אנשי הפינגווין | לרכישה באינדיבוק
אנשי הפינגווין

אנשי הפינגווין

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 179
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 220

יום אחד בגיל 18, חבר סיפר לי על מועדון הפינגווין – מוסיקה לא מוכרת, אנשים בקטע חסר מעצורים. הלכנו לשם, מעבר חשוך בתחת של אלנבי בגירסה המטונפת של שנות השמונים. ירדנו במדרגות ושמעתי את "Bela Lugosi's Dead" של הבאוהאוס. חריקות הגיטרה והבסים זרמו לי דרך הגוף ללא התנגדות, מסביבי קרנבל של ריקוד זוויתי וקצת רובוטי, בחורות יפות, חצופות ומשוחררות. זהו, אריאל סמל הגיע הביתה.

 

הפינגווין טבל בחופש אנושי מהסוג שלא היה בשום מקום בתל אביב העצורה, הפרובינציאלית והפוריטנית שהיתה בחוץ. התחלתי להגיע לפינגווין כל יום. בפעם הראשונה בחיים, רציתי להיות שייך, התחלתי לברמן במקום, ואוסף המופרעים ההזוי, הסקסי והדחוי חברתית נהיה המשפחה שלי. הייתי חריג בין חריגים והפינגווין נהיה הבית שלי. בדידות בת שני עשורים נעלמה. הייתי אחד עם כולם וכולם היו אני.

 

המצלמה והפלאש היו תמיד דרוכים וטעונים מתחת לספיד רק בבר, צילמתי את כולם באהבה, בלי שיפוטיות. לאנשים לא היו אז מצלמות או סמרטפונים ובשביל צילום בלילה היה צריך פלאש גדול ומצלמה מכנית כבדה, אז ככה שחוץ ממני לא היו עוד צלמים בגילי שתיעדו מבפנים את ת"א מיישרת קו עם ברלין ולונדון.

עברתי דירה לפני שנתים ונתקלתי בקרטונים של נגטיבים ישנים ופתאום הבנתי שאני מחזיק את אוסף הצילומים הגדול ביותר בארץ של התקופה.

העליתי חלק מהצילומים לפייסבוק וקיבלתי מיילים מאנשים שהתרגשו עד דמעות, כי אין כמו צילום להזכיר את האוירה, הביגוד והמקומות שמאז חיים רק בזיכרון של בני דורי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אנשי הפינגווין”

"הסמים שנבלעו כמו אקמול, הסקס, האלכוהול, העשן, המכות. והמוזיקה, הייתה גם המוזיקה. אומרים שהיה שיגעון באייטיז. עכשיו יש גם ספר. הצצה ל"אנשי הפינגווין", המתנה המושלמת למי שמתגעגע לעשור ההוא"

אנשי הפינגווין ב- Time Out

 

 

 

אנשי הפינגווין ב- Y-net

 

אנשי הפינגווין ב"מבט לחדשות" – כתבתה של דנה הרמן

 

אנשי הפינגווין ב NRG – כתבתה של כרמית ספיר

 

אנשי הפינגווין בוואלה! – כתבתה של נועה הרשקוביץ

 

אנשי הפינגווין בתוכניתו של בן כספית

 

אנשי הפינגווין בפייסבוק –

"עיון ראשוני כבר הספיק לסחוט ממני כמה קריאות התלהבות! נראה ספר מדהים."

אמיר שרצר

"אני גאה להיות חלק מאותה תקופה ולקבל לידי מסמך היסטורי נדיר…"

דורון אייל "שולץ"

"הספר של אריאל סמל מעולה. הוא מחזיר אותי לתקופה שלא תחזור והוא עושה זאת כל כך טוב עד שאני ממש יכול גם להריח את הריח של התקופה. ריח של חשיש לבנוני מעורב בקיא, שתן, ניחוח סקס ופאצ'ולי. שיחקת אותה אריאל."

אריאל פרידן

 

"התיעוד של הפינגווין כבר רחב מספיק בהיקפו בכדי שתהיה לו נוכחות מיתית בשיח התרבותי הישראלי. מה שהספר של אריאל חושף, באופן מפתיע והפוך מהציפיות, זה לא שהמיתוס מופרך או לא נכון, אלא שהאמת היומיומית בשטח היתה מדהימה אף יותר ממה שהורגלנו כבר לשמוע."

אבי פיטשון

"איזה ספר לפנים.

בשעה טובה הגיע לידי ספר הצילומים הנפלא הזה של אריאל סמל.

כמה קסם כמה פראיות כמה עצב שמחה ואובדן יש שם. מהספרים האלה שכורכים את הסיפור האישי האינדיבידואלי והאוניברסלי לאחד."

דני גלבוע

005

003

אריאל סמל פרש מבית הספר בגיל 16, מאז הוא אוטודידקט. חתול רחוב, ברמן, חי שלוש שנים בפריז, צלם אופנה, סינמטוגרף, חי 20 שנים בניו יורק, נהג מונית, מתחרה במרוצי אופנוע, במאי פרסומות, מפקח פוסט-פרודקשן, דינמי, יצירתי, איש חזון מולטידיסציפלינרי, מפיק ובמאי עם מעל 15 שנות נסיון והישגים בפרויקטים בינלאומיים (סרטו האחרון ששודר בפריים טיים בארה"ב נצפה על ידי 59 מליון צופים). כיום חי בתל אביב. יזם היי-טק, מייסד של שלוש חברות, הגיש 11 פטנטים, וסוף סוף הצליח להפסיק לעשן. 

X