במרחק של שתיקה | לרכישה באינדיבוק
במרחק של שתיקה

במרחק של שתיקה

שנת הוצאה: 05/2015
מס' עמודים: 253
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 59

רומן שהוא סיפור חניכה שבור, בארץ שסועה ושותקת שהמילים איבדו בה ממשמעותן.

נמרוד, גיבור הספר, נושא עמו את פטירתה של אמו בגיל צעיר, את שתיקתו של אביו, את דיכוי החברה, את בדידותו וזרותו. הקורא מתוודע אליו כשהוא בכלא צבאי, מתייסר על חטא כבד מנשוא. ספר סוחף ועוכר שלווה, על מדינה בה נחנקים הנעורים ומוחלפים בדיכוי ושתיקה.

 

 

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “במרחק של שתיקה”

בקרוב…

הזיכרון המוקדם ביותר בו מצאתי את אבי, לפחות באותו בוקר מאוחר בין גדרות הכלא, היה בהלווייתה של אמי. הייתי כבר בן שש והוא התקרב וראשו מורכן. זה היה שישי חורפי, ואני זוכר שהופתעתי כמה גדול גופו כשהוא נעמד פתאום ממש לידי. הופתעתי גם כשידי נשלחה ותפסה בקצה מעילו, למרות שבראשי צעקתי בשביל מה הוא בא עכשיו? למחרת הוא נפרד ממני שוב ולא חזר. דמותו שבה להיות רחוקה, כפופה מול שולחן השרטוט, עם הקפה, הדפים ומכשירי המתכת. ואני חזרתי להישמט.

אמי רצתה ילד, אולי בעצם ילדה. השתוקקה לייצור אנושי שיפטור אותה מבדידותה בחברתו של אבי. והוא הסכים, אך מהרגע שנולדתי לא ויתר, לא לה ולא לי, חזר ואמר שאני רגיש מדי, מפונק ואנוכי. וכשהסתלקה מעולמנו, נפגשנו לרגע בהלווייתה ומאז המשכנו לחיות זה לצד זה כמו קווים מקבילים. והוא מעולם לא החסיר ממני דבר, אולי רק מלבד אותה התחושה שיש בי טעם, תחושה שפרחה עם ריח עוגיות השושנים של עורה, מותירה אחריה ידיעה עמוקה, גופנית, שזה מגיע לי.

גם באותו הבוקר בין הגדרות הרגשתי חסר טעם, אבל לפחות היתה לי סיבה טובה, אשמה נוראה שהצדיקה את כל זה. כאילו התעקשתי במשך השנים להקים תפאורה שתהלום את אותה הידיעה שנותרה לי בפה, וסוף סוף באה על סיפוקה.

 

 

גלעד הורוביץ, פסיכולוג קליני ומרצה. עוסק בהיתכנו של מרחב חלימה, שהופך למילים ולמשמעות, ובמקומות בהם המרחב נפרם ומפנה מקומו לתהום של שתיקה יצרית.

 

X