גני תל אביב התלויים | לרכישה באינדיבוק
גני תל אביב התלויים

גני תל אביב התלויים

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 77
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 50

גני תל אביב התלויים, ספר שיריו הרביעי של אלי הירש, נכתב בעקבות מותו של הסינולוג, המתרגם והמו"ל דן דאור. הירש ודאור היו חברים קרובים במשך כעשרים ושתים שנה, מאז שהכירו בשלהי שנות השמונים ועד למותו של דאור בדצמבר 2009.דאור מילא תפקיד משמעותי בחייו של הירש, לא רק כחבר אלא גם כמורה-דרך ספרותי. הם הכירו בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, שיתפו פעולה כעורך וכותב בעיתון "העיר" של שנות השמונים, תרגמו יחד ספרים להוצאת עם עובד (בין השאר את "מנהטן טרנספר" של ג'ון דוס פסוס), ועבדו יחד בהוצאת "חרגול".

אלה שירים אישיים מאוד – שירי אהבה וידידות, אבל וגעגוע, זיכרון וקינה – שנכתבו מתוך מודעות לקושי הגדול שיש בשילובם של רגשות פרטיים, לפעמים מורכבים מאוד, בתבניות ספרותיות הנטועות במסורת השירה. השירים בוחנים את היחסים בין אבל ושירת אבל, אהבה ושירת אהבה, געגוע ושירת געגוע, ואת היחסים הטעונים בין משורר למתאבל ובין מתאבל למת.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “גני תל אביב התלויים”

ביקורות נבחרות

לבלוג "אלי הירש קורא שירה"

 

אלי הירש בוויקפדיה

שָׁלוֹם לְךָ יָדִיד. אֲנִי נִפְרָד
וְלֹא נִפְרָד, כִּי לֹא אוּכַל לָלֶכֶת.
אַתָּה נָשַׁרְתָּ וַאֲנִי נִשְׁאָר
כְּשֶׁלֶד שֶׁל אִילָן מֻכֵּה שַׁלֶּכֶת.

שָׁלוֹם לְךָ יָדִיד. אֲנִי נִפְרָד
וְלֹא נִפְרָד, כִּי לֹא תּוּכַל לָלֶכֶת.
אַתָּה שָׁקַעְתָּ בִּתְלוּלִית עָפָר,
עַל שֶׁמֶשׁ יָפְיְךָ רַגְלִי דּוֹרֶכֶת.

שִׁירִי אֵינֶנּוּ שִׁיר, הוּא תּוֹף בּוֹדֵד
אוֹבֵד בַּחֲשֵׁכָה כִּשְׁבִיל בַּיַּעַר,
מִלִּים שֶׁהֻשְׁחֲלוּ בְּלֵב נִשְׁבָּר
עַל חוּט קִינָה נִקְרָע שֶׁל רִיק וָצַעַר.

שָׁלוֹם לְךָ יָדִיד, אֲנִי הוֹלֵךְ
וְלֹא הוֹלֵךְ, בְּבוֹא יוֹם נִפָּגֵשׁ
וּנְחוֹלֵל יַחְדָּו בָּאַחֲרִית
כִּשְׁנֵי צְלָלִים חוֹמְקִים בֵּין אֵשׁ לְאֵשׁ.

 

אובך

 

אֲנִי קוֹרֵא אֶת הַשִּׁירִים שֶׁכָּתַבְתִּי
חוֹשֵׁב מַה הָיִיתָ חוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם
וְיוֹדֵעַ שֶׁמַּשֶּׁהוּ בָּהֶם מַפְרִיעַ לְךָ.
זֶה מַפְרִיעַ גַּם לִי. אֲנִי לֹא לְגַמְרֵי
מֵבִין אוֹתָם. אוֹ לְהֵפֶךְ: מֵבִין.
הֵם אוֹמְרִים שֶׁאַתָּה אֵינֶנּוּ.
הֵם נִכְתָּבִים כִּי אַתָּה אֵינֶנּוּ.
הֵם נִדְחָפִים לַמָּקוֹם שֶׁתָּפַסְתָּ.
הֵם מְנַצְּלִים אֶת מוֹתְךָ כְּדֵי
לְדַבֵּר אִתְּךָ בְּלִי שֶׁתּוּכַל
לַעֲנוֹת וְתוֹךְ הַעֲמָדַת פָּנִים
שֶׁיֵּשׁ לִי אֵיזוֹ חֲזָקָה עָלֶיךָ.
וְהַהֵדִים לַתַּרְגּוּמִים שֶׁלְּךָ
מִסִּינִית – זֶה בִּכְלָל מְעַצְבֵּן.
הָאֹבֶךְ הָרִגְשִׁי הַזֶּה. לָמָּה
לְהַעֲכִיר שִׁירָה צְלוּלָה כָּל כָּךְ?

אלי הירש נולד ב-1962 בפתח תקווה. פרסם משיריו לראשונה ב-1979, ב"סימן קריאה 9". ערך יחד עם אלון אלטרס, חזי לסקלי ורובי שונברגר את גליונו היחיד של כתב העת "מקום" שראה אור ב-1985. היה מבקר הספרים הקבוע של "העיר" (1989-1994) ו"תרבות מעריב" (1994-1998). פירסם שלושה ספרי שירה: "רעש" (עכשיו 1986), "טיול בשלושה" (הספריה החדשה 1997) ו"מוזיקה חדשה" (חרגול 2008). תרגם בראשית שנות התשעים רומנים וסיפורים קצרים של סול בלו, ג'ון אפדייק, פול אוסטר, ג'ון דוס-פסוס וחניף קוריישי. לפני שהצטרף למערכת "חרגול" היה העורך הראשי של הוצאת מודן (2001-2003) וערך ספרים רבים שהופיעו ב"ספריה לעם" של הוצאת עם עובד, "הספריה החדשה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "פרוזה" של הוצאת ידיעות אחרונות והוצאות הספרים בבל, כתר ומפה. מאז 2003 הוא עורך ספרי המקור של הוצאת "חרגול/עם עובד" ועורך סדרת הפרוזה העברית "חרגול פלוס". התמסרותו לעריכה חייבה פרישה מכתיבה ביקורתית סדירה בעיתונות, אך בשלהי 2007 חזר לכתוב טור שבועי במוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" שעניינו ביקורת שירה ומחשבות על שירה. מנחה סדנה לכתיבת שירה באוניברסיטת תל אביב. מתגורר בתל אביב. נשוי לרינת ואביהן של דריה, עלמה ועדי.

X