איתיאל הכושי מוינעציה | לרכישה באינדיבוק
איתיאל הכושי מוינעציה

איתיאל הכושי מוינעציה

שנת הוצאה: 03/2015
מס' עמודים:
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 65

אחרי יותר מ140 שנות גלות, הוא חוזר:

 

"נקמות נעשה היום בהבריטאנים!"

בחגיגיות ובקול תרועה רמה הכריז פרץ סמולנסקין, הסופר והמו"ל העברי הנודע, על התרגום הראשון של מחזה שקספירי במלואו לעברית:  איתיאל הכושי (1874), הלא הוא המחזה אותלו.

סמולנסקין חוגג ניצחון גדול לעברית. ואולם, גורל משונה נועד לתרגום שתוך זמן קצר נעלם מן המדפים ונשכח. יש להניח שהעובדה שהמתרגם, י.ע.ס, או בשמו המלא יצחק אדוארד זלקינסון, היה יהודי מומר הן שתרמו לכך. הוצאה מחודשת זו היא ניצחון כנגד אלה שהדירו יצירה ספרותית מן המעלה הראשונה שלא משיקולים ענייניים, "ואם לא מתוקה הנקמה הזאת?!", כדברי סמולנסקין.

הדרה, שיקולים זרים בקביעת טעם ספרותי – היו כבר במאה ה-19 עניין מקובל, מסתבר.

אין ספק שזוהי הזדמנות להתוודע שוב אל אחת מיצירות המופת הגדולות של השירה העברית בתרגום, להעלות ממצולות השכחה אוצר לשוני בוהק ונדיר, ולהשיב את זלקינסון אל ארון הספרים העברי. עתה, מקץ מאה וארבעים שנה, מוגש התרגום במהדורה חדשה, מאירת עיניים ומרהיבה, לה צורפו אחרית דבר נרחבת מאת החוקר והמתרגם ד"ר עמינדב דיקמן וצרור ידיעות שלוקטו מעתונות התקופה.

 

אין זה עוד תרגום לשקספיר, זו מהפכה של ממש.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “איתיאל הכושי מוינעציה”

בקרוב…

1. מתוך פתח הדבר שכתב פרץ סמולנסקין (1874):

 

נקמות נעשה היום בהבריטאנים, המה לקחו את כתבי קדשנו ויעשו בהם כאדם העושה בשלו, העתיקום, פזרום לכל קצות הארץ כמו להם המה, וגם אנחנו נשלם להם היום פעלתם אל חיקם, כי נקח את הספרים היקרים בעיניהם ככתבי הקֹדש, את חזיונות שעקספיר ונביאם לאוצר שפת קדשנו, ואם לא מתוקה הנקמה הזאת? !

חזיונות שעקספיר בשפת קֹדש! לוא הבינו כל ישראל את שפת אבותם וחובבוה, ולוא הבינו כל המבינים שפת עבר וחובביה את השלל הגדול אשר יביא המעתיק את החזיונות האלה לאוצר שפתנו, כי אז היה היום אשר בו הופיע החזיון הראשון לשעקספיר בשפת עבר כיום חג נצחון, כי אמנם נצחון גדול הוא לשפת קדשנו אם אבני חן כאלה תכללנה יפיה.

 

2. מתוך אחד מרגעי השיא במחזה, מערכה ג' תמונה רביעית, המטפחת:

איתיאל
אֲבָל דַּבֵּרִי –

אסנת
לֹא אָבְדָה מִמֶּנִּי; וְלוּ אַף אִם אָבָדָה?

איתיאל
מָה הִגַּדְתְּ?

אסנת
לֹא אָבְדָה הִגַּדְתִּי.

איתיאל
לְכִי הָבִיאִי אֹתָהּ, לְמַעַן אֶרְאֶנָּה בְּעֵינָי.

אסנת
יֵשׁ בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת כֵּן וְרַק לֹא אֶעֱשֶׂה עַתָּה
כִּי תֹאֲנָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְהַרְחִיקֵנִי מִדְּבַר חֶפְצִי.
אָנָּא הָשֵׁב נָא אֶת כֶּשֶׂד פְּקִידְךָ לִמְקוֹמוֹ.

איתיאל
הָבִיאִי לִי אֶת הַמִּטְפַּחַת; לְבָבִי יַגִּיד לִי רָעָה.

אסנת
חֲדַל לָךְ;
פָּקִיד טוֹב מִמֶּנּוּ, לֹא תִמְצָא בְּכָל הָאָרֶץ.

איתיאל
הַמִּטְפַּחַת –

אסנת
עַל אֹדֹת כֶּשֶׂד, חָפַצְתִּי לְדַבֵּר עָתָּה.

איתיאל
הַמִּטְפַּחַת –

אסנת
הֲלֹא הוּא הָאִישׁ, אֲשֶׁר הוֹקִיר נַפְשְׁךָ מִפָּז
אַהֲבָתְךָ נִפְלְאַתָה לוֹ, מִכָּל חֵפֶץ וּסְגֻלָּה
וּבְכָל צָרָה וְצוּקָה, שָׂם נַפְשׁוֹ בְכַפּוֹ לְהַצִּילֶךָ.

איתיאל
הַמִּטְפַּחַת –

אסנת
לֹא צָדַקְתָּ, אֶעֱנֶךָּ . . .

איתיאל
סוּרִי מִמֶּנִּי! (איתיאל הולך)

מלכה
אִם לֹא הָאִישׁ הַזֶּה, רוּחַ קִנְאָה עֲבָרוֹ?

י.ע.ס, או בשמו המלא יצחק אדוארד זלקינסון (1820­-1883), היה מתרגם עברי, יהודי מומר, מן המתרגמים המוכשרים בתקופת ההשכלה. תרגומו למחזה אותלו לשקספיר, או בתרגומו איתיאל הכושי מוינעציא  (1874), הוא מופת לתרגום ולשירה. מי שהתחיל כעילוי בישיבה וסיים את חייו כמסיונר בריטי ומתרגם הברית החדשה ראוי עדיין למקום של כבוד בספרות העברית.

 

"גדולתו של סלקינסון היא בכחו ליטול יצירה אמנותית, להעבירה דרך חבלי התרגום ולהוציא

שוב יצירה אמנותית" (ישראל אברהמס)

 

"אחד ממחמדיה של אמנות התרגום העברית… אבן החן התמה והמפליאה" (נתן אלתרמן).

 

"תרגומו של יצחק אדוארד זלקינסון הוא אבן השתיה של שרשרת תרגומי שקספיר העבריים,

הכוללת, בין היתר, משוררים-מתרגמים רבים, ביניהם ביאליק וטשרניחובסקי, שלונסקי ואלתרמן, ט. כרמי ונסים אלוני, אבידן וויזלטיר" (עמינדב דיקמן).

 

"בתקופת ההשכלה מתנוססת דמותו של תורגמן עברי אחד, כמעט יחיד; היא מיתמרת ועולה

מתוך השממה כדקל רם ונישא וירק-ענפים… הנאה שטעמה אינו פג לעולם" (ישראל כהן).

 

"[תרגומו של זלקינסון] כפלא יהיה בעיני עד היום" יעקב פיכמן.

 

הוצאת “רעב” הוקמה בקיץ 2012 עם הוצאת האנתולוגיה כּוּשִׁילָאִמָּאשֶׁלָּהֶם – אסופה זמנית לשירה שחורה, והמשיכה ב2014 עם איפה תהיו – מבחר משירת פאט פארקר. החברות והחברים ב”רעב” שואפיםות להכניס אל התרבות הישראלית טקסטים שיאתגרו אותה ואת הנחות היסוד ההומוגניות שלה. איתיאל הכושי פותח את סדרת 'צדק פואטי' במסגרתה יראו אור יצירות מופת שנשכחו ונעלמו מן המדף וממשיך את אותו מהלך.

X