בפגיית התכלת השמימית | לרכישה באינדיבוק
בפגיית התכלת השמימית

בפגיית התכלת השמימית

שנת הוצאה: 02/2016
מס' עמודים: 94
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 40

מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה הָאֲטוּמָה

לְחַמְצָן אָנוּ צוֹפִים בֵּאלֹהִים עֻבָּר

קָטָן וְחַכְלִילִי הַנֶּאֱבָק עַל חַיָּיו בְּפַגִּיַּת

הַתְּכֵלֶת הַשְּׁמֵימִית"

 

ספר שיריו החמישי של פרופ' גד קינר – שחקן, מרצה, במאי, סופר, חוקר, אביר כבוד של נורבגיה ובן משפחתו של הנרי קיסינג'ר – שופך אור על ילדות מסויטת, על היסטוריה לאומית ואישית ועל מחאה חברתית ומטאפיזית.

קובץ שיריו החדשים של  קינר, על אף המימד הלירי שבהם, הוא שירה 'היושבת בתוך מציאותה'. מחזור השירים החותם את הספר, למשל, מותח בעקבות מבצע "צוק איתן" גזירה שווה בין הקורבנות משני צידי המתרס וצופה לבאות באופטימיות מקאברית.

קינר נוטל עמו את הקורא למסעו של אנתרופולוג מנטלי אל בולעני האפוקליפסה של הקיום האנושי המצוי תמיד על סף הכיליון, אל יופייה המעודן והפריך כל כך של החלופיות.

בין הנושאים המרכזיים בספר: שירי ילדות מסויטים, מורכבות היחסים עם אם תובענית, השלכותיה של השואה, שירי אהבה סבוכה המביעים חקר מהותן של הנשיות והתשוקה,

בספר ניתן למצוא מספר מוטיבים מרכזיים כמו מסכות מיתיות ארכיטיפיות, התכתבויות עם סממני תרבויות זרות – ספרדית, איטלקית, סינית, דרום אמריקנית, גרמנית, שירים ארס-פואטיים התוהים, לא אחת בנימה הומוריסטית ואירונית, על מהות השירה והמשורר, ועוד.

בפגיית התכלת השמימית הוא ספר שיריו החמישי של פרופ' גד קינר קיסינגר. ספרו הקודם, הפרעות קשב (ספרא, 2010), זכה בפרס אס"י.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בפגיית התכלת השמימית”

בקרוב…

מבעד לזכוכית השקופה

 

 

מִבַּעַד לַזְּכוּכִית הַשְּׁקוּפָה הָאֲטוּמָה

לְחַמְצָן אָנוּ צוֹפִים בֵּאלֹהִים עֻבָּר

קָטָן וְחַכְלִילִי הַנֶּאֱבָק עַל חַיָּיו בְּפַגִּיַּת

הַתְּכֵלֶת הַשְּׁמֵימִית

 

כמו ארכאולוג

כְּמוֹ אַרְכֵאוֹלוֹג

הָעוֹסֵק כָּל חַיָּיו בִּמְגִלָּה גְּנוּזָה

פְּתוּחָה וּבִלְתִּי נִתֶּנֶת לְפִעְנוּחַ

אֲנִי עֲדַיִן חוֹקֵר אֶת סִתְרֵי גּוּפֵךְ

הַנִּפְלָא

מִבִּינָתִי

 

וְלִפְעָמִים מִתַּחַת לְתִלֵּי עָפָר וָחֳרָבוֹת

הַקְּסוּמוֹת מִן הַמִּבְנֶה הַשָּׁלֵם

מוֹצֵאת יָדִי עִקְּבֵי זֵכֶר מְטֻשְׁטָשׁ

לְמַגָּעִי הַמְּרַפְרֵף עַל שָדֵךְ

לִפְנֵי אַרְבָּעִים וְאַלְפֵי לֵילוֹת

הַפְלָגָה בְּמִדְבָּרִיּוֹת מִטָּתֵנוּ

 

שִׁבְרֵי חֲרָסִים שֶׁל מְרִיבָה

עַתִּיקָה אֲנִי מְאַחֶה בִּשְׂרִידֵי

אוֹנָהּ שֶׁל אַהֲבָתִי הָרַבָּה.

הָרָפָה

 

 

אידומנאוס

כְּמוֹ אָגָמֶמְנוֹן וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי לֹא יָצָא אִידוֹמֵנֶאוּס

הַכְּרֵתִי לִטְרוֹיָה אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לְהַקְרִיב

אֶת הָרִאשׁוֹן הַיּוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ בְּשׁוּבוֹ

כִּמְנַצֵּחַ.

אֶת בְּנוֹ.

לְמַעַן הַתְּהִלָּה, וְהַזְּוָעָה, וְהַנְּקָמָה,

וּלְמַעַן

שׁוּרָה אַחַת בַּמִּיתוֹס.

 

וּלְמַעַן הָאֱמֶת, לֹא הַפָּנִים הָיוּ אֵלֶּה

שֶהִשִּׁיקו אֶלֶף סְפִינוֹת לְמַסַּע הִתְאַבְּדוּת

אַבְּסוּרְדִי נְטוּל נִמּוּק מְשַׁכְנֵעַ

אֶלָּא

הַסִּכּוּי לֶאֱחֹז בְּאֶגֶד תַּלְתַּלִּים רַךְ

לֹא לִשְׁעוֹת אֶל זַעֲקוֹת הַתַּחֲנוּנִים

לָחוּשׁ בַּנְּשִׁימָה הָרָפָה הַנִּפְלֶטֶת

עִם מִזְרְקוֹת דָּם מֵהַפֶּה הַמְּעֻדָּן

וְהָאָהוּב.

דָּמְךָ וּבְשָׂרְךָ.

 

וְלִזְכּוֹת בְּשׁוּרָה אַחַת בַּמִּיתוֹס

 

 

*

 

 

הָעִיר קוֹלַעַת אֶת אֹפֶל מַחְלְפוֹת כְּבִישֶׁיהָ

מוֹשַׁחַת בִּקְפִידָה אֶת אֹדֶם אֹפֶק שִׂפְתוֹתֶיהָ

מְבַשֶּׂמֶת אֶת סִבְכֵי עֶרְוַת גַּנֶּיהָ

כְּמֵדֵאָה הַמְּכִינָה עַצְמָהּ לִשְׁחֹט אֶת יְלָדֶיהָ.

 

 

ולפורגיס

 

יוֹשֶׁבֶת עַל כֻּרְסַת קַשׁ מֵסְמֻרְטֶטֶת

עַל גַּג תֵּלאָבִיבִי.

אֵלָה אַצְטֶקִּית.

לְשֶׁעָבַר.

הַוִּיזָה כְּבָר לֹא בְּתֹּקֶּף.

גַּם הַשַּׁדַּיִים.

הִיא מְיַלֶּלֶת אֶל הַיָּרֵחַ

מְנַסָּה לִפְגֹּם

אוֹמֶרֶת חַכּוּ לַלִּקּוּי.

חַכּוּ חַכּוּ.

אֶת לִבְבוֹת הַבְּתוּלוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁעָקְרָה  בְּגַן הַיְּלָדִים שֶׁמִּמּוּל

הִיא טוֹבֶלֶת בְּאַמְבָּה.

גֵוָהּ הָעַתִּיק חָרוּט בִּכְתַב

יְתֵדוֹת.

זָוִיתִי. דּוֹקְרָנִי.

מִזְּמַן לֹא נִסָּה גֶּבֶר לִקְרֹא.

עִקּוּלֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָּ הַשִּׁגְרוֹנִיוֹת

הוֹרָאוֹת לִשְּׂרֵפָה

עֲרִיפָה שִׁפּוּד וְקִלְקוּל

מְחִילוֹת.

הַשְּׁכֵנִים מְבִיאִים חוֹקְרִים

שֶׁיְּפַעְנְחוּ.

הֵם נֶאֱסָפִים עַל הַגַּגּוֹת הַסְּמוּכִים.

מֶרְחַק בִּטָּחוֹן.

שָׁרִים אִתָּהּ הִמְנוֹנִים בְּשׁוּמֶרִית.

מְסַפְּרִים בְּדִיחוֹת בְּכַשְׂדִית.

וּמִן הֶחָזֶה הַפָּעוּר שֶׁל הַיְּלָדוֹת

מְגִיחוֹת נְסִיכוֹת בַּרְבִּי. דּוֹהֲרוֹת עַל

דְּלַעַת לְלֵיל

וַלְפּוּרְגִיס.

 

 

גזרן

 

אָבִי הָיָה חַיָּט גַּזְרָן. בְּסִמּוּנִי גִּיר

 

הִתְוָה גְּבוּלוֹת גִּזְרָה וְהַפְסָקַת

 

הָאֵשׁ בֵּין אִישׁ לָאִישׁ.

 

אָבִי הָיָה מַשְׁכִּין שָׁלוֹם

 

וְלֹא בִּמְרוֹמָיו אֶלָּא בָּאֲדָמִים

 

שֶׁגּוּפָתָם הֻתְוְתָה בַּחֲלִיפַת כַּפָּרָתָם,

 

חַלּוֹפִיּוּתָם.

 

 

 

וְטֶרֶם חַתֻּנָתִּי עָשָׂה גַּם לִי חֲלִיפָתִי.

 

בְּיָד רַכָּה הִתְוָה, בְּקִוְקוּוִים דַּקִּים

 

בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם יִתְלֹשׁ אוֹתִי

 

מִמֶּנּוּ כְּהַמְחָאָה רֵיקָה מִתּוֹךְ

 

פִּנְקָס שׁוֹתֵת מִלִּים וּמִסְפָּרִים.

 

וַאֲפָסִים רַבִּים

 

 

אלבטרוסים

וּבַשָּׁמַיִם צָוְחוּ עֲדַיִן שִׁיּוּרֵי אַלְבַּטְרוֹסִים

שֶׁפָּרְחוּ מִסִּיּוּטֵי הָאֵימָה שֶׁל אִמִּי עִם מוֹנוֹקְל

וְזָקָן וְדַשִּׁים מְשֻׁנָּנִים, צְלָבֵי בַּרְזֶל וְעֵינֵי פְּלָדָה

מְשֻׁרְיָנוֹת לְרֶגֶשׁ. וְהִסְתַּגַּרְתִּי מִפְּנֵיהֶם

בְּקִיתוֹן שֶׁנָּדַף אוֹדֶקוֹלוֹן שֶׁל זְקֵנִים וּמִזְוָדוֹת

מִשָּׁם שֶׁלֹּא נִפְרְקוּ וְגֻבְּבוּ עַל הָאָרוֹן בִּקְרוֹן

הַבְּהֵמוֹת שֶׁלִּי בְּדִירַת סַבָּסַבְתָּא פְרִישְׁמָן 26

קוֹמָה שְׁלִישִׁית שֶׁשִּׁקְשֵׁק וְדָהַר לִטְרֶבְּלִינְקָה

תַּחֲנָה רִאשׁוֹנָה סוֹבִּיבוֹר תַּחֲנָה שְׁנִיָּה הַיָּם

שֶׁלְּיָדוֹ חִכִּינוּ שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתָנוּ כְּמוֹ

שֶׁהִבְטִיחוּ וְלֹא בָּאוּ תַּחֲנָה שְׁלִישִׁית וּבְכָל

תַּחֲנָה סִנֵּן קְרוֹן הָאוֹטוֹבּוּס שִׂין שְׂמָאלִית

אֲרֻכָּה וְרָעָה

וּפָתַח דֶּלֶת בְּחָפְזָה כְּלֹעוֹ שֶׁל מִי שֶׁחָשׁ בְּחִילָה

וְעוֹצֵר בְּצַד הַדֶּרֶךְ לְהָקִיא

וְלֹא יוֹצֵא לוֹ

אֶלָּא אֲנִי.

 

 

המילה המפרפרת

הַמִּלָּה הַמְּפַרְפֶּרֶת בְּיָדִי

תַּסְגִּיר אֶת יָדִי

הַמְּפַרְפֶּרֶת

לָכֵן אֲנִי מְקַנֵּא לָהּ

לָכֶן אֲנִי מִתְאַנֶּה לָהּ

לָכֶן אֲנִי מִתְעַנֶּה בָּהּ

לָכֵן אֲנִי מִתְהַנֶּה בָּהּ

כְּשֶׁתִּפָּתַח יָדִי הַקְּמוּצָה

וְהַמִּלָּה תַּמְרִיא מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי

יָדִי הַשְּׁלוּדָה

תִּפְרַח אִתָּהּ גַּם יָדִי הַכּוֹתֶבֶת

גַּם יָדִי הַכְּתוּבָה

 

 

 

הערות בשולי המשורר

הַמְּשׁוֹרֵר נוֹעֵל זוּג נַעֲלַיִם שׁוֹנוֹת

אַךְ מַקְפִּיד עַל הַשְּׂרוֹךְ הַמְּקַשֵּׁר.

כְּשֶׁהוּא בְּחֶבְרָתָהּ בִּלְבוּשׁוֹ הַמֶּטּוֹנִימִי

אוֹ מִתְפַּעֵל מִן הָאֲנָפוֹת הַנָּחוֹת מִמַּסָּעָן

הוּא שׁוֹמֵר עַל הָאֲנָפוֹרָה אֲנִיאֲנִיאֲנִי

וַאֲנִי וּמְתַבֵּל בְּ"עָנִי" לְתִפְאֶרֶת הַמְּלִיצָה

וְהַמְּצִיצָה, אַךְ גַּם כְּשֶׁרֹאשׁוֹ בֵּין יְרֵכֶיהָ

הוּא שׁוֹמֵר עַל לָשׁוֹן נְקִיָּה

 

 

ונציה

 

כְּמוֹ הַגְּוִיָּה בְּשִׁעוּר הָאָנָטוֹמְיָה שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט מוּטֶלֶת

בְּעוֹרְקִים מְבֻתָּרִים, דַּם לִבָּהּ זוֹרֵם עָכוּר בַּתְּעָלוֹת, וְכַנְפֵי

הַמַּבָּטִים שֶׁל אוֹהֲבֶיהָ עָטוֹת עַל נִבְלָתָהּ הַמְּפֻרְכֶּסֶת בְּתַאֲוַת

רוֹפְאִים שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הַגּוֹסֶסֶת בְּנִתּוּחַ לֵב פָּתוּחַ.

 

הַסִּמְטָאוֹת הוֹלְכוֹת וְצָרוֹת עֲלֵיהֶם בְּכּוֹלֶסְטֶרוֹל אָפֵל וּמְרֻשָּׁע

שֶׁל מְאוֹת שְׁנוֹת אֶבֶן מְצֹרַעַת

מַלְשִׁינִים מִצְטַעֲפִים בְּמַסֵּכָה

עַל מַסֵּכָה

 

 

 

 

מה שנותר

שִׁירָה הִיא כַּסֶּפֶת

בְּמָלוֹן

בְּעִיר זָרָה.

 

מוֹרֵה דֶּרֶךְ

הַמְנַסֶּה לָלֶכֶת לְאִבּוּד.

 

בָּטְנִים מְלוּחִים

בַּבָּר אַחֲרֵי חֲצוֹת.

שְנִיָּה אַחֲרֵי שֶסָּגְרוּ.

שְנִיָּה לִפְנֵי הַהִתְעַלְּפוּת.

 

שִירָה הִיא מָה שֶׁנּוֹתָר

אַחֲרֵי שֶׁיְּצָאתֶם.

וַעֲלִיתֶם בַּמַּעֲלִית.

וַהֲלַכְתֶם צְמוּדִים בַּמִּסְדְּרוֹן.

אַתָּה נִכְנַסְתָּ לְחַדְרְךָ.

וְלֹא נָעַלְתָּ.

הִיא נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ

וְנָעֲלָה.

 

שִירָה הִיא מָה שֶׁנּוֹתָר

 

 

*

 

 

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל אֱלֹהִים חוֹשֵׁב עָלַי חוֹשֵׁב עַל אֱלֹהִים עַל מָה אֲנִי בְּעֶצֶם חוֹשֵׁב לֹא עַל הַמָּה אֶלָּא

עַל הָאִם וְהָאֵיךְ, וּבְעֶצֶם הָיִיתִי

צָרִיךְ לַחֲשֹׁב עָלָיו חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אָבְדָנִיּוֹת אֵיךְ בְּשׁוּבוֹ לְצִיּוֹן בְּלִי רַחֲמִים

יַחְגֹּר אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּרָא

סְבִיב אֵינְגוּפוֹ וְיִתְפּוֹצֵץ בַּעֲדַת

מַאֲמִינָיו מְקַדְשֵׁי שְׁמָם בִּשְׁמוֹ לַשָׁוְא וַיְּכַל אֱלֹהִים אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר

עָשָׂה  וַיִּשְׁבֹּת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ הוּא וְכָל אֲשֶׁר בָּרָא לְכַלּוֹת

שַׁבָּת שָׁלוֹם

אוגוסט 2014

 

גד קינר (קיסינגר) הוא פרופסור לתאטרון, מרצה וחוקר פורה בשטחים רבים של אמנות הבמה. שימש כראש החוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב, בעבר דרמטורג ומנהל המחלקה החינוכית של תאטראות הבימה, הקאמרי, החאן, מנהל אמנותי של פסטיבלי התיאטרונטו והישראדרמה, עורך ביחד עם ד"ר חיים נגיד את כתב-העת תיאטרון, תרגם מחזות רבים מנורבגית, שבדית וגרמנית. על תרגומיו לאיבסן זכה בתואר אבירות מטעם מלך נורבגיה. קינר הוא שחקן, במאי ומשורר, ששיריו התפרסמו בכתבי-עת ובמוספים ספרותיים רבים, וכן בקובצי שירה ישראלית. הוא יו“ר איגוד כללי של סופרים בישראל. שיריו ראו אור בספרדית בהוצאת "וורבום" במדריד.

X