דם אלוהים | לרכישה באינדיבוק
דם אלוהים

דם אלוהים

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 56
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 40

כבר שבוע ימים אני מסתובב בתל אביב כמו פילוסוף שחור ואפל, ממתין לארעי שבמאורעות להתרחש, מבחין שלא מבחין בי איש.

מבנים וסדרים סופם לקרוס, אני שומע את עצמי אומר לעצמי, עכשיו, בבית הקפה.

חשבתי על כל מה שביכולתי לדווח אודותיו ורבאלית. על כל מה שאני יודע שביכולתי לדווח אודותיו ורבאלית. להלן זה ולהלן כך.  אלה גבולותיו המתפשטים תמידית של המרחב המודע שלי.

אני מכונת מילים משוכללת, מקולקלת, טווה נרטיבים כפי שטווה עכביש את קורי קיומיו.

יכולתי לגשת אל המלצרית ולהושיט לעברה את כף ידי הרקובה.

קקקת פרניכטונג. הומו סאפיינס סאפיינס. פרשן ההמיספרה השמאלית אני, טרם הוסר הקורפוס קאלוסום.

אמנם שתום עין ומצחין באופן כללי, אך עיני האחת רואה למרחוק, לאין ערוך ממה שתוכלנה עינייך היפות לראות לעולמים.

בואי איתי לתל אביב, נסיכה. בואי ואראה לך את הקונפיגורציה הגדולה, את המתכנן התבוני ואת תוכניתו הגאונית, האלוהית.  בואי ראי כיצד מתחברים הדברים לכדי מרחב אחד גדול קוהרנטי.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “דם אלוהים”

בקרוב…

משהו קרה לתל אביב.

אני יודע שאני חושב את זה, כי אני שומע את עצמי דרך המוח שלי אומר את זה.

עכשיו, כשמפרק לי המוח לריבואות רסיסים את כל אחורי העין, ונפרשים השמיים השחורים מעל תל אביב כמו עורבת ענקית בוהקת, אני יודע שאני יכול לחשוב משהו על משהו.

אבל לא בגלל העורבת הגעתי לתל אביב, באישון לילה או לפנות בוקר.

בדרך כלל לא דרושה לי סיבה מיוחדת להגיע לתל אביב, אני הרי יכול לשוטט ברחובותיה שעות על גבי שעות, מבלי שאחוש שדרושה סיבה כלשהי שבעקבותיה תבוא תוצאה כלשהי.

אלא שהפעם הייתה לי סיבה קונקרטית להגיע לתל אביב, והלא עבור הסיבות הקונקרטיות, קל וחומר עבור האחת מהן המסוימת הקונקרטית, אני ממשיך להיות קיים.

ולכן עכשיו, כשהמוח מייצר בהתמדה ראויה לציון,  רצון עז ומתמשך להמשיך להיות קיים, ועם סיבה אחת קונקרטית בכיס, יכולה לראות העין שלי איך הים של תל אביב מתמלא מים שחורים, כבדים ועמוקים.

הביטי אל הים, אני אומר לפסיכופסיכית. ראי כמה יפה הים, ושחור ועצום ואינסופי.

אולי נוכל לשוחח על הים בפגישתנו הבאה, כמו בכל שבוע. אני אספר סיפור על עצמי, ואת תספרי לי סיפור על עצמי, או אולי תספרי לי סיפור על הסיפור שאני מספר על עצמי.

אני אהיה צופה מחד וצפוי מאידך, אחליף מילים, אחליף את סדר הדברים ואת סדר הזמנים, ויחד נרקום טקסט מורכב ומשוכלל לעילא  שאני במרכזו.

לעיתים אבכה, לעיתים אצחק, לעיתים אחשוב, חסר מנוחה כזבוב אשפתות חולמני, כיצד למלא את החלל הנפער בינינו במילים מזוהמות. הכל על מנת שלא ישתרר פתאום השקט, שלא תימוג המיית הגלים, שלא תתגלה האינטראקציה המזויפת בינינו כאבן שאין לה הופכין.

מדוע הגעתי לתל אביב לא אספר לך. אולי אחרי שייגמר הכל. כמו רחובות העיר המזדקרים כמו סכיני גילוח מדממים, מחלון חדרי במלון הזול ששכרתי. משם יכולה העין שלי לראות את בית הקפה הסמוך, שציפורים מלקטות משולחנותיו את שאר הלחם. או את פירורי הקיום שהותירו האנשים בלכתם.

 

ניר זילכה, יליד 1976, הוא מהנדס תעשיה וניהול ובעל תואר MA  בפילוסופיה.

פרסומים קודמים:

"עיונים בשאלה האנאלית", קובץ שירים, הוצאת סער, 1998.

"עורבים צרחו לי בתוך הראש", קובץ סיפורים, הוצאת גוונים, 2003.

"להתפלל עם העבריינים", רומן, הוצאת גוונים, 2008.

"להפר בממלכתם", קובץ שירים, הוצאת גוונים,  2011.

 

X