אכלתי פרחים | לרכישה באינדיבוק
אכלתי פרחים

אכלתי פרחים

שנת הוצאה: 12/2014
מס' עמודים: 62
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 45

חיה סדן כותבת את שיריה מתוך כמיהה גדולה לנחמה, נחמה שאבדה. אי אפשר לשוב לנחמה ההיא. היא משתקת בשלמותה ומחרידה באובדנה. מה שכן אפשר לעשות זה "לטלטל בעדינות את עריסת המילים" – כמו במלמול מזמורי תהילים – ומתוך המילים המתערסלות, ומה שמתערסל יחד איתן, לזוז קצת ולהשתנות. לא להיתקע בתוך אימת המצוקה, אלא להמתיק – במשהו – את הניגוד החד והחותך בין הנחמה והמציאות. והערסול הזה, שאינו אלא כתיבת שירה במיטבה, פירושו גם כעס ולכלוך. פירושו להגיד "לא" ליופי המושלם או לטוהר הגמור שניצב מנגד. פירושו לפגום בנחמה, וביומרותיה של שירת התפילה והתהילה, כדי להעניק להן יופי חדש ולהשיב אותן לחיים.

 

אלי הירש

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אכלתי פרחים”

בקרוב…

מים

 

לִפְנֵי שֶׁנִּרְדַּמְתִּי יָדַעְתִּי הֵיטֵב

מָה אֶכְתֹּב כְּשֶׁאָקוּם.

הַמִּלִּים הָיוּ צְלוּלוֹת וַחֲלָקוֹת

כְּמוֹ מַיִם.

בִשְׁנָתִי הֵצַפְתִּי אֶת חַדְּרֵךְ

וְיָשַׁנְתִּי כְּמוֹ תִּינֹקֶת.

הַמַּיִם הִגִּיעוּ עַד לְרַגְלֵי הַמִּטָּה

וְאַת שָׁמַרְתּ עָלַי

עוֹשָׂה דְּבָרִים שֶׁל אִמָּהוֹת.

שַׁטְתִּי אֶל הַסּוֹף שֶׁל הַחֲלוֹם

פָּקַחְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְּשֵׁנָה.

*

 

בַּחֶדֶר שָׁכְבָה נַעֲרָה וְהִקְשִׁיבָה לְקוֹל שָׁחֹר.

הִיא הִזְדַּיְּנָה עִם כָּל אֶחָד

וְכָל הַחוּשִׁים שֶׁלָּהּ נָסוֹגוּ.

אַחַר כָּךְ הָלְכָה

לְטַפְטֵף אֶת הָעֻבָּר.

בְּשׁוּלֵי הָעוֹלָם נִמְתְּחָה

שְׁקִיעָה תְּפֵלָה.

הִיא יָדְעָה עַל זֶה יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהִיא הִרְגִּישָׁה.

 

סשן

 

עוֹצֶמֶת עֵינַיִם סוֹפֶרֶתּ עַד שָׁלֹּשׁ וְזוֹכֶרֶת גִּלְגּוּלִים

קּוֹדְמִים: יַלְדָּה פּוֹתַחַת דֶּלֶת לְשָׁכֵן אַחַר כָּךְ

מַבִּיטָה בַּרְאִי יֵשׁ לָהּ דִּמְיוֹנוֹת עַל אַלִּימות

וְשִׂנְאָה לִילָדִים אֲחֵרִים. עוֹד גִּלְגּוּל: נַעֲרָה

חוֹלֶמֶת בּלֵילוֹת עַל נְעָרִים. עוֹד אֶחָד: אַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ

אַהֲבָה מַטְרִידָה, גְּדוֹלָּה מִדַּי, וְגַם פַּחַד מַצְּמִית, וְהִיא

מַשְּׁבִּיתָה אֶת חַיֶּיהָ. זִכְרוֹנוֹת שֶׁל גִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים

מִסְתַּיְּמִים תָּמִיד בְּאַלִּימוּת. הָיִיתָ חוֹשֵׁב

שֶׁאַפְסִיק לִכְעֹס. מַהוּ הַכַּעַס? סְעָרָה שֶׁל חֹמֶר שֶׁאֵינוֹ

מֵבִין אֵת הַנֶּצַח. מִי אֲנִי? אֲנִי חֹמֶר שֶׁאֵינוֹ מֵבִין

אֵת הַנֶּצַח, מְשׁוֹטֶטֶת מִגִּלְגּוּל לְגִלְגּוּל וּמִתְגַּעְגַּעַת לשְּׁקָרִים.

חיה סדן נולדה ב1967. בשנות העשרים שלה היא הצטרפה לעמותת "קדמה" למען חינוך עיוני בשכונות ובערי פיתוח, ומאז היא מורה. שנים רבות היא לימדה בתיכון ע"ש ברנקו וייס בבית שמש, ובשנתיים האחרונות היא מלמדת במודיעין. בימים אלה היא מסיימת לימודי תואר שני בספרות עברית. נשואה לזוהר ואם לאביב ולעמית.

X