קריאות ושריקות, 2005). לימדה ספרות עברית באוניברסיטאות בקייב, מוסקבה, ניו יורק, שטוקהולם, פוזנן וכן במכון הרטמן בירושלים ובמכללת הרצוג באלון שבות.

פרסמה אחד-עשר קובצי שירים: לולי היה עלי למהר (הוצאה עצמית 1971); לקחת אויר (מסדה 1978); רק הירוק (הקיבוץ המאוחד 1981); מתנות קופצות (הקיבוץ המאוחד 1984); ובצפיפות (הקיבוץ המאוחד 1990); הלא (כרמל 1998); לילה, בוקר (כרמל 2000); מזון 2002; (כרמל 2002); הבראה (הקיבוץ המאוחד 2004); השתוות: מבחר ושירים חדשים (הקיבוץ המאוחד 2010); חרות באבן חתוך בעץ: 15 אפיטפים (אבן חושן 2010) וכן ספר ילדים (בקיץ זה יעבר, כתר, 1984), וכ-10 סיפורים שפורסמו בעיתונים וכתבי עת שונים. קובץ סיפורים בשם מוסיקה הופיע בהוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת ספר (2012) ודכה בפרס אס"י (איגוד סופרים ישראלים).

על שירתה זכתה בפרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל-אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990), פרס ויצ"ו לאשה היוצרת (1999), פרס הנשיא (2002), פרס ברנר (2005), פרס עמיחי (2010) פרס רמת גן (2012). על קובץ סיפוריה מוסיקה זכתה בפרס איגוד הסופרים בישראל (2011). זכתה במלגת קרן רבינוביץ לתרגום שיריה לצרפתית ולערבית, ולתרגום סיפוריה לאנגלית.

תרגמה לעברית שירה ופרוזה מרוסית, צרפתית ואנגלית. תרגומיה מרוסית כוללים שירים של אולגה סדקובה מזמורים ישנים (כרמל, 1998); ארבע פואמות של יוליה וינר, על כסף, זקנה ומוות ועוד (כרמל 2003); שירים ומסות פילוסופיות של ולדימיר סולוביוב (משמעות האהבה, כרמל 2006); כל כתבי איסאק באבל (3 כרכים, 2009-2010).

תרגומי שיריה הופיעו כספרים ברוסית (מזון בתרגום יוליה וינר, פטרבורג 2004) באנגלית (Night, Morning ניו יורק, 2008), בהונגרית (בתרגום אגס גרגיי, בודפשט 2009 ) ובערבית (בתרגום נעים עריידי, קהיר 2010), בתרגום מקביל לצרפתית ולעברית (פריס 2013). ספר שירים בתרגום לספרדית יופיע ב-2014 במקסיקו. תרגומים לשפות נוספות – גרמנית, אוקראינית, איטלקית, שוודית – נדפסו בכתבי עת שונים.

שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלון שב, שושיה בארי-דותן (עיבוד של דניאל שפי לקול פסנתר וחלילית), אלברט סופר, אורי רווח, נועה שמר, אדם הפטר ובוצעו על ידי יעלה אביטל עם שלישיית עתר, יעל תאי ומלווים, אלברט סופר הגר רווה ויפעת נץ, אורי רווח, שושיה בארי דותן ודניאל שפי.

X