בחזרה לעתיד | לרכישה באינדיבוק
בחזרה לעתיד

בחזרה לעתיד

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 293
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 65

מהן ההמצאות שישנו את העולם, ואת הדרך בה אנו מתקשרים, חיים, עובדים ואפילו חושבים? איך יראה האדם המודרני? כיצד מיצרים חיים? כיצד תשנה ההנדסה הגנטית את חיינו וחיי ילדינו? מה יהיה תפקידה של הננו-טכנולוגיה בעולם העתיד? האם אפשר ליצור מוח מלאכותי? האם אפשר להעלות את האינטליגנציה? איך אפשר לתקן מחלות תורשתיות? האם יתכן שנחיה לנצח? איך יראה עולם העתיד? מה תפקיד המשיח? ומה יעלה בגורל היקום?

בספרו "בחזרה לעתיד", המחבר מנסה לתאר כיצד ההתקדמות הטכנולוגית והחידושים המדעיים האחרונים, שאינם ידועים לרוב בני האדם, מלמדים אותנו כיצד יראה העולם בעתיד וכיצד התיאורים הרבים, המופיעים בדברי הנביאים, במדרשים ובתלמוד, הנראים לכאורה כאגדות וכגוזמאות, מתממשים והופכים למציאות פלאית, שמטרתה לתקן את העולם ולהחזיר את האנושות לגן-עדן.

ניב הדר הוא חוקר עצמאי, Independent Scholar, סופר ומרצה, המתמחה בחקר המוח ובחידושים טכנולוגיים. הוא מחברם של הספרים "לחשוף את הבלתי נודע" ו"המפתח להצלחה", שהופצו בישראל וזכו לשבחים רבים.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “בחזרה לעתיד”

בקרוב…

אלקטרוניקה חיה

 

"מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית" (תהילים קד)

 

פיתוח מוצרים וחומרים חדשים מפליא ומרגש, אולם היכולת לחבר בין עולם החי לעולם המחשוב מחסירה פעימה מהלב.

מחקר שנערך בשנת 2013 באוניברסיטת אילינוי הראה כי המחשב האינטליגנטי ביותר, שקיים היום בעולם, חכם לא יותר מילד בן ארבע עם "קשיי הבנה חמורים", בשורה טובה לחוששים מפני השתלטות רובוטים מתוחכמים בעתיד. אבל גם אלה, הטוענים כי לא ייתכן שהמדע יצליח לבנות בעתיד רובוטים בעלי בינה מלאכותית, מודים שייתכן כי יבנו בעתיד רובוטים בעלי בינה ביולוגית.

במספר מעבדות בעולם מדענים עובדים על חיבור ישיר בין תאים חיים, לרבות תאי מוח עם שבבים אלקטרוניים, למעשה, מדובר בהכלאה של ייצור ביולוגי עם מערכת אלקטרונית.

 

באותן מעבדות מגדלים תאי עצב בתרבית ובוחנים את מידת החכמה שהם מסוגלים להפיק. מאות ניסויים מדעיים ברחבי העולם הראו שניתן לחבר בין הרקמה הביולוגית של יצורים חיים לבין חומרים העשויים ממתכת.

ד"ר מיכה ספירא וצוותו מהאוניברסיטה העברית בירושלים, היו הראשונים שהצליחו לגרום לתאי עצב לבלוע אלקטרודות, ולהפוך לחלק ביולוגי אחד. התהליך התבצע בעזרת חיקוי טבעי המתרחש בתא ושמו אנדוציטוזה המשמש את התא לעטוף ולבלוע מזון בסביבתו. הצוות יצר אלקטרודה זעירה מזהב בצורת פטרייה, ועטף אותה בחומרים שתא העצב מזהה כתזונה. למרבה ההפתעה התא 'קנה' את האשליה וספג לתוכו את הרכיב האלקטרוני.

 

הפוטנציאל הטמון בחיבור ישיר בין עולם החי (יציר הבריאה) ועולם האלקטרוניקה (יציר האדם) יכול לשכלל את מוח האדם לממדים שנמצאים בגבול המדע הבדיוני.

פרופ' אשל בן יעקב וד"ר איתי ברוכי מאוניברסיטת תל-אביב הצליחו, בשנת 2007, להטביע מספר "זיכרונות" ברשת נוירונים, שגוּדלה בצלוחית. הישגם המדעי מציג מהפך בהבנת תהליכי למידה ברשתות תאים חיים וסולל את הדרך למהפכה טכנולוגית של בניית רובוטים, המשלבים מחשב ושבבים עם תאים חיים. לטענת החוקרים, למחשבים אין יכולות קוגניטיביות, אין להם גמישות פעולה – הם קבועים. כדי להגמיש את "מוח" המחשב, ניתן לחבר אליו רשתות תאים חיים וליצור מחשב ביולוגי, שיהיה מערכת מתפתחת.

מדענים ממכון מקס פלאנק בגרמניה בנו התקן המחבר תאי מוח של חילזון עם שבב סיליקון מלאכותי. 20 נוירונים חוברו ל-20 טרנזיסטורים זעירים שעל השבב האלקטרוני.

 

 

בתגובה לגירוי החשמלי, הרכיבים הביולוגיים והאלקטרוניים תקשרו ביניהם והנוירונים פיתחו קשרים פיזיים זה עם זה (סינפסות), כפי שקורה באופן טבעי במוח.

בשנת 2001, מוסא איוולדי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו הצליח להפריד גזע מוח של דג הצלופח מגופו ולהותירו בחיים, כשהוא צף במכל מי מלח מחומצן, דבר שיתאפשר בזכות תאי העצב הגדולים, שיכולים לשרוד בתמיסה במשך מספר ימים.

אל גזע המוח חיבר מספר אלקטרודות, אחד ליד חוט השדרה ושני סמוך לאזור המוח המרכזי. החוטים התחברו מהאלקטרודות לרובוט נוסף בעל חיישני ראייה.

 

נמצא שמוחו של הצלופח "רואה" באמצעות מצלמות הרובוט, מגיב לאור ומסוגל להתנענע באמצעות שליטה בגפיים הרובוטיות ואף מנסה לאכול בכוחות עצמו!  

קבוצת חוקרים בכירים מאוניברסיטת ת"א ומאירופה יצרו שבב, שמחליף חלק קטן מ"המוח הקטן" אצל חולדות ואחראי על למידה ותזמון התנועות המוטוריות. כך הם יצרו למעשה "חולדת סייבורג" – יצור כלאיים ביולוגי-אלקטרוני.

 

בשנת 2008, חוקרים מאוניברסיטת רידינג בבריטניה פיתחו רובוט עם מוח ביולוגי, שלראשונה נשלט ללא מעורבות מחשב. הוא יכול לנוע סביב חפצים ללא כל הנחיות של בני אדם או מחשבים. הרובוט, שנראה כמו צעצוע של ילדים, נוצר מ-100 אלף תאי עצב של חולדה, שגדלו בתנאי מעבדה המחוברים ל-60 אלקטרודות מסיליקון, הקולטות את האותות החשמליים. בתגובה לכך, 'המוח' מניע ומזיז את גלגלי הרובוט לצדדים, דבר שמתאפשר בתגובה לאותות אינפרא- אדומים שמומרים לתנועה.

 

הפלא הנוסף היה שתאי המוח הצליחו ללמוד על מראם של חפצים שראו לפני כן. כאשר הסטודנטים הקיפו במעגל את 'הרובוט החי' ולא אפשרו לו לעבור ביניהם, הרובוט נעצר, דבר שלעולם לא היה יכול לקרות אצל רובוט מתוכנת, שהיה ממשיך לנסות שוב ושוב.

בניסוי שערך השנה ד"ר תומאס דה-מרס מאוניברסיטת פלורידה נלקחו 25,000 תאי עצב של עכברים, שהוכנסו לשבב מיוחד המכיל חומר הזנה. דה-מרס חיבר את התאים לתוכנת מחשב, המדמה הטסת מטוס קרב F-22.

 

ההפתעה הייתה גדולה – התאים הצליחו להטיס את המטוס כאילו היו בתוכו, וכל זאת רק ב-15 דקות לימוד.

 

התוצאה הסופית, שהוכיח דה-מרס, היא שרשת עצבית של בעל-חיים יכולה להטיס מטוס.

ניב הדר הוא חוקר עצמאי, Independent Scholar, סופר ומרצה, המתמחה בחקר המוח ובחידושים טכנולוגיים. הוא מחברם של הספרים "לחשוף את הבלתי נודע" ו"המפתח להצלחה", שהופצו בישראל וזכו לשבחים רבים.

X