ארץ החיים | לרכישה באינדיבוק
ארץ החיים

ארץ החיים

שנת הוצאה: 08/2014
מס' עמודים: 69
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 20
- 44
- 20

"ספר החיים" אינו ספר קל, אבל גם לא קל להפסיק לקרוא בו. בתנופה אֶפּית סוחפת מטפל שמעון מרמלשטיין מקרוב בנושאים הגדולים של החיים. "אֲנִי עוֹצֵם אֶת עֵינַי לְרֶגַע / אֵינִי מַכִּיר מַעֲנֶה טוֹב  מִזֶּה / מוּל הַזְּמַן שֶׁנָסוֹג", הוא אומר, אבל דומה שעיניו עצומות לרווחה, והספר כולו הוא מענה על אותו 'זמן נסוג'. זהו הזמן של מלחמת אוקטובר, של הלם קרב, ושל דור שני לשואה. זמן העבר של ההורים שנמשך אל ההווה של הבן גם לאחר מותם. השואה ומלחמת השחרור צרובות בכתיבתו של מרמלשטיין. הן מלוות אותו מירושלים ועד גרמניה, ואפילו שירי הלב נקרעים אצלו בין אהבות בלתי אפשריות – בין אהובתו הגרמניה לאהובתו השניה שהתחרדה.

"ארץ החיים" היא העולם הזה, עולמם של החיים בכל מורכבותו. היא גם כינוי לארץ ישראל, שאפשר לחיות בה חיי אמת וגם למות בה ולזכות בחיי נצח; אך בשירי המלחמה והשואה של הספר מקבל המובן הישראלי תפנית אירונית מרה: בסופו של דבר כולנו "צָפוּף שׁוֹכְבִים חַמִּים / שׁוֹכְבִים בְּעֵשֶׂב / אֶרֶץ הַחַיִּים." הוא הדין גם במשמעות הדתית של "ארץ החיים", כשמול האל העיוור תובע המשורר: "תַּחְתֹּם לִי פֹּה, אֱלהִים / עַל הַנְּיָר הַזֶּה / שֶׁהִקְשַׁבְתָּ."

 

כָּאן.

לְאֹרֶךְ תַּיִל מֵחֻשׁמַל

אַל תִּנְשֹׁם.

מִישֶׁהוּ בַּחֹשֶׁךְ

נוֹגֵעַ בְּתַבְלִיט פָּנֵינוּ,

מְנַסֶּה לְפַעְנֵח אֶת הָאוֹתִיּוֹת

בָּהֶן הוּא מְתֹאָר.

כֹּה רָחוֹק הוּא,

יָדֵנוּ לֹא מַשֶּׂגֶת.

 

"ארץ החיים" אינו נקרא כספר ביכורים אלא כשירה שהשביחה שנים בקנקניו של משורר בעל קול ייחודי בשל, מוזיקה פואטית וארודיציה ספרותית ניכרת.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “ארץ החיים”

בקרוב…

אוקטובר

נֵצֵא אֶל הַשָּׂדוֹת הַלַּיְלָה

לִקְטֹף אֶת הַמֵּתִים.

הַטַּל עוֹד מְכַסֶּה אֶת עֵינֵיהֶם.

חוֹלְמִים הֵם אֶת עַצְמָם

בְּתוֹךְ עֵינֵינוּ.

 

אֶת עֹמֶק הַשָּׂדוֹת נִמְדֹּד —

רֹחַב, אֹרֶךְ, מֶרְחַק הַמְּנוּסָה.

הַשֶּׁמֶשׁ תִּתְבּוֹנֵן בָּנוּ,

בֵּין קַיִן לְבֵין הֶבֶל,

שָׁם עָמְדָה, סוֹפֶרֶת אֶת הָרְגָעִים.

 

כֹּה חֲזָקִים אֲנַחְנוּ

בַּשָּׁעָה הַזֹּאת

בֵּין חֹשֶךְ לְבֵין אוֹר

שְׁעַת מַפַּלְתּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.

לֹא פַּחַד, לֹא תְּפִלָּה —

רַק דַּם פַּרְגֵי אוֹקְטוֹבֶּר

עַל שְׂפָתֵינוּ.

 

מואזין

וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הַמִּלְחָמָה הַהִיא

וְנִמְלַטְנוּ נְקוּבֵי כָּנָף מֵהֶהָרִים,

לַיְלָה לַיְלָה נַעְתִּי כְּעִוֵּר

בֵּין הַבָּתִּים שֶׁל תֵּל־אָבִיב

עַד לַחוֹפִים, שָׁם בָּאתִי

לִרְחֹץ מַרְאוֹת הַהֶרֶס מֵעֵינַי.

 

וּכְשֶׁחָזַרְתִּי, לֹא הָיָה בִּי כֹּחַ

לְטַפֵּס בַּמַּדְרֵגוֹת.

וּבְהָגִיפִי אֶת דֶּלֶת הַפְּלָדָה

וְהַתְּרִיסִים

נוֹתַרְתִּי לְבַדִּי, מֻקַּף קוֹלוֹת.

אֲנָשִׁים דָּפְקוּ בַּדֶּלֶת,

וְהִשְׁאִירוּ הוֹדָעוֹת בַּמְּשִׁיבוֹן.

הָיוּ שֶׁצָּעֲקוּ

כְּמוֹ הֵחֵלָּה שׁוּב הַמִּלְחָמָה.

 

כְּשֶׁפָּסְקוּ כָּל הַקּוֹלוֹת לָנוּעַ לְעֶבְרִי

פָּתַחְתִּי חַלּוֹן אֶל הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא

בְּעֵינַיִם בּוֹעֲרוֹת, עֵינָיו שֶׁל מוּאַזִּין

בְּרֹאשׁ צְרִיחַ אֶבֶן קַר, בּוֹדֵד,

בּוֹ תֵּכֶף יִקָּרַע הַשֶּׁקֶט

בִּגְרוֹנוֹ.

 

טפט

בַּחשֶׁךְ

כְּשֶׁגוּפֵיהֶם נִרְתָּעִים עֲרֻמִּים

זֶה מִזֶּה

עָמֹק אֶל תּוֹךְ

קִירוֹת טַפֶּט הַיַּעַר

שֶׁהִדְבִּיקוּ פַּעַם, בְּרֶגַע שֶׁל חֻלְשָׁה,

אֲפִלּוּ עַל הַמַּשְׁקוֹפִים,

הִיא מְנַסָּה לְהִזָּכֵר

בְּגוֹן הָאֲפַרְסֵק

שֶׁהֵאִיר אֶת הַקִּירוֹת שָׁם

וְאֶת פָּנָיו הַדּוֹעֲכוֹת שֶׁל הַזָּקֵן

שֶׁמָּכַר לָהֶם אֶת הַבַּיִת.

 

"כָּאן נוֹלַדְתִּי. תִּרְאוּ

כַּמָּה אוֹר בְּתוֹךְ הַחֲדָרִים.

עַכְשָׁו זֶה קְצָת יוֹתֵר מִדַּי", צָחַק

בְּלֹא הֶסְבֵּר מַהוּ

הַיּוֹתֵר מִדַּי הַזֶּה,

שֶׁרִחֵף

בֵּין הַקִּירוֹת.

שמעון מרמלשטיין הוא יליד פתח תקווה 1955. שירת בחטיבת גולני, והשלים לימודי מוסמך בפקולטה לארכיטקטורה  ובינוי ערים של הטכניון. פרסם  שירים וסיפורים בעיתונות ובכתבי העת, בין השאר ב'קשת החדשה',  'שבו', ' עיתון 77', 'מאזניים', 'עמדה', ו'מטען'. מרמלשטיין הוא זוכה תחרות הסונטות של  'קשת החדשה' בעריכת אהרון אמיר ויהושע קנז, וחתן פרס שירת המדע 2013 ע"ש עופר לידר של מכון וייצמן. ספר פרוזה ראשון פרי עטו "מחלפי זיכרון" יוצא לאור  במקביל ל"ארץ החיים". הוא אב לבן ושתי בנות, ועובד כאדריכל ומתכנן ערים.

X