גל חום | לרכישה באינדיבוק
גל חום

גל חום

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 232
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 76
- 25
- 25

אחרי שבעזוּת מצח הטיח בהתרסה מילות גנאי לעבר אמו, ירד

פַּטְרִיק במעלית ויצא אל הרחוב. הוא הנהן שלום לשוער המשופם

אשר עמד בכניסה לבניין והלה גמל לו בקידה קלה.

האוויר היה קריר למחצה: תקיף דַיו בכדי לשלח את כפות

הידיים אל הכיסים, אך אינו דוקר את תחתית מחילות הנחיריים בעת

הנשימה. כפות רגליו סבלו מתחושת מחנק, כי היו מצוּפות גרבי

כותנה עבים ועטופות בנעלי עור ישנות בצבע חום כהה, שתאמו

לגון תלתליו הקצרים והצפופים. העליונית, שאותה קיבל מאביו,

החמיאה לו בצבעה הירקרק, אך לא תאמה את מידתו הצנומה,

וברפיונה הדגישה את כחישוּת גופו הצעיר. פניו היפות והחלקות

הזדקרו מבעד לצווארונו המרושל, וכשפסע מעֵבר לשרוול הבניין

נסכו בהן עיניו התכולות מידה של דאגה מהורהרת.

פטריק נעצר, הביט לשני צדדיו, גירד קלות בעורפו והתלבט.

'אז לאן?' חשב.

 

פטריק, צעיר מהורהר ואבוד בעיר אירופאית טיפוסית, חי חיים שלוחי רסן עם ידידיו הפרועים. הוא מתאהב באישה יפיפייה הנושאת עמה סוד ומוצא באהבתם את המשמעות הקיומית החסרה לו. השתלשלות האירועים המפותלת מציבה לבסוף את הגיבור בפני בחירה בלתי נמנעת.

 

אור איזקסון הוא זוכה פרס סמיט לשנת 2013. ב-גל חום, הוא יוצר עולם שהוא מציאותי ובלתי מציאותי כאחד, ודרך עולם זה מצליח להוות קול לבני דורו, ולייצג את הדילמות שמטרידות את קיומו של מה שמכונה "דור ה-Y".

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “גל חום”

בקרוב…

אחרי שבעזוּת מצח הטיח בהתרסה מילות גנאי לעבר אמו, ירד

פַּטְרִיק במעלית ויצא אל הרחוב. הוא הנהן שלום לשוער המשופם

אשר עמד בכניסה לבניין והלה גמל לו בקידה קלה.

האוויר היה קריר למחצה: תקיף דַיו בכדי לשלח את כפות

הידיים אל הכיסים, אך אינו דוקר את תחתית מחילות הנחיריים בעת

הנשימה. כפות רגליו סבלו מתחושת מחנק, כי היו מצוּפות גרבי

כותנה עבים ועטופות בנעלי עור ישנות בצבע חום כהה, שתאמו

לגון תלתליו הקצרים והצפופים. העליונית, שאותה קיבל מאביו,

החמיאה לו בצבעה הירקרק, אך לא תאמה את מידתו הצנומה,

וברפיונה הדגישה את כחישוּת גופו הצעיר. פניו היפות והחלקות

הזדקרו מבעד לצווארונו המרושל, וכשפסע מעֵבר לשרוול הבניין

נסכו בהן עיניו התכולות מידה של דאגה מהורהרת.

פטריק נעצר, הביט לשני צדדיו, גירד קלות בעורפו והתלבט.

'אז לאן?' חשב.

אור איזקסון הוא סופר, מוזיקאי, מפיק ומתרגם. בן העיר תל אביב.

 

באוטובוס נודד שחנה בפארק הציבורי בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, בו הנוסעים הם גם תושבים ארעיים, ומתקלחים ומצחצחים שיניים בשירותים הציבוריים, שמע אור איזקסון על קומונה רדיקלית ביערות שהקימו פעילים של Occupy Wall ST, תנועת המחאה האמריקאית האנטי קפיטליסטית שצמחה בשנים ההן של מחאות ומהפכות בתחילת העשור שלא פסחה גם על ישראל.

אחרי שנענה להזמנה לבקר בקומונה, איזקסון התאהב במקום. פחות בגלל האידיאולוגיה, ויותר כי פשוט היה צריך מקום לישון. היה זה אסם נטוש שהוסב לבית קהילתי גדול עם סלון, מטבח וספרייה מרשימה. בחוץ היו ערוגות ושטחים חקלאיים בהם גידלו ירקות ובמעלה ההר הוקמו אוהלי קבע שנתרמו לקהילה על ידי האסיפה הכללית של התנועה, ששימשו למגורים.

החיים בקומונה היו די פרימיטיביים. לא הייתה מקלחת והחברים התרחצו בנחל קטן שזרם באמצע העמק ומי השתייה נשאבו מבאר שעמדה ליד הכביש. בהתחלה התייחס איזקסון לאידיאולוגיה שלהם בציניות ובביטול, אבל מהר מאוד נשאב לרעיון שבעבודת צוות. לדבריו: "מה שהיה מגניב זה שלאף אחד מאיתנו לא היה גרוש, אבל חיינו שם כמו מלכים. את רוב האוכל שלנו אספנו ממכולות הזבל של הסופרמרקטים הענקיים שבעיירה הסמוכה, לא יאומן מה אנשים זורקים… ההחלטות המשמעותיות היו מתקבלות באסיפות שהיינו עורכים מדי שבוע. אחת לכמה שבועות היו מתארגנים כמה חבר'ה ונוסעים להפגנה במקום אחר בארה"ב. הייתה תחושה של רעות וסולידריות אמיתית. אפילו שליחות."

ההתעוררות הרוחנית שחווה שם נתנה לו השראה להעמיק ברעיון שהיה לו לכתיבת הנובלה גל חום, שהיא ספרו הראשון.

X