אמצע הבשר | לרכישה באינדיבוק
אמצע הבשר

אמצע הבשר

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 341
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 68

שיריו של דורי מנור החלו לראות אור לפני כשני עשורים, וחוללו סערה בשירה העברית. בתבניות ובמקצבים הקלסיים נוצקו חומרי חייו של המשורר – לפרקים במרומז ובמעודן, לעתים במפורש ובמכוּון, ותמיד בריבוי רבדים.

דורי מנור הוא משורר קוסמופוליטי אך גם ישראלי מובהק: שירתו מגיעה למחוזות עַל-זמניים במרחב ובזמן, נודדת לאירופה ובייחוד לפריז, חוזרת לתל-אביב ונמשכת שוב ושוב ל"אמצע הבשר".

בכרך הזה, שערך פרופ' דן מירון, כונסו שירים חדשים של המשורר בצד שירים שהופיעו בספריו "מיעוט" ו"בריטוֹן", וכן הלִברית לאופרה "אלפא ואומגה" (עם אנה הרמן). רבים משיריו של מנור ראו אור לראשונה בכתבי העת "אֵב" ו"הו!" ובעיתון "הארץ", ועוררו הרבה הדים רמים וגם פולמוסים ספרותיים סוערים.

ב"אמצע הבשר" כונס גם מִקבץ של תרגומי שירה, שנבחרו בשל הזיקה הפואטית שלהם לשירת המקור של מנור. עם תרגומים אלה נמנות יצירות מופת מאת שארל בודלר, סטפאן מלארמֶה, פדריקו גרסיה לורקה, ויליאם בלייק ועוד.

כל השירים עומדים בזיקה הדוקה למוזיקה. בשנים האחרונות הלחינו משיריו של מנור מוזיקאים מן השורה הראשונה בישראל (ובהם רונה קינן, שלומי שבן, ערן צור, מאור כהן וגיל שוחט).

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אמצע הבשר”

Siècle

בָּאָה עֵת שִׁירָה גְּדוֹלָה, שִׁירַת הַ-HIV ,

כִּי סַעַד הַזְּמַנִּים הוּא שִׁיר. הַזְּמַן זָקוּק לְסַעַד.

נַשָּׂא אַחַר נַשָּׂא נִצְעַד, וְכָל נַשָּׂא – נָבִיא.

בְּאֵין לָנוּ אֱלוֹהַּ, נַאֲלִיהַּ אֶת הַצַּעַד.

אֲנַחְנוּ נַשָּׂאֵי שִׁירָה: אוֹת-קַיִן חִיּוּבִי

חָקוּק עַל לְשוֹנֵנוּ (הָאַלְמָוֶת הוּא הַיַּעַד).

נַפְצִיעַ עַל הַזְּמַן הַזֶּה כְּשַׁחַר עַל שֶׂכְוִי,

נָאִיר אוֹתוֹ בְּפָּתוֹס, בְּדֵעָה צְלוּלָה, בְּרַעַד!

נְגִיף הָאֱלֹהוּת עוֹבֵר בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם.

כְּתָא מַחְתֶּרֶת הוּא עוֹבֵר: קְבוּצַת סִכּוּן, הִכּוֹנִי!

הַזְּמַן זָקוּק לְסַעַד נַשָּׂאֵי בָּשָׂר-וָדָם –

הַקֵּץ לַהִצְטַנְּעוּת, הַקֵּץ לַפֶּשַׁע הַלָּקוֹנִי!

אֶת בְּרִיחַ הַתְּקוּפָה הַזֹּאת נוֹעַדְנוּ לְהָגִיף:

עַכְשָׁו הוּא זְמַן שִׁירָה גְּדוֹלָה. עַכְשָׁו הוּא זְמַן נָגִיף!

 

פרימה

 

אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לָשִׁיר שִׁיר-עֶרֶשׂ לְעַצְמוֹ?

אֵיךְ יָכוֹל אָדָם לְהַאֲמִין שֶׁהוּא לְבַד?

אָדָם נִפְרָם מִיַּלְדוּתוֹ כְּמוֹ חוּט מִתּוֹךְ מַרְבָד,

וְאֵין דָּבָר בַּטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְהַרְדִּימוֹ.

אָדָם נוֹסֵעַ בְּנַפְשׁוֹ לְוִילְנָה אוֹ מַדְרִיד,

צָפוֹנָה מֵהַזְּמַן וּמַעֲרָבָה מֵעַצְמוֹ,

אָדָם בּוֹנֶה גוֹנְדוֹלוֹת וּמַפְלִיג מִוְּרִיד לִוְרִיד,

וְאֵין דָּבָר בַּטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְהַרְדִּימוֹ.

בְּפוּךְ לָבָן הוּא מִתְכַּסֶּה, וְחָשׁ כֵּיצַד הָיְתָה

אִמּוֹ עַכְשָׁו כּוֹרַעַת וְחוֹפָה אֶת הַמִּטָּה,

הוּא שָׁר אֶת שִׁיר הָעֶרֶשׁ וְשׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ,

וְאֵין דָּבָר בַּטֶּבַע שֶׁיּוּכַל לְהַרְדִּימוֹ.

 

שפת האהבה

(לפי לחן של סשה ארגוב)

 

וּבַחֲצוֹת, וּבַחֲצוֹת

כַּפּוֹת יָדֶיךָ מִתְרַצּוֹת,

וּמַבָּטְךָ הַכֹּל-יָכוֹל

חוֹזֵר סוֹף-סוֹף לִהְיוֹת כָּחֹל.

וּבַחֲצוֹת, וּבַחֲצוֹת

דְּפִיקוֹת הַלַּיְלָה מוּאָצוֹת,

וּבְלִי מִלָּה וּבְלִי מִכְחוֹל

אֲנִי שׁוֹקֵעַ בַּכָּחֹל.

כָּחֹל כְּמוֹ יְעָרוֹת בַּסְּתָו,

כָּחֹל כְּמוֹ דְּיוֹ, כָּחֹל כְּמוֹ תַּו,

כָּחֹל כְּמוֹ וְרִיד וּכְמוֹ נוֹצוֹת,

וּכְמוֹ עֵינֶיךָ בַּחֲצוֹת.

כָּחֹל כְּמוֹ גַּל עָמֹק בַּיָּם,

כָּחֹל כְּמוֹ סוֹף שֶׁל שֶׁטֶף דָּם,

כָּחֹל מֻפְשָׁט, כָּחֹל כְּמוֹ שְׂפַת

הָאַהֲבָה.

וּבַחֲצוֹת, וּבַחֲצוֹת

עַל פְּנֵי עָרִים וַאֲרָצוֹת

אֶזְחַל כָּל עוֹד אֶפְשָׁר לִזְחֹל,

עַד שֶׁאַגִּיעַ לַכָּחֹל.

וּבַחֲצוֹת, וּבַחֲצוֹת

אַתָּה מַטְבִּיעַ נִיצוֹצוֹת,

וּבֵין הַלֵּב לְבֵין הַטְּחוֹל

נוֹבֵט הָרַעַד הַכָּחֹל.

כָּחֹל כְּמוֹ יְעָרוֹת בַּסְּתָו,

כָּחֹל כְּמוֹ דְּיוֹ, כָּחֹל כְּמוֹ תַּו,

כָּחֹל כְּמוֹ וְרִיד וּכְמוֹ נוֹצוֹת,

וּכְמוֹ עֵינֶיךָ בַּחֲצוֹת.

כָּחֹל כְּמוֹ גַּל עָמֹק בַּיָּם,

כָּחֹל כְּמוֹ סוֹף שֶׁל שֶׁטֶף דָּם,

כָּחֹל מֻפְשָׁט, כָּחֹל כְּמוֹ שְׂפַת

הָאַהֲבָה.

דורי מנור (נולד ב-11 בספטמבר 1971 בתל אביב) הוא משורר, עורך ומתרגם ישראלי. תרגומיו מתרכזים בעיקר בשירה צרפתית מאת שארל בודלר, סטפאן מלארמה, פול ואלרי, ארתור רמבו, ויקטור הוגו, טריסטאן קורבייר ואחרים

מנור החל לכתוב שירה מגיל צעיר. את שירותו הצבאי עשה כעורך ומפיק בגלי צה"ל. לאחר מכן הקים עם חבריו אורי פקלמן וגל קובר את כתב העת לשירה "אֵב", שזכה לביקורות משבחות. ב-1995 עבר מנור להתגורר בפריז, שם למד ספרות צרפתית וכללית באוניברסיטת פריז VII. בהמשך גם עסק בהוראה. ב-2006 חזר להתגורר בתל אביב. כיום הוא מלמד באוניברסיטת תל אביב ובמוסדות אקדמיים נוספים ומשמש עורך ראשי בהוצאת הספרים של סל תרבות ארצי.

ב-1997 תרגם מנור את ספר שיריו של בודלר "פרחי הרע" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). כמה מהשירים הולחנו על ידי מאור כהן והופיעו באלבום "פרחי הרע – מאור כהן שר בודלר" בשנת 2005.

בשנת 2000 הוציא מנור ספר שירים פרי עטו בשם "מיעוט", בהוצאת ריתמוס, הקיבוץ המאוחד, תל אביב. הספר קצר שבחים רבים משלל מבקרי ספרות בארץ, אך עורר פולמוס בין מנור לבין המשורר נתן זך מעל דפי מוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", אודות כתיבת שירה בימינו, כאשר מנור תמך רעיונית בחזרה לכתיבה הצורנית, השקולה והמחורזת. הוא כולל מספר תרגומים, ביניהם של ויקטור הוגו, ויליאם בלייק, גיום אפולינר, פרנסואה ויון, ארתור רמבו, ו. ה. אודן, פול ורלן, ז'ורז' ברסנס וכן משלי לה פונטֶן.

בשנת 2001 ראתה אור הלברית לאופרה "אלפא ואומגה", מחזור שירים שמנור כתב יחד עם אנה הרמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד). האופרה עצמה, בהלחנתו של גיל שוחט, הוצגה באופרה הישראלית החדשה וזכתה להצלחה רבה. מנור מרבה לשתף פעולה עם מוזיקאים וזמרים, ושירים ותרגומים פרי עטו הולחנו ובוצעו בין השאר על ידי שלומי שבן, רונה קינן, ערן צור, אסף אמדורסקי, רם אוריון ואורי מרק.

בסוף 2005 הושק כתב העת הספרותי "הו!" בעריכתו של מנור. מטרותיו של כתב העת היו להשיב לשירה את מקומה המרכזי בתרבות העברית, ולהעמיד על במת הספרות דור חדש של סופרים ומשוררים. עד כה ראו אור שבעה גיליונות של כתב העת, המתפרסם פעמיים בשנה.

בסוף 2005 גם ראה אור ספר שיריו השני של מנור, "בריטון", בהוצאת אחוזת בית. הספר, שעורר הדים רבים בביקורת ובעיתונות, כולל גם תרגומים למשוררים שונים, וביניהם פדריקו גרסיה לורקה, ארתור רמבו, ויקטור הוגו, פייר דה רונסאר ואחרים.

בשנת 2007 זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה ע"ש לוי אשכול, ובשנת 2008 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגומיו מהספרות והשירה הצרפתית.

בשנת 2011 זכה בפרס לעריכה ספרותית מטעם משרד התרבות.

בשנים 2011 ו-2012 פרסם מנור תרגומים ליצירותיהם של שניים מחשובי המשוררים הסימבוליסטיים הצרפתים: סטפאן מלארמה ("הרעם האילם", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012) ופול ואלרי ("בית הקברות הימי ומבחר הרהורים על השירה", נהר ספרים, 2011).

בשנת 2012 ראה אור ספרו של מנור "אמצע הבשר, שירים 1991-2011", הכולל שירים חדשים לצד מבחר נרחב מן הספרים הקודמים, וכן הלברית לאופרה "אלפא ואומגה" ומבחר תרגומי שירה. עורך הספר, פרופ' דן מירון, כתב בין השאר באחרית הדבר כי "מבחינה איכותית […] שירתו של מנור היא לא פחות מ'מושלמת'… בדומה לפסלונים מסוג מסוים, קוטן ממדיהם הפיזיים של שיריו אינו נוטל מהם את מחוות הגודל והתנופה של פסלי כיכרות ורחובות-עיר, מחווה שמעניקות להם הרטוריקה והמוזיקה שלהם וכן הדחיסות של התכנים הפסיכולוגיים וההגותיים שלהם… בזכות השלמוּת הפנימית והאינטגרליות המוסרית והאסתטית שלה פותחת שירת מנור חלון בבית הספרות הישראלית ומאפשרת לאוויר רוחני אחר לחדור אל החדרים הדחוסים […] את החלון הזה לא יהיה אפשר לסגור …"[1]

מנור הוא בן הזוג של הסופר והמתרגם משה סקאל.

 

 

מקור – ויקיפדיה.

X