בן לאדן - החיסול | לרכישה באינדיבוק
בן לאדן – החיסול

בן לאדן – החיסול

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 256
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 75.2
- 37

"למען האל והמדינה – ג'רונימו בידינו. ג'רונימו. ג'רונימו . . . נראה שהורדנו אותו".
 ב- 2 במאי 2011, פשטו באישון לילה לוחמי יחידת העילית האמריקאית "אריות הים" על הקומה השלישית של מבנה מגורים באבוטאבאד שבפקיסטן, זיהו גבר גבוה, מזוקן ושחום בכיפת תפילה וירו בו למוות. עשר שנות מצוד אחרי אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה ואדריכל פיגועי 11 בספטמבר 2001, הגיעו סוף סוף לקיצן.
 
"בן לאדן" הוא תיעוד שלב אחרי שלב של המבצע שסגר את החשבון עם הטרוריסט המבוקש בעולם. באמצעות ראיונות עם מקורות מוסמכים ושותפי סוד – נשיא ארה"ב, ברק אובאמה; בכירים בסי. איי. אי. ובפנטגון; מפקדים בכוחות המיוחדים המשולבים של ארצות הברית; אנשי "אריות הים" ועדותו של אחד הלוחמים שהשתתף בפעולת החיסול – נחשפים הדיונים בחדרי חדרים, החלופות המבצעיות לפשיטה והמכשולים והסכנות שלא נצפו מראש. אבל "בן לאדן" הוא לא רק סיפורה של משימה צבאית מורכבת, זהו גם מסמך מרתק על התהליך הסבוך של קבלת החלטות בתחום הבטחון הלאומי, על הדרך שבה גילתה המעצמה החזקה בעולם את מגבלות הכוח ועל התפתחויות בשיטות איסוף מודיעין ועיבודו, שאיפשרו לעלות על עקבותיו של האיש שתיעתע במערב שנים רבות כל כך.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בן לאדן – החיסול”

2007-2008

באחד מלילות הסתיו במערב עיראק, בעוד הכוחות המיוחדים המשולבים של ארצות הברית (JSOC) מבצעים את אחת מפשיטותיהם הליליות על גורמים החשודים כמחבלי אל־קאעידה — הפעם אדם שנחשד כמפקד מחוזי וקרא לעצמו מוּתַ'נַא — גילו הפושטים מבלי משים את הגביע הקדוש.

 

במלחמה אחרת, בתקופה אחרת, הגביע הקדוש היה עשוי להיות מסתור ענקי של כלי נשק יקרי ערך, או מאגר של מפות שדות קרב המתוות את תנועותיהם ומיקומם של חיילי האויב. במאה העשרים ואחת, כוחות הפשיטה של JSOC גילו משהו שווה ערך: פנקס טלפונים.

 

מות'נא נהרג בפשיטה. החומרים שנתפסו במעונו הצביעו בבירור על כך שהיה אחראי לתיאום תנועותיהם של לוחמי אל־קאעידה ממדינות זרות ושל מחבלים מתאבדים פוטנציאלים במעבר הגבול הסמוך, דרך סוריה לתוך עיראק, שבה התמודדו כוחות אמריקניים ועיראקיים, כמו גם אזרחים עיראקים, עם גל הולך וגובר של מעשי טבח המוניים. מה שהם מצאו לא היה פנקס טלפונים של ממש, אלא משהו טוב בהרבה: אוסף של שמות ומספרים אשר הפנו לקובצי מחשב שהכילו שמות, תצלומים, תעודות מסע, דוחות הוצאות על כרטיסי טלפון, בגדים, כלי רכב, דלק, העברות כספים, ומסמכים מפורטים רבים אחרים של כחמש מאות מגויסי אל־קאעידה עדכניים — פחות או יותר כל איש מוג'אהידין שעשה בשנים האחרונות את המסע מסוריה אל עיראק.

 

במשך מאות שנים הטקטיקה הבסיסית של הלוחמה הקרקעית היתה "תנועה ואש". קצין מנוסה היה יכול להכניע כוח גדול יותר באמצעות הנעה מיומנת של אנשיו ומיקוד אפקטיבי של כוח האש שלהם. כישורים מסוג זה עדיין חיוניים בשדה הקרב הקונוונציונלי, אך הקרבות המתנהלים כיום כמעט לעולם אינם מתמצים בתנועות של כוחות צבא על הקרקע. "המידע והמודיעין הם התנועה והאש של המאה העשרים ואחת," אומר לוטננט ג'נרל מייקל פְלין, העומד כיום בראש סוכנות הביון של משרד ההגנה האמריקני.

 

למה הוא מתכוון?

 

מצבור המסמכים הגדול שנתפס בפעולה שזכתה לכינוי "פשיטת סינג'אר" ממחיש זאת היטב. היה לו חלק גדול בריצוץ ראש הנחש של אל־קאעידה בעיראק. בשש השנים שלאחר פיגועי 11 בספטמבר קהיליות הצבא והמודיעין של ארצות הברית — מגוון רחב של ארגונים, גדולים וקטנים, ידועים לשמצה וסודיים — שילבו כוחות בצורה חסרת תקדים על מנת לרסק רשתות טרור חשאיות. במסגרת פעילות זו נעשה שימוש לא רק במיומנויותיהם של הלוחמים המיוחדים והמוכשרים של JSOC, אלא גם במחשבי־על ובתוכנות שפותחו לפי דרישה, בפריסה קדמית של אנליסטים מיומנים, וביכולת להפוך כמעט כל סוג של מידע מודיעיני לנתונים בני חיפוש, בין שמדובר בדיווחים או במסמכים מרשתות ריגול אנושיות מסורתיות, בתמלילי חקירות עצורים וברישומי מעקב אחר התקשרויות בין טלפונים סלולריים למחשבים, ובין שמדובר בתמונות ובמידע מחיישנים שאספו כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) המרחפים בדממה בגובה רב מעל יעדים פוטנציאליים במשך ימים, שבועות, חודשים ואפילו שנים. בתוך מאגר הנתונים העצום המכיל את כל החלקיקים הללו, שרק מעטים מהם קשורים בבירור אלה לאלה, יכולים מחשבים למצוא קישורים שעד כה נעלמו מעינינו — חשבון בנק המשותף לבכיר חזבאללה ולמגויס באל־קאעידה, כתובת בנג'ף שבה ביקרו שני מחבלים מתאבדים מוּכרים בשתי הזדמנויות שונות, תצלום מארנקו של חייל אמריקני שנרצח על גבי כונן קשיח של אדם הנחשד כגזבר של ארגון טרור. המחשב מותח בן רגע חוטים עקובים מדם בין צומתי נתונים שהיו נראים אקראיים וחסרי כל קשר בלעדיו. מן החוטים הללו הולכות ונטוות רשתות חשאיות. ברגע שנוצרים חיבורים כאלה, לוחמי היחידות המיוחדות יודעים מיהו היעד הבא שלהם, והיכן הוא נמצא.

 

במקרה של השלל מסינג'אר מפקד JSOC סטנלי מֶקריסטל נקט צעד מפתיע — הוא הסיר את סיווגם הביטחוני של כל המסמכים והעביר אותם אל "המרכז ללחימה בטרור בווסט פוינט", כדי שאנליסטים ממגוון תחומי מחקר יוכלו לנסות לפצח אותם. ומה הם גילו? קודם כול, המידע ריסק את הטענה התעמולתית שלפיה אל־קאעידה בעיראק היתה תנועת התנגדות מקומית. המגויסים, על פי המידע שנתפס בסינג'אר, הגיעו מלוב, ממרוקו, מסוריה, מאלג'יריה, מעומאן, מתימן, מתוניסיה, ממצרים, מירדן, מסעודיה, מבלגיה, מצרפת ומבריטניה. סוכני משרד האוצר האמריקני שמיפו את העסקאות הפיננסיות שנחשפו הצליחו לזהות את כל ההנהגה הסורית של אל־קאעידה בתוך רשת המימון הזר של השלוחה העיראקית, שהתנהלה בפיקוחו של אדם שכינה את עצמו אבו ע'אדייה. שמו האמיתי היה בדראן תורכי האשם אלמזידי.

 

מעט יותר משנה לאחר הפשיטה בסינג'אר חוסלה כל ההנהגה הבכירה של רשת המימון הסורית של אל־קאעידה. בפשיטה בודדת באוקטובר 2008 בתוך סוריה נהרגו אבו ע'אדייה, אחד מאחיו ושניים מבני דודיו, כולם חברי ההנהגה הבכירה. מאגר הנתונים סיפק גם מפת דרכים למבצעי JSOC ברחבי עיראק, מבצעים שבמהלכם איתרה ולכדה או הרגה את אותם מגויסים זרים שלא הספיקו להקריב את עצמם בפיגועי התאבדות.

 

על פי נתוני מחלקת ההגנה האמריקנית, עד סוף 2008 צנחה רמת האלימות הכוללת בעיראק בשמונים אחוזים. המגמה החדה הזו נמשכה גם בזמן נסיגתם של הכוחות האמריקניים מהמדינה ב־2011, וכיום היא עדיין נמוכה מכפי שהיתה בכל השנים מאז הפלישה האמריקנית ב־2003.

 

ישנן כמה סיבות למהפך המרשים הזה. ההתעוררות הסונית ב־2008 גרמה למורדים עיראקים רבים להפנות את נשקם כלפי אל־קאעידה — תהליך שהואץ, לפחות במידה מסוימת, בעקבות הדיווח בקיץ 2008 על ממצאי ניתוח המידע מסינג'אר, ממצאים שחשפו את צביונו הזר של הארגון. גם השינוי האסטרטגי הדרמטי בניצוחו של הגנרל דייוויד פֶּטרֵאוּס, שהתרחש אף הוא באותה תקופה והתמקד בטקטיקות של לחימה נגד מורדים, תרם רבות לכך. אך חלק גדול מגישתו של פטראוס עצמו כלל גם את הגברת הלחץ על גורמים "שאינם ניתנים לפיוס". ובלשונו, "כשאני הולך לישון בכל לילה, אני רוצה שיהיו לי יותר חברים ופחות אויבים."

 

JSOC דאגה לעניין "הפחתת האויבים", ומקריסטל ציין כי הפשיטה בסינג'אר היתה מפריצות הדרך החשובות ביותר של היחידה שלו.

 

השגת עליונות במלחמה מחייבת לא פעם טקטיקות חדשות, שיטות חדשות וכלים חדשים. הפיגועים נגד ארצות הברית ב־11 בספטמבר 2001 קראו תיגר על אחת מהנחותיו הוותיקות והמבוססות של מערך ההגנה הלאומי. אוסאמה בן לאדן ותנועתו הקיצונית אל־קאעידה יצרו איום מסוג חדש, רשת עולמית של רוצחים מתאבדים מתוחכמים ועתירי מימון, ללא כתובת קבועה. מאגר התחמושת העצום של האומה האמריקנית, מחסני החירום הגרעיניים שלה, חיל האוויר שאין לו אח ורע בעולם, צבאה היבשתי וצי הים שלה, אפילו התשתית הביורוקרטית המשמשת אותה למעקב גלובלי, לריגול ולניתוח מודיעין, כולם נועדו בראש ובראשונה להרתיע תוקפים. מי יעז לתקוף, כשהתגובה תהיה מהירה, קטלנית ובלתי ניתנת לעצירה?

 

אך מה אם ההתקפות יגיעו משום מקום? מה אז?

 

זו היתה הבעיה שיצרו אירועי 11 בספטמבר. הפתרון היה מידע. כבר שנים רבות שמציאת האויב היא אחד האתגרים הבסיסיים ביותר של המלחמה. אל־קאעידה רק העלתה את רמת הקושי. הם חיו ועבדו כשהם פזורים בכל רחבי העולם, והשתמשו בטלקומוניקציה הגלובלית כדי לשמור על קשר. הרשת הסבוכה הזו של קשרים בינלאומיים, השימוש בשמות בדויים וכל תכסיסי הריגול השונים והמשונים העלו את השאלה: איך נוכל למצוא אי פעם את האויב החדש הזה?

 

תפיסתו של פנקס הטלפונים מסינג'אר וסדרת המהלומות שבאה בעקבותיו מלמדים כיצד אפשר לעשות זאת. שש שנים לאחר מתקפת 11 בספטמבר, כשהיא שקועה עד צוואר בשתי מלחמות ודמותו המתריסה של אוסאמה בן לאדן המסתובב חופשי עדיין רודפת אותה, ארצות הברית של אמריקה מצאה נחמה אחת רבת־עוצמה.

 

היא הבינה בדיוק איך להשיב מלחמה.

 

מרק בודן‭ ‬הוא‭ ‬עיתונאי‭ ‬וסופר‭ ‬אמריקני‭. ‬מבכירי‭ ‬הכותבים‭ ‬על‭ ‬מבצעים‭ ‬של‭ ‬צבא‭ ‬ארצות‭ ‬הברית‭ ‬והכוחות‭ ‬המיוחדים‭ ‬שלה‭. ‬פירסם‭ ‬שבעה‭ ‬ספרים‭, ‬בהם‭ "‬התרסקות‭ ‬במוגדישו‭", ‬שעובד‭ ‬לסרט‭ ‬המצליח‭ "‬בלאק‭ ‬הוק‭ ‬דאון‭"‬‭. ‬במשך‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬היה‭ ‬כתב‭ ‬בעיתון‭ "‬פילדלפיה‭ ‬אנקוויירר‭"‬‭. ‬כיום‭ ‬עובד‭ ‬בכתבי‭ ‬עת‭ ‬שונים‭, ‬בהם‭ "‬וניטי‭ ‬פייר‭"‬‭ ‬ו‭"‬אטלנטיק‭"‬‭.‬‬

X