איש יושב לבד | לרכישה באינדיבוק
איש יושב לבד

איש יושב לבד

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 67
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 13
- 13

הנובלה "איש יושב לבד" מספרת על יובל, רווק ואיש הייטק תל אביבי. ליובל יש תכניות, אלא שחייו מתחילים להתפרק לאט ובבטחה.

הקריאה בנובלה דומה לעמידה ממושכת ודרוכה על קצות האצבעות. הנובלה בנויה מפרגמנטים, מעין הבזקים של הסתכלויות, כאשר המשך הדברים אף פעם אינו מתבקש או מובן מאליו. הכתיבה המנווטת את המתרחש בנובלה היא כתיבה אמיצה, שכל הזמן מרעננת את עצמה ושההתחדשות היא היסוד המנחה אותה.

הנובלה מתעקשת לאחוז במספר קצוות, חלקם אף מנוגדים זה לזה: היא מצחיקה ומהנה, מדכאת ומייאשת, היא אפילו פואטית; לעתים היא מניחה לעצמה ליפול אל הסתמי והתפל, וברגעים אחרים היא נעשית מופרעת בצורה שתיתכן רק בדמיון. אולם כל זאת מבלי לאבד רלוונטיות ונגיעה לעולמו של הקורא. הנובלה "איש יושב לבד" מהלכת באזורי קיצון של חוויה או תודעה אנושית, ובה בעת היא עשויה מחומר היומיום של כולנו.

                                                                                                                 מיטל זהר, עורכת הספר.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “איש יושב לבד”

בקרוב…

העולם מתחמם כמו מחשב שהתקלקל לו המאוורר. העולם הוא הרשת. ברירות המחדל שלהם זהוֹת. יש אנשים מחוץ לעולם. הם פנטומים של המציאות. יום אחד מישהו יעשה עליהם סרט. באורך קליפ. אנשי התרבות יתאהבו בקונספט. הסרט יוקרן בבמות שמקיימות יחסי גומלין עם הרשת. נגיד מוזיאונים, נגיד ברלין. הוא יופץ ויראלית ויזכה לאלף צפיות ביוטיוב. אנשי התרבות ינידו בראשם ויגידו, זאת לא הכמות אלא האיכות. מישהו יבכה.

 

*

 

"מי לרשת אלי?" אומר ליובל קול.

"תתנתק מהמסך, אין לך את כל החיים", אומר קול אחר.

"החיים…" יובל נוחר באפו.

"כן, החיים", מתקוטטים הקולות.

בתווך, בין יובל לעולם, נמצאים "החיים!" – פיק ברכיים, אורגזמה שממאנת לבוא. איזו התרגשות!

 

 

*

 

יובל שט באינטרנט. מפלים של הנאה ניגרים מהמסך, מבטיחים למצוץ לו את הנשמה. רק תישאר איתנו, הם מתחננים. יובל מתעלם, ממשיך לשעוט אל עבר השעמום. אתרים חולפים מול עיניו, השני מזמין יותר מהראשון. לעתים פורנו הופך לשירה ושירה לפורנו. הגבול מידלדל, הגרפיקות דומות. גבולות התודעה הם גבולות האתרים שאליהם גולשים.

 

 

*

 

במעומעם יובל זוכר את ילדותו. פירורי מרק עוף משקית מונחים על השיש לאחר מעשה הבישול. חום המאכל נערה לגרונו, מתמולל במורד הצוואר, כמו מים שזולגים במהירות לג'ריקן. כזו היא ילדותו, חמה ומהירה, נחפזת וחסרת דאגות.

זאת גרסת אלפא.

 

                                                                               *

 

גרסת בטא:

כמה כאב יש במרק עוף:

"תאכל כדי שתגדל. תאכל כדי להימלט מהנאצים כדי להראות לנאצים כדי לנצח את הנאצים".

 

 

*

 

יובל היה רוצה להאמין שברשת אין נאצים. הוא היה רוצה להאמין, נקודה. האם קיים אי אמונה אדוקה? ברשת החברתית – ועוד איך. יובל קונה את התדמית שמוכר לו חברו, ובתמורה החבר קונה את התדמית של יובל.

האם בעשותו לייק, יובל מאשרר את אמונתו? כן. האם זה אומר שהוא מאמין לתדמית? ממש לא.

 

 

*

 

סטטוס חוצה עולמות:

צייר לי כבשה

                                                                                                         אראה לך כיבוש

 

 

*

 

פיכחון הוא מאבות המזון. מספיק קמצוץ ממנו כדי להיות מדוכא.

 

הוראות הכנה:

קום בבוקר, אבל בבוקר ממש. לא בשתים-עשרה, כמו שאתה רגיל. תריח את הפה שלך ולך לשטוף פנים. אכול ארוחת בוקר. לא, לא אכפת שאתה לא רעב. יום ארוך לפניך. לשבת ברשת זה לא עניין של מה בכך. על הסטטוסים להיראות במיטבם.

"ועכשיו?" יובל אומר.

"עכשיו מרק עוף".

 

 

*

 

 

פעם מרק העוף היה תמים. הרעב היה צורך והתאווה – פועל יוצא. היום התאווה הפכה לצורך והרעב נלווה. מחקרים מראים שעקרות הבית הן המתמכרות העיקריות לרשתות החברתיות.

רן אהוד רוזנבלום, חוזר בתשובה יליד 1971 נצר למשפחת רבנים, משלב בספריו הווי ישראלי תורני ודמיון פרוע.
ספריו מצטיינים בזרימה של מבע, מקצב שירי וצמצום תלמודי.
יצאו לאור:
2011 מיתת נשיקה בהוצאת פרדס
2013 איש יושב לבד
2014 והם חיו
2014 נקטרינות
2015 להוציא את החושך לאור
2015 טוב סיפורים ועוד סיפור
חמשת האחרונים ראו אור בהוצאה עצמית ובמדיה הדיגיטלית בלבד.
X