בצע | לרכישה באינדיבוק
בצע

בצע

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 104
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 54.4

יציאתו לאור של "בצע", ספר הביכורים של תהל פרוש, מהמשוררות הבולטות בדור הצעיר של השירה העברית, הוא אירוע החורג מגבולותיו המצומצמים של "קהל חובבי השירה". שיריה של פרוש מתרחשים בכמה מימדים, על הגבול שבין שירה, עלילה, הגות ומחאה, ובכלל בין כתיבה על העולם לבין חיים בתוכו. הקריאה ב"בצע" דומה לטיסה בחללית, המנווטת בין עולמות, דמויות ומצבים; חודרת אל נימי הדם הדקים ביותר, יוצאת דרך נחירי האף של דמויות הנעלמות באופק ומסתערת על המרחבים החלליים. מה שנראה תחום, ביתי ומוכר עטוף למעשה בקרום דק המוביל אל מכמני הפנים, והופך באחת לסוער ומדהים, מבלי לאבד את מימד ההתבוננות הרגעית והאינטימית בגווני הגוונים של היומיום. כמה משיריה של פרוש, ובראשם "אזהרה דחופה", נישאו על גלי המחאה החברתית ובטאו את זעקתם של רבים. כתיבתה פורשת בפנינו מרחב חדש של שירת מחאה, עולם פואטי שהקורא בו אינו יכול אלא לעזוב הכל ולצאת לרחוב. אלא שרגע זה מתגלה כיותר מ"מחאה": זוהי אפשרות מטאפיזית של קיום אחר לגמרי. המשוררת מתגלה בספר זה כחוקרת של העולם שמסביבה, של יחסי המשפחה, החברות והאהבה, ועוד יותר מכך של יחסי העבודה והמרות. זהו מחקר לא אקדמי, שלא נענה לכללים מוגדרים מראש, ושתוצאותיו משוכתבות כל פעם מחדש. ועם זאת, זה מחקר מדויק יותר ממדע הלייזרים: מחקר שהינו החיים עצמם.

                                                                                                                                            עפרי אילני

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בצע”

בקרוב…

ה-בּוֹ בּוֹ בּוֹ    

 

בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל רִצְפָּה מְשֻׁיֶּפֶת שֶׁצֻּיְּרָה לְמֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים

בּוֹ קְטֹרֶת שְׁכֵנִים מִקּוֹמָה ב' שֶׁכָּתְבוּ

מִי שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת שֶׁיִּסְגֹּר – שִׁלַּמְנוּ הַרְבֵּה עַל הָאִינְטֶרְקוֹם!

לֹא סוֹגֶרֶת, לֹא סוֹגֶרֶת, בּוֹ חוֹר שָׁחוֹר שָׁחוֹר שָׁח  

אוֹר לֹא סוֹגֶרֶת. אֲנִי מַצְמִידָה אֶת הַדֶּלֶת לַקִּיר עִם אוֹפַנַּיִם קְשׁוּרִים בְּבַרְזֶל

שֶׁנּוֹגֵעַ בָּעוֹר לְעוֹלָם לֹא אֶסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת לְצִלְצוּל

צוֹרְמָנִי שֶׁל פְּתִיחָה אוֹטוֹמָטִית נְקִישַׁת קוֹד קוֹד קוֹד

בּוֹ הַחַיִּים מִסְתּוֹבְבִים מִסְתַּעֲרִים מַצְלִיפִים מַחֲרִידִים בּוֹ לַחַיִּים 

שְׁעוֹן חוֹל מְצַלְצְלִים, כָּל דַּקָּה נִנְשָׁם שֶׁקֶל, שֶׁקֶל, בּוֹ אֵין                                    

אֲבָל הָאֵין מְסֻחְרָר עָמֹק מְשֻׁטָּח לוֹעֵג עָרֹם רָץ עַד לֶחָצֵר הַמְּשֻׁתֶּפֶת

עֵץ בְּחֶבֶל יִקְשֹׁר יְטַפֵּס יַגִּיעַ יִגַּע יֵרֵד יָרוּץ בַּדֶּלֶת הַפְּתוּחָה שֶׁקֶל שֶׁקֶל

אֵין אֵין מַה בּוֹ! בְּעַד לָאוֹר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל מַה

שֶּׁבּוֹ מְגֻחָךְ, בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת בּוֹ בְּחֹם שֶׁל 34 מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס

מַהוּ בִּכְלָל, קַוֵּי הַחַשְׁמַל שֶׁל הָאִינְטֶרְקוֹם הֶחָדָשׁ, קַוֵּי הַחַשְׁמַל

שֶׁל מֹחִי, שֶׁאֵין לוֹ חָדָשׁ-יָשָׁן, בָּטוּחַ שֶׁזֶּהוּ נֶצַח. מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ

אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר, הָבוּ לִי מִלִּים נוֹסָפוֹת, כָּאֵלֶּה עִם סַכִּינִים

מְרִיחוֹת שְׁפַּכְטֶל, חודדי אַסְפַלְט, כְּאֵבֵי שְׁרִירִים, נְפִילוֹת מִגְּבָהִים וְאֹכֶל.  

הָבוּ לִי מִלִּים חֲדָשׁוֹת לְ- בּוֹ, בּוֹ, בּוֹ לְ- בּוֹ, בּוֹ, בּוֹ הֵד תַּחְתִּית בְּאֵר

אֲבָל אֵיפֹה יֵשׁ בְּאֵר? הֵד תַּחְתִּית הַיָּם, שֶׁאֵין בָּהּ הֵד וְאֵין תַּחְתִּית

צְרִיכָה לִשְׁמֹעַ הֵד בְּאֵר בִּנְקֹש הַדְּלִי עַל אֶחָד מִקִּירוֹתֶיהָ

צְרִיכָה לִצְנֹחַ אֶל הַ-בּוֹ הַשְּׁחַרְחַר לְבַנְבַּן כְּמוֹ סִכָּה שֶׁנָּפְלָה מִשֵּׂעָר

וְנֶחְבְּטָה בַּמִּדְרָכָה, נִדְרְכָה מִיָּד בְּסוּלְיַת נַעַל, שׁוֹכֶנֶת לְיַד מַסְטִיק

אָבָק וְאֶלֶף עֲצָמִים שֶׁמֵּתוּ כְּבָר, כָּמוֹהָ. אֶלָּא אִם יָד תָּרִים אוֹתָהּ

אוּלַי יָדָהּ שֶׁל הַקַּבְּצָנִית מֵרְחוֹב בֶּן יְהוּדָה שֶׁהוֹלֶכֶת לַיָּם כָּל יוֹם בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר

וְנִכְנֶסֶת עֲרֻמָּה לַמַּיִם, שׁוֹטֶפֶת בְּגָדִים בְּמֵי מֶלַח, נֶהֱפֶכֶת לְמֶלֶךְ יָם זָקֵן בְּשֶׁבַע וַעֲשָׂרָה

נִתָּן לְפַסְפֵס אֶת כָּל זֶה, בְּמִצְמוּץ. אוּלַי תִּגְאַל אֶת הַסִּכָּה הַזֹּאת מִמָּוֶת. בּוֹ-מָוֶת

אוֹ בּוֹ-חַיִּים אוֹ בּוֹבּוֹבּוֹ שֶׁל הַחַיִּים כֻּלָּם מְפַכִּים בּוֹ. זוֹ הַצָּרָה

מְפַכִּים מִדַּי, צָרִיךְ לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא וּמְפַכִּים מֵרֹאשׁ עַד כַּף רֶגֶל, צָרִיךְ לִכְתֹּב וּמְפַכִּים

צָרִיךְ לְתַקֵּן, צָרִיךְ לְהַכְנִיס בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּצַקְצְקִים בִּלְשׁוֹנָם וְהֵם מְפַכִּים עַד

וְלַמְרוֹת זֹאת אֲנִי מְפַזֶּרֶת עֲלֵיהֶם מֶלַח לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם. וְאוֹכֶלֶת סֶלֶק. וְאֹרֶז מָלֵא.

פֶּלֶא מֻשְׁלָם שֶׁכָּל אֵלֶּה נִכְנָסִים בַּבֶּטֶן, מַטְחֵנַת אֹכֶל קְסוּמָה שֶׁאֵין לָהּ תַּחְתִּית

גַּם בַּבֹּקֶר גַּם בַּלַּיְלָה, פֶּלֶא אָצִיל. אֲבָל אֵין בְּכָל זֶה כְּדֵי לְהָעִיב עַל מַּה שֶּׁ-בּוֹ. כַּמָּה מְזֹהָם

וּבְלִי חֵן וַחֲסַר תְּבוּנָה צָרִיךְ לְהוֹדוֹת, מְקַשְׁקֵשׁ הָלוֹךְ חָזוֹר הָלוֹךְ חָזוֹר, אֵין אֵין אֵין

מְשַׁקְשֵׁק, וּכְשֶׁזֶּה לֹא עוֹזֵר, אֵין אֵיןאֵין אֵין אֵיןאֵין! וּכְשֶׁזֶּה לֹא עוֹזֵר

אָז עֲלוּבָה וּמְהַדְהֶדֶת בַּד אָדֹם לְבַד אָדֹם, אֵין! 

הַא-

אֵין! הָאֵין.

אֲבָל בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל, גְּחוֹנִים מְשַׁיְּפִים רְצָפוֹת לוֹהֲבוֹת, בּוֹ יֵשׁ הַכֹּל

חַיָּלִים מִסְתַּכְּלִים מְלֻכְלָךְ, בּוֹ יֵשׁ רְחוֹב וְעוֹד רְחוֹב וְכָל הָרְחוֹבוֹת שֶׁכְּבָר אִי אֶפְשָׁר לִצְעֹד בָּהֶם

הָרְחוֹבוֹת הָעֲצוּבִים שֶׁהָיוּ שֶׁלָּנוּ וְאָז בָּרְחוּ וּמֵאָז אֲנַחְנוּ רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, יֵשׁ בּוֹ אֶת כָּל הָרְחוֹבוֹת.

 

 

 

 

הו, בנק שלי

הוֹ בַּנְק שֶׁלִּי זַיֵּן אוֹתִי אַתָּה רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתִי טוֹב וְאַף טַיְקוּן אַתָּה לֹא רוֹצֶה אַף טַיְקּון לֹא, כֵּן כֵּן כֵּן, הוֹ בַּנְק שֶׁלִּי אַתָּה רוֹצֶה לְזַיֵּן אוֹתִי טוֹב וְאַף טַיְקוּן לֹא טוֹב, לֹא, עִם הַטַּיְקוּן אַתָּה יוֹשֵׁב לַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם אֵצֶל אֱיָּל שָׁנִי וְאַתֶּם אוֹכְלִים חֲסִילוֹנִים בְּרֹטֶב שָׂמֵחַ אֲבָל אִתִּי יֵשׁ זִקּוּקִים וִיצָרִים יֵשׁ הַרְבֵּה תָּנָטוֹס וְזֶה כַּיָּדוּעַ עַד אֵיפֹה שֶׁהַחַיִּים נִמְתָּחִים 

הוֹ אַחַיי! תִּתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי לְמִי אֲנִי עֲמֵלָה כּוֹתֶבֶת שִׁירִים לְמִי לְמִי אוֹכְלִים שֶׁלִּי בַּמִּסְעָדוֹת שֶׁל אֱיָּל שָׁנִי מַחְזִיקִים יָדַיִם בְּאֶצְבְּעוֹת נִשּׁוּאִים שֶׁחוֹתְמוֹת כַּרְטִיסֵי עֲבוֹדָה, מַחְזִיקִים עַל כָּל הַכְּתֵפַיִם כַּלְכָּלָה הוֹ בַּדֶּרֶךְ לַהַפְגָּנָה נֶגֶד הַטַּיְקוּנִים וְיַחֲסֵיהֶם הָאַפְּלָטוֹנִיִּים עִם הַבַּנְק אֲנִי רוֹאָה אֶתְכֶם בְּטַאפַּס בָּר אוֹכְלִים לָטִינוֹס וְהַבָּשָׂר שֶׁלִּי רֵיק וְהַשֶּׁלֶט שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂאת נִשְׁאָר לַעֲמֹד כְּמוֹ זַיִן עַל וִיאַגְרָה, אַתֶּם הָאָסוֹן שֶׁלִּי בַּדֶּרֶךְ לַהַפְגָּנָה נֶגֶד הַמִּלְחָמָה

 הוֹ אַתֶּם! מִי שֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף הוֹ מִי שֶׁרוֹצִים לְהִתְעַשֵּׁר וּמִי שֶׁרוֹצִים לְשַׁלֵּם וּמִי שֶׁרוֹצִים לֶאֱכֹל וְאָז לְיַצֵּר כְּאֵב עַל אוֹפַנֵּי סְפּוֹרְט מְהֻדָּרִים, וּמִי שֶׁלּוֹבְשִׁים חֻלְצָה מְכֻפְתֶּרֶת וּמִי שֶׁלּוֹבְשִׁים חֲלִיפָה וּמִי שֶׁעוֹשִׂים קַרְיֶרָה מֶטֶאוֹרִית וּמִי שֶׁכּוֹתְבִים עֲלֵיהֶם וּמִי שֶׁעוֹבֶרֶת בָּהֶם הִתְרַגְּשׁוּת לִפְנֵי הַכְּנִיסָה לְמַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה וּמִי שֶׁאוֹהֲבִים שַׁיִשׁ לָבָן עִם עוֹרְקִים, וּמִי שֶׁיּוֹדְעִים מַה שֶּׁעוֹשֶׂה הַכֶּסֶף וְהֵם שׁוֹתְקִים 

הוֹ בַּנְק שֶׁלִּי זַיֵּן אוֹתִי וְאֶעֱשֶׂה פִּגּוּעַ הִתְאַבְּדוּת בַּלּוֹבִּי אַחֲרֵי שֶׁאֶלְחַשׁ סְעֶמֶק עַרְס וּכְלוּם לֹא יִקְרֶה זַיֵּן אוֹתִי לְמַפְרֵעַ בְּתַשְׁלוּמִים לְחָמֵשׁ שָׁנִים בְּמִסְמָכִים חֲתוּמִים וְאָז אֵצֵא אֶל הַשֶּׁמֶשׁ אֶל הָרְחוֹב אַחֲרֵי אֹנֶס לֹא מֻכָּר עַל יְדֵי הָרָשֻׁיּוֹת הוֹ! אַף שׁוֹטֶרֶת לֹא תָּבוֹא לְהַצִּיל אוֹתִי וְלֹא אִרְגּוּנֵי הַנָּשִׁים וְלֹא אִרְגּוּנִים לְמַעַן הַשָּׁלוֹם וְלֹא תְּנוּ לַחַיּוֹת לִחְיוֹת 

 

 

 

שיר תשוקה

 

אֲנִי בְּאוּלַם הַבָּשָׂר שֶׁלְּךָ    שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחוֹת    וְיֵשׁ בּוֹ יָדַיִם כְּרוּכוֹת    כְּדֵי לִקְרֹא אֶת הַסֵּפֶר יַחַד    

וְיַחַד לַעֲשׂוֹת    אֶת מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבַד    הוֹ כֵּן    אֲנִי נִכְנֶסֶת    חוֹתֶרֶת תַּחַת הָעוֹר שֶׁלְּךָ       

בִּנְחִישׁוּת וְלֹא זָזָה מִמְּךָ    נוֹגַעַת בְּךָ    נוֹשֶׁכֶת נוֹגַעַת    בַּדִּבּוּר הֶעָצוּר הַפָּקוּק בַּגָּרוֹן    נוֹגַעַת לְךָ

עוֹשָׂה לְךָ דֶּלֶת קְטַנָּה    עוֹשָׂה לְךָ דֶּלֶת גְּדוֹלָה    מִתְרַחֶבֶת בְּתוֹכְךָ    מְמַלְּאָה אוֹתְךָ    מְפַקַּעַת אוֹתְךָ

בְּבָרָק צִבְעוֹנִי    עַד שֶׁתֵּלֵד אוֹתִי מֵחָדָשׁ

 

כֵּן!    אַתָּה תֵּלֵד אוֹתִי    אֲנִי אֵצֵא מִמְּךָ שְׁלוּקָה וְחַמָּה    הָעוֹלָם יְקַבֵּל אוֹתִי    חֲדָשָׁה

וְצוֹרַחַת    חֲדָשָׁה וּבוֹעֶרֶת    אַתָּה תְּקַבֵּל אוֹתִי    בִּזְרוֹעוֹת שֶׁל גֶּבֶר-אֵם    אֲנִי אֶמְצֹץ לְךָ אֶת הַשָּׁדַיִם   

עַד שֶׁיִּגָּמֵר כָּל הֶחָלָב שֶׁלְּךָ    עַד שֶׁאֵרָדֵם    וְכָל הָעוֹר שֶׁלִּי    וְרַדְרַד וְטָרִי    נוֹשֵׁם   נוֹשֵׁם    אֲבָל אֵין לְךָ

מֻשָּׂג!    לֶהָבָה בּוֹעֶרֶת    בְּבֵית הֶחָזֶה שֶׁלִּי בַּבֶּטֶן שֶׁלִּי    אֵין לְךָ מֻשָּׂג    מָה אֲנִי בּוֹחֶשֶׁת בַּסִּיר

עַל אֵשׁ גְּדוֹלָה    זוֹרֶקֶת פְּנִימָה מַה שֶּׁאֲנִי יְכוֹלָה לִמְצֹא מִמְּךָ  

 

אוֹי בּוֹא כְּבָר    לְהֵיכַל הָאֵשׁ אֶל אַרְמוֹן הָרוּחוֹת הָאָפֵל    אֶל מִזְבַּח זְמַן מִתְפּוֹרֵר    בּוֹא כְּבָר

בְּרֵיחַ הַזֵּעָה שֶׁל יוֹם עֲבוֹדָה    בּוֹא כְּבָר    לַחֶדֶר הַזֶּה    שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִירוֹת גְּבוֹהִים מִדַּי    וְהוּא מֻכְתָּם

בְּגַעְגּוּעִים וּבִדְמָעוֹת    הוֹ, שֵׁב בְּכִסֵּא הַמֶּלֶךְ    שֶׁבָּנִיתִי מֵחֲתוּלוֹת מְיֻחָמוֹת כְּבִיסָה מְלֻכְלֶכֶת

שְׁאֵרִיּוֹת אֹכֶל בַּמְּקָרֵר   

 

וְתֵן לִי לַעֲשׂוֹת צְחוֹק מֵעַצְמִי    כְּמוֹ שֶׁאֲנִי    מִתְגַּלְגֶּלֶת מְיֹאֶשֶׁת חַפָּה מִידִיעָה מְשֻׁגַּעַת עִלֶּגֶת נְבוֹכָה

לֹא בְּרוּרָה    עֲצוּבָה כְּמוֹ הַיַּלְדָּה    שֶׁצָּחֲקוּ עָלֶיהָ כֻּלָּם    וְהָרוּחַ הֵעִיפָה    אֶת הַשִּׂמְלָה שֶׁלָּהּ לְמַעְלָה   

וְצָחֲקוּ עָלֶיהָ שׁוּב   גַּם אִם כָּל זֶה לֹא קָרָה    תֵּן לְזֶה לִקְרוֹת!    תֵּן לְכָל זֶה לִקְרוֹת    הוֹ כֵּן    תֵּן לְזֶה

לִקְרוֹת.

תהל פרוש היא משוררת, פסיכולוגית, חוקרת ופעילה חברתית. "בצע" הוא ספר שיריה הראשון.

X