אלה בשביל העלילה | לרכישה באינדיבוק
אלה בשביל העלילה

אלה בשביל העלילה

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 36
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30
- 45

"תראי, אמא, יש פה ספר בלי סיפור.
מי לקח את הסיפור?"
קראה אלה בפליאה.
"את צודקת, עלילת הסיפור נעלמה!"
הופתעה מאוד גם אמה
"לאן נלקחה ועל ידי מי?
זוהי ממש תעלומה!"

 

 

אלה יוצאת למסע הרפתקאות בעקבות עלילת הסיפור שנעלמה מתוך ספרה האהוב.

זוהי הזמנה להצטרף למסע גילויים צבעוני ושמח, דרכו נגלה את הכוח והאחריות שיש לבחירות שלנו.

הספר בדרכו המקורית מנחיל ערכים חשובים כהכנה לחיים של הילדים, כמו אחריות, יצירתיות, שימוש בדימיון ועוד.

 

 

הספר מכיל מסרים המיועדים ילדים בגילאי 3 ועד למבוגרים.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אלה בשביל העלילה”

שיר קורן, בת 27 נולדתי בתאריך 7.4.87.

כיום אני נשואה (לא ברבנות) לבן זוגי, איתמר. גרנו במהלך כתיבת הספר בכמון ובדיוק עכשיו עזבנו את כמון לקראת טיול  בדרום אמריקה.

גדלתי עד גיל 18 בקיבוץ מגן שבעוטף עזה.

עד גיל 3 גדלתי בלינה משותפת.

אני בת רביעית מתוך חמישה ילדים: יונתן, יאיר, הדס, אני ויפתח.

אמא, עופרה, בת קיבוץ פרוד שבגליל. אשה פלפלית שאוהבת מאד לעזור, לארגן ולעשות המון.

אבא, יצחק ז"ל, נפטר לפני שנתיים ממחלת הסרטן. דר' בחינוך. עבד במכללת קיי כמרצה בכיר, עבד בעמותת ג'יטלי (פועלת לדו קיום בין יהודים לבדואים) וממקדמי "הייטק הי" (תוכנית חדשנית שמשרד החינוך מאמץ לגילאי התיכון).

חונכנו במשפחה להיות מנהיגים ותורמים לחברה, כל אחד ע"פ אמונתו. יונתן בעבר איש קבע ומ"פ במילואים, יאיר, עשה שירות לאומי ופעיל חברתי בכח לעובדים ועוד, הדס גרה בצרפת ועוסקת בלוליינות קרקס ובאומנות ביקורתית ויפתח (האח הקטן) עושה שירות לאומי כמלווה לילד נפגע קאסמים.

התחלתי לעבוד עם ילדים עוד כשהייתי ילדה בעצמי (בכיתה ד') בקיבוץ התחילו לעבוד מכיתה ב' בפינת חי ובכיתה ד' עברתי לחינוך לעבוד עם ילדים בגילאי 2-3.
במשך כל שנותי בקיבוץ עבדתי בגני הילדים. בגיל 15 יצאתי לקורס מד"צים של ה"שומר הצעיר" והדרכתי בשדרות.
בסוף התיכון יצאתי לשנת שירות בחברה להגנת הטבע ולאחר מכן לגרעין נח"ל של החברה להגנת הטבע באילת. עבודה עם נוער בסיכון, ילדים בפריפריות, ילדי חינוך מיוחד, גני ילדים….
בסוף הצבא נשארתי באילת להמשך עבודה קהילתית כרכזת במתנ"ס בעיר.

מבחינת כתיבה, מאז ומתמיד אני כותבת לעצמי אם ככלי לניקוי רגשות ואם ככלי ביטוי דרך שירים וקטעים קצרים. כתיבה הייתה נוכחת בחיי שכן גם אבי ז"ל וגם אחי יאיר היו כותבים המון.

אז איך נולד הספר?

לפני יותר משנתיים הלכתי לטיול עם נרי, ילדה כבת שנה, ביישוב בו היא גרה ,לקחתי את הספר "איה פלוטו" וכשפתחתי אותו לא היו בו דפים ,זה מאד הפתיע אותי ואמרתי לנרי "תראי נרי יש פה ספר בלי סיפור…"  המשכנו בטיול אך בראשי התחילו מחשבות על החיים שלנו כבני אדם שמשקיעים המון זמן בכריכה של חיינו אך אם יש כריכה יפה ואין בפנים שום סיפור הספר לא שווה הרבה… זרמתי לי עם המחשבות הללו… סיפרתי אותם לאהוד אברהמסון (ממכון אברהמסון) והא הציע לי לכתוב סיפור ילדים שבתוכו נכנסת המחשבה הזו. חשבתי על זה ומיד הייתי מוכנה להיענות לאתגר.

במהלך הכתיבה היה לי חשוב להכניס לספר מספר מסרים שנראים לי חשובים.
המסר הראשון והחשוב הוא שאנחנו אחראים לחיים שלנו. אך ורק אנחנו. וכמובן שלבחירות שלנו בחיים ישנה השפעה על חיינו ועל חיי אחרים וחשוב להבין את האחריות והכוח שיש להן.

מבחינתי זהו מסר חשוב שכל אדם צריך להבין כבר מגיל צעיר.
שכל אדם ידע שהוא יכול וצריך לכתוב לעצמו את עלילת הספר של חייו.

פרט למסר המרכזי הכנסתי עוד מסרים קטנים אם זה על החיבור לטבע, על אופטימיות, סקרנות, שימוש בדימיון, דיוק ועוד.

"אלה בשביל העלילה" הינו ספר הביכורים שלי ואני מאד מרוצה מהתוצאות. הציורים של ענבל מדהימים ומרהיבים. המפגש שלי עם ענבל גם היה מאד מיוחד. נפגשנו במקרה והתחלנו לדבר בלי להכיר אחת את השנייה. לאחר כ- 10 דקות, בסוף השיחה ענבל אומרת לי: "אני מאיירת ספרי ילדים, רוצה לראות?" ואני לא האמנתי כמה העולם מדויק, בדיוק באותו שלב חיפשתי לספר מאייר, עניתי לה: "אני כתבתי ספר ילדים רוצה לראות?" וככה לאט לאט התחילה מערכת היחסים ביננו. דבר נוסף מדהים הוא שכאשר ענבל ציירה לי כמה סקיצות של ילדות היא ציירה את נרי, הילדה שאיתה נולד הסיפור, בלי להכיר אותה היא פשוט ציירה את הילדה שבזכותה נכתב הספר.

זה היה לי כסימן ברור שענבל היא המאיירת.

 

לפרנסתי עבדתי בעסק עצמאי של בן זוגי ושלי של רוקחות בצמחי מרפא "יער- רוקחות טבעית ידידותית" זהו עסק קטן שבו רקחנו מוצרים 100% טבעיים מצמחי מרפא, העברנו סדנאות בתחום ועוד. כיום העברנו את העסק לזוג חברים בשל נסיעתנו לחו"ל.

X