במלוא מוטת הבריאה | לרכישה באינדיבוק
במלוא מוטת הבריאה

במלוא מוטת הבריאה

שנת הוצאה: 2010
מס' עמודים: 322
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 50

מתוך דבריו של מבקר הספרות צור ארליך:

אינני יודע כמה זמן יעבור עד שיימצאו המבקרים, המבשרים וקובעי הטעם שיעמדו על משמעות הדבר שקרה החודש לשירה העברית. הספר של חן קלינמן לא נאכל בסכין ומזלג, לא מתכרסם בעמידה, לא מתעכל בקלות.הוא שוצף וקוצף וחוצף. הוא אוקיינוס. הוא שירה חדשה, אחרת, מתיימרת, מפעפעת, מציפה, ממלאת, מכוננת. נדמה לי שהספר המעז הזה, הממלל את הבריאה והבורא מילון, הוא השירה הכי מז'ורית שנראתה פה מאז אורי צבי גרינברג. זה ספר החיים, ספר על הכול, ספר שירה על-ז'אנרי ועל-סגנוני, ספר של גאונות חסרת בושה כל כך, עד שכפסע בינה לבין מגאלומניה – וחכמי הקריאה יצטרכו להגדיר את הפסע הזה… המהפכה של חן קלינמן פשוט מקפצת בחן על גבי כל אלה וטסה אל הגדול, אל הענק, אל השמיים, אל מלוא מוטת הבריאה, אל האמונה שיש בריאה, אל הידיעה שיש מלוא. אני מדפדף בו עכשיו, פטור מעול נוקדנות נקדנית, שותה את השותת, מותח זרועות כדי להגיע אל הקצוות, נבהל ונדהם. ההכרה, קודם כול ההכרה ורק אחר כך תת ההכרה הלא מעובדת, היא שנפתחת בו כמו מניפה… יש פה שירים של נביא בן זמננו, יש פה שירים של שפת סתר שיגעונית, יש פה שירים של עלם ביישן שמתפוצץ אל העלמות המתעלמות ממנו, יש פה פילוסופיה שזוללת את העולם.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “במלוא מוטת הבריאה”

יֵשׁ אוֹר חָרִיג אַחֵר, חֹם חָרִיג אַחֵר,

אַהֲבָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת.

יֵשׁ נְשָׁמָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

אֵין-זְמַן חָרִיג אַחֵר, לֹא-מֶרְחָב חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ הִתְעַנְּגוּת חֲרִיגָה אַחֶרֶת

עַל כֻּלָּם.

יֵשׁ אשֶׁר חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ יְקוּם חָרִיג מֵחָרִיג,

רוּחַ חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

יֵשׁ אֱלֹהוּת חֲרִיגָה בְּתַכְלִית.

 

וְהִנֵּה הֵם כָּאן, תוֹבְעִים חוֹבָה פּוֹשֶׁטֶת,

מַנִּיחִים הִתְמַסְּרוּת כְּמוֹ כָּל עוֹלָם יָחִיד מֻחְלָט.

מִיָּד, אֲנִי יוֹדֵעַ, יָפוּג תָּקְפָּם כְּמֵמַד נִסְתָּר,

כְּמוֹ יְקוּם שֶׁחָמַק בְּאַחַת מֵהֹוֶה לְקַדְמוֹנִיּוּת,

וְלֹא אֶעֱשֶׂה דָּבָר כְּדֵי לֶאֱחֹז בִּכְנָפָם כִּי הֵם יוֹתֵר מִדַּי לִי,

קוֹשֵׁר אֶת יָדַי וְאֶת רַגְלַי מַצְמִיד לַקַּרְקַע הַיְּשָׁנָה,

נָתוּן לַמָּסַךְ הַיּוֹרֵד כִּי אֵינִי מַסְכִּים לַעֲזֹב הַכֹּל וְלַחֲרֹג,

כִּי חָרֵד עָלַי, מִתְקַשֶּׁה לְהוֹדוֹת בַּאֲבִי-טָעוּת,

כִּי חָפֵץ לָשׁוּב אֶל הַקֹּר הַיַּחֲסִי וּלְהִתְכַּסּוֹת בָּאוֹר הַמֻּכָּר,

כִּי צָרִיךְ לְחֶבְרַת אָדָם, לַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה,

לְאַהֲבָה מֵחֳמָרִים נוֹסָפִים, אִם גַּסִּים אִם עֲדִינִים,

וְלִשְׁאָר יְשׁוּיוֹת רוּחַ,

וְגַם בּוֹא יָבוֹא חִתּוּךְ הַמְּאֹרָעוֹת הַמִּתְגַּלְגֵּל בְּכֹחַ סוֹקֵל, בְּגוֹרַל אֵיתָנִים,

וְיַטִּיחַ בִּי סְפִיגָה בְּעַל-כָּרְחִי, בְּעַל-הֱיוֹתִי,

וְאֵין לִי הַתְּעֻזָּה וְאוּלַי אֵין לִי הַגּוּף,

אֵין לִי מְסִילוֹת הַמַּחְשָׁבָה לַעֲצֹר אֶת מַהֲלַךְ קִיּוּמִי,

וְהָאֲוִיר הַמֻּכָּר יִתְגַּנֵּב וְיָפִיחַ נִשְׁמַת חַיִּים בַּמַּמָּשׁוּת הָרֵיקָה,

יָפִיחַ אֶת הֶחָלָל וְהַמִּשּׁוּשׁ הַמַּתַּכְתִּי

וְאֶת הַמִּלִּים מַמָּשׁוּת, רֵיקָה, חָלָל, מִשּׁוּשׁ, מַתַּכְתִּי

וְתַעֲלֶה וְתָבוֹא שִׁכְחָה לְלֹא סָפֵק, חֲלוּטָה וּמֻחְלֶטֶת,

כְּמִי שֶׁלֹּא טָעַם פְּעִיָּה שֶׁל חַיִּים, פִּיף שֶׁל קִיּוּם.

זֶה כְּבָר כָּאן.

יֵשׁ אוֹר חָרִיג אַחֵר, חֹם חָרִיג אַחֵר,

אַהֲבָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת.

יֵשׁ נְשָׁמָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

אֵין-זְמַן חָרִיג אַחֵר, לֹא-מֶרְחָב חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ הִתְעַנְּגוּת חֲרִיגָה אַחֶרֶת

עַל כֻּלָּם.

יֵשׁ אשֶׁר חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ יְקוּם חָרִיג מֵחָרִיג,

רוּחַ חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

יֵשׁ אֱלֹהוּת חֲרִיגָה בְּתַכְלִית.

וְהִנֵּה הֵם כָּאן, תּוֹבְעִים חוֹבָה פּוֹשֶׁטֶת,

מַנִּיחִים הִתְמַסְּרוּת כְּמוֹ כָּל עוֹלָם יָחִיד מֻחְלָט.

אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל בְּחִירָה,

כִּי אִם עִנְיָן שֶׁל חַיִּים אוֹ לֹא, כְּמוֹ כָּל עוֹלָם יָחִיד מֻחְלָט,

וְאֵין עוֹד הָעֵת שֶׁבָּהּ אֶלְמַד לָנוּחַ בַּחֲרִיגַת חֲרִיגָה,

בְּאֵין צֹרֶךְ בַּהֲלִימָה,

אַסְכִּין לְמַעֲבַר הָעוֹלָמוֹת, לֹא אֶצָּרֵךְ עוֹד לְנֶחָמַת עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים,

אֵדַע לְהִתְהַלֵּךְ בְּעֵינֵי עֲנָנִים וּמַבְּטֵי אוֹר חוֹרֵג.

אֲבָל הִנֵּה כְּבָר מְפַלְבֵּל בְּמִלִּים כִּנְתִין חֲרָדָה,

קוֹרֵס. שׁוֹכֵחַ.

וּמִי יוֹדֵעַ לְמָתַי אֶחְרֹג שׁוּב.

נַאֲקַת אֱלֹהִים.

בֵּינְתַיִם, בְּתָוֶךְ עִתִּים, זָר כִּבְרִיאָה שֶׁעָבַר זְמַנָּהּ,

כָּל מָה שֶׁעוֹשֶׂה וְאֶעֱשֶׂה

אֵינוֹ אֶלָּא גִּחוּךְ אֲשֶׁר אֲשַׁדֵּל אוֹתִי לוֹמַר כִּי חוֹבַת אֵימְתָּנִים הוּא,

כֹּרַח כְּרָחִים מֵרָצוֹן וְשֶׁלֹּא מֵרָצוֹן,

אֲשֶׁר אַצְלִיחַ לְיַחֵד גּוּפִי, רוּחִי וְנַפְשִׁי לוֹמַר כִּי רְצִינִי הוּא,

רְצִינִי עַד אֶפֶס מָקוֹם.

כֵּן, זְמַנַּי לֹא יִהְיוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִגְחוּךְ רְצִינִי, מְלוֹא כָּל הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר יִקָּרֵא נִסָּיוֹן עָלוּב, יִקָּרֵא כִּשָּׁלוֹן מְפֹאָר, אוֹ מָה שֶׁבֵּינֵיהֶם,

אֲשֶׁר יִקָּרֵא מַסָּע, יִקָּרֵא אוֹר, יִקָּרֵא חֲרִיגָה,

יִקָּרֵא אֵיזֶה זַן שֶׁל מֻרְכָּבוֹת, מַמָּשִׁית אוֹ עַל פָּנֶיהָ,

יִקָּרֵא קִיּוּם, יִקָּרֵא יְקוּם, יִקָּרֵא שִׁירָה.

הִנֵּה זֶה בָּא.

הִנֵּה זֶה בָּא.

יֵשׁ אוֹר חָרִיג אַחֵר, חֹם חָרִיג אַחֵר,

אַהֲבָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת.

יֵשׁ נְשָׁמָה חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

אֵין-זְמַן חָרִיג אַחֵר, לֹא-מֶרְחָב חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ הִתְעַנְּגוּת חֲרִיגָה אַחֶרֶת

עַל כֻּלָּם.

יֵשׁ אשֶׁר חָרִיג אַחֵר,

יֵשׁ יְקוּם חָרִיג מֵחָרִיג,

רוּחַ חֲרִיגָה אַחֶרֶת,

יֵשׁ אֱלֹהוּת חֲרִיגָה בְּתַכְלִית.

חן ישראל קלינמן, יליד 1979, הוציא עד היום שלושה ספרים. ספרו הראשון, "צעדים במרחב" הוא ספר שירה שיצא בהוצאת "כרמל", בתמיכת קרן עמו"ס מבית נשיא המדינה. את ספרו השני, "במלוא מוטת הבריאה" הוציא בהוצאת "עמדה", שהוא כיום חלק ממנה. ספר זה גם הוא ספר שירה, אבל היקפו, מבנהו ותכניו מעמידים השקפת עולם ועולם פואטי שחלקו כבר נוטה באופן מוצהר לז'אנר ההגות והפילוסופיה. ספרו השלישי, "ילידית של הקיים" מהווה הן המשך לקודמו והן התחלה מחודשת כיוון שעומד בפני עצמו ומנסח מחדש חלק מן העמדות שהובעו כבר אבל באופן אחר ב"במלוא מוטת הבריאה".

חן הוא דוקטורנט לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, פעיל בהוצאת "עמדה", מעורכי כתב העת האינטרנטי "יקוד". פרסם שירים בבמות שונות, החל בעיתונות הכתובה (מעריב, ידיעות, הארץ, מקור ראשון), דרך כתבי העת השונים (כמו עכשיו, עמדה, מאזניים, פסיפס ועוד) וכן באינטרנט.

חן הוא טבעוני, אוהב בעלי חיים, ומשתדל לעשות למענם.

X