האחת שאיתך | לרכישה באינדיבוק
האחת שאיתך

האחת שאיתך

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 392
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 75
- 39

גידאון קרוס. להתאהב בו היה הדבר הקל ביותר שעשיתי מימי. זה קרה מיד. לגמרי. באופן סופי.

להתחתן איתו היה חלום שהתגשם. להישאר נשואה לו – זהו האתגר של חיי. אהבה היא רגש שמשנה את פניו, וזו שלנו היא גם מפלט מהסערה וגם סופה עזה ומטלטלת בפני עצמה. אנחנו שתי נשמות מיוסרות כרוכות זו בזו.

חשפנו זה בפני זה את הסודות העמוקים והמכוערים ביותר שלנו. גידאון הוא המראָה המשקפת את כל פגמי, אך הוא מצליח לשקף את כל היופי שאני עצמי לא הצלחתי לראות. הוא נתן לי את כל מה שיש לי, ועכשיו עלי להוכיח שאני יכולה להיות בשבילו סלע ומקלט, בדיוק כפי שהוא בשבילי. יחד נוכל לעמוד מול אלה שאינם בוחלים בדבר כדי לסכסך בינינו.

ואולם ייתכן שהמאבק הקשה ביותר טמון דווקא באותן שְׁבועות שמחזקות אותנו. ההתחייבות לאהוב היתה רק ההתחלה. המאבק על האהבה ישחרר אותנו לחופשי… או יפריד בינינו לנצח.

 

האחת שאיתך, רומן יצרי ונוגע ללב, הוא הפרק החותם את סאגת "קרוספייר" הפורשת סיפור אהבה לוהט ששבה את לבם של מיליוני קוראים ברחבי העולם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “האחת שאיתך”

בקרוב…

ניו יורק היא העיר שלעולם לא ישנה, ואפילו לא מתעייפת. הדירה שלי באפֶּר וסט סייד נהנתה מעזרי איטום הרעש המשוכללים שאפשר למצוא בנכס השווה מיליונים רבים, אולם רעשי העיר בכל זאת הצליחו לחדור פנימה — החבטות הקצביות של צמיגי המכוניות החולפות על הכבישים השחוקים, מחאותיהם של הבלמים היגעים והצפירות הבלתי פוסקות של צופרי מוניות.
כשיצאתי מבית הקפה הפינתי אל רחוב ברודוויי העמוס תמיד, המולת העיר הציפה אותי. איך הצלחתי אי־פעם לחיות בלי הקקופוניה של מנהטן?
איך הצלחתי אי־פעם לחיות בלעדיו?
גידאון קרוס.
תפסתי את לחייו בשתי כפות ידי והרגשתי אותו מתחכך במגע שלהן. הבעת הפגיעוּת והחיבה הזאת ננעצה ישר בלבי. רק כמה שעות לפני כן חשבתי שהוא לעולם לא ישתנה, שאם ארצה לחיות את חיי לצדו, אצטרך להתפשר יותר מדי. עכשיו עמדתי אל מול אומץ לבו והטלתי ספק באומץ לבי שלי.
האם דרשתי ממנו יותר מדרשתי מעצמי? נמלאתי בושה כשחשבתי שאולי דחקתי בו להשתנות בזמן שאני עצמי דבקתי בעיקשות בדפוסַי הישנים.
הוא עמד מולי, גבוה וחזק כל כך. במכנסי ג'ינס וחולצת טריקו, עם כובע בייסבול שמכסה את מצחו, לא היה אפשר לזהות אותו בתור הטייקון הבינלאומי שהעולם חשב שהוא מכיר, ובכל זאת הוא היה כל כך מושך ושובה לב עד שגם כך הוא השפיע על כל מי שחלף לידנו. מזווית עיני שמתי לב שהעוברים והשבים מגניבים אליו מבטים ואז בוהים בו בעניין.
לא משנה אם גידאון התלבש בבגדי יום יום או בחליפות שלושת החלקים המהודרות שלו, לא היתה שום אפשרות להחמיץ את גופו הרזה והשרירי. האופן שבו עמד, הסמכות והשליטה המוחלטת ששידר, לא אפשרו לו בשום פנים להיבלע ברקע.
ניו יורק בלעה כל מה שנכנס לתוכה, אבל גידאון שלט בה בלי למצמץ.
והוא היה שלי. אפילו עכשיו, כשהטבעת שלי היתה ענודה על אצבעו, התקשיתי לפעמים להאמין בכך.
הוא לעולם לא יהיה סתם איש. הוא היה כוח טבע שנעטף בהידור, שלמוּת שמשתרגים בה חוטים של פגמים. הוא היה ציר העולם שלי, ציר העולם כולו.
ועם זאת, זה עתה הוכיח שהוא מוכן להתכופף ולהיכנע עד שבירה רק כדי להיות איתי. וזה נסך בי נחישות מחודשת להוכיח שאני ראויה שיסבול בגללי את הכאב שאני מאלצת אותו לסבול.
חזיתות החנויות שלאורך ברודוויי החלו להיפתח מסביבנו. זרם התנועה ברחוב החל להתעבות ומכוניות שחורות ומוניות צהובות שעטו בפראות בכביש מלא המהמורות. תושבים טפטפו אל המדרכות, בדרכם לטיול עם הכלב או לסנטרל פארק לריצת בוקר, גונבים לעצמם עוד מעט פנאי לפני עוד יום עבודה מפרך.
המרצדס נעצרה ליד שפת המדרכה בדיוק כשהגענו אליה, וראול נראה כצללית גדולה מאחורי ההגה. אנגוס החליק את הבנטלי למקומה מאחוריה. הנהג שלי והנהג של גידאון, שבאו לקחת אותנו איש איש לביתו. איזה מין נישואים אלה?
האמת היא שאלה היו הנישואים שלנו, גם אם אף אחד מאיתנו לא רצה שהם ייראו כך. נאלצתי להציב את הגבול כשגידאון החליט להציע משרה לבוס שלי במשרד הפרסום שעבדתי בו.
הבנתי את השאיפה של בעלי שאצטרף ל"תעשיות קרוס", אבל הניסיון לכופף את ידי ולפעול ככה מאחורי גבי… לא יכולתי להניח לזה לקרות, לא עם אדם כמו גידאון. או שאנחנו יחד — מקבלים החלטות יחד — או שנהיה רחוקים כל כך שליחסים בינינו לא יישאר שום סיכוי.
הטיתי את ראשי לאחור והרמתי את עיני אל פניו המהממים. ראיתי בהן חרטה וגם הקלה. ואהבה. כל כך הרבה אהבה.
היה קשה לנשום אל מול היופי שלו. עיניו היו כחולות כמו הים בקריביים, שערו רעמה שחורה עבותה ומבריקה שהגיעה עד לצווארון חולצתו. יד מעריצה גילפה כל מישור וזווית בפניו, עד לשלמוּת מהפנטת שהקשתה על המתבוננים בו לחשוב בהיגיון. נשביתי ביופי הזה מרגע שראיתי אותו בראשונה, וברגעים אקראיים פה ושם עדיין הרגשתי שאני מאבדת לגמרי את שיווי המשקל מולו. גידאון פשוט סחרר אותי.
אבל האיש שבפנים, עם הכוח והאנרגיה הבלתי נדלים, עם חוכמתו החריפה ועוז הרוח, והלב שיכול להיות רך כל כך…
"תודה." קצות אצבעותי רפרפו על גבותיו הכהות, ועקצצו כמו בכל פעם שנגעו בעורו. "תודה שהתקשרת אלי. שסיפרת לי על החלום שלך. שבאת לפגוש אותי כאן."
"אני אפגוש אותך בכל מקום שתרצי." המילים היו שבועה, שדוקלמה בנחישות ובעוז.
לכל אחד יש שדים שרודפים אותו. אלה של גידאון היו כלואים בכוח רצונו העשוי מברזל בשעות הערוּת שלו. כשהוא ישן, הם ייסרו אותו בסיוטים אלימים ונוראיים שהוא התעקש לא לשתף אותי בהם. היו לנו כל כך הרבה דברים במשותף, אבל ההתעללות שעברנו בילדותנו היתה טראומה משותפת שחיברה בינינו ובו־זמנית הפרידה בינינו. היא גרמה לי להיאבק חזק יותר כדי לשמור על גידאון ועל מה שבנינו יחד. אלה שהתעללו בנו גזלו מאיתנו גם כך יותר מדי.
"אווה… אַת הכוח היחיד בכל כדור הארץ שיכול להדוף אותי."
"תודה גם על זה," מלמלתי, והרגשתי את חזי מתהדק. הפרידה האחרונה שלנו היתה קשה עד כאב בשביל שנינו. "אני יודעת שלא היה לך קל לתת לי את המרחב שביקשתי, אבל שנינו היינו זקוקים לו. ואני יודעת שהפעלתי עליך לחץ גדול…"
"גדול מדי."
פי התעגל לנוכח צריבת הקרח שנלוותה למילותיו. גידאון לא היה רגיל לכך שמונעים ממנו את הדברים שהוא רוצה. אבל ככל שהיה לו קשה עם העובדה שנמנעה ממנו הגישה אלי, היינו יחד עכשיו בזכות ההימנעות הזאת, שעזרה לו להתקדם. "אני יודעת. ונתת לי ללחוץ עליך כי אתה אוהב אותי."
"זה יותר מאהבה." ידיו עטפו את מפרקי ידי והידקו אותם בעוצמה סמכותית שגרמה לי להיכנע כליל.
הנהנתי, וכבר לא פחדתי להודות שאנחנו זקוקים זה לזה ברמות שבעיני אחרים עלולות להיראות מזיקות. אבל זה מה שהיינו, וזה הקשר שהיה בינינו. והוא היה יקר מפז.

 

סילביה דיי הגיעה למקום הראשון ברשימות רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס" ולמקום הראשון ברשימת הסופרים הנמכרים ביותר בעולם. היא חיברה יותר מ-20 ספרים עטורי פרסים, שנמכרו ביותר מ-40 מדינות. ספריה הגיעו למקום הראשון ברשימות רבי-המכר ב-28 מדינות, ועשרות מיליוני עותקים מהם הודפסו ברחבי העולם. סדרת "קרוספייר" פרי עטה נרכשה על ידי חברת Lionsgate לצורך עיבוד לטלוויזיה.

אתם מוזמנים לבקר באתר שלה, www.SylviaDay.com

או לחפש אותה בפייסבוק ב-www.facebook.com/AuthorSylviaDay

ובטוויטר – http://www.twitter.com/SylDay

 

X