איך מתים | לרכישה באינדיבוק
איך מתים

איך מתים

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 94
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 25
- 25

מה משותף בין בן-אצולה, בורגנית עשירה, חנוונית זעירה, ילד במשפחת פועלים ואיכר זקן? שכולם עומדים למות בכל רגע. אבל מאותו רגע, הכול שונה.

אמיל זולה מתאר בעט מושחזת ומדויקת את היחס למוות ומשרטט דרכי התנהגות בחמש משפחות שכל אחת מהן משתייכת למעמד חברתי אחר.

יצירת מופת קטנה זו רואה אור לראשונה בעברית בתרגומה היפה של אביבה ברק-הומי.

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “איך מתים”

הרוזן דֶה וֵרְטֵיי בן חמישים וחמש. הוא נמנה עם אחת המשפחות הנודעות של צרפת, ויש לו רכוש רב. בזעמו על הממשלה העסיק עצמו ככל שיכול: פרסם מאמרים בכתבי עת רציניים שהביאוהו אל האקדמיה למדעי מוסר ופוליטיקה, שקע ראשו ורובו בעסקים, התלהב בזה אחר זה מחקלאות, מגידול בעלי חיים, מאמנויות. הוא אף כיהן כחבר פרלמנט במשך זמן מה והתייחד באלימות דעותיו המתנגדות.

הרוזנת מַטילד דה ורטיי בת ארבעים ושש ועדיין נחשבת לזהובת השיער הנערצת והמקסימה ביותר בפריז. דומה כי הגיל אך מלבין את עורה. אם קודם הייתה כחושה במקצת, עכשיו, עם התבגרה, נעשו כתפיה מעוגלות כפרי מִשיי. מעולם לא הייתה יפה יותר. כשהיא נכנסת לסלון, עם שערה הזהוב וחזָהּ החלק והענוג, כמוה ככוכב בזריחתו, ונשים בנות עשרים מתקנאות בה.

נישואיהם של הרוזן והרוזנת הם מן הסוג שאין אומרים עליו דבר. נישאו כמו שנישאים לעתים קרובות אנשים במעמדם. מובטח לנו גם שהם חיו טוב מאוד יחדיו במשך שש שנים. באותה תקופה נולדו להם בן אחד, רוֹזֶ'ה, סֶגן בצבא, ובת, בְּלַנְש, שבשנה שעברה חיתנו אותה עם מר דה בּוּסאק, הממונה על התביעות במועצת המדינה. כיום הם חוברים יחד באמצעות ילדיהם. זה שנים רבות הם חיים בנפרד, אך נותרו ידידים טובים עם תשתית עמוקה של אנוכיוּת. הם נועצים זה בזה, נוהגים זה בזה להפליא בציבור, אבל לאחר מכן מסתגרים בחדריהם ושם הם מארחים את ידידיהם הקרובים כראות עיניהם.

לילה אחד חוזרת מטילד מנשף בשעה שתיים בבוקר בקירוב. החדרנית שלה מפשיטה אותה מבגדיה; אחר כך, בטרם תפרוש, היא אומרת:

"האדון הרוזן חש מעט ברע הערב."

הרוזנת, רדומה למחצה, מסבה ראשה בעצלתיים.

"אה!" היא ממלמלת.

היא נשכבת במיטה ומוסיפה:

"העירי אותי מחר בעשר. אני מחכה לכובענית."

אמיל זולא (בצרפתית: Émile Zola;‏ 2 באפריל 1840 – 29 בספטמבר 1902) היה סופר ופובליציסט צרפתי. זולא היה דמות בולטת בליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב – יחד עם פלובּר – לאבי הזרם הנטוריאליסטי בספרות (תיאור סיפורי של החיים של הדמויות כפי שהם ללא ייפוי המציאות).

זולא נולד בפריז לאב שהיה מהנדס ממוצא איטלקי והתאזרח בצרפת. לאחר מות אביו, חיו הוא ואימו בדוחק בפרובאנס שבדרום צרפת, עד ששב בגיל 18 לפריז. זולא למד בבית ספר תיכון, אך נכשל בבחינות הכניסה לאוניברסיטה.

הוא קיבל עבודה במחלקת המכס, אולם לאחר חודשיים התפטר. בשנת 1862 החל לעבוד בהוצאת הספרים "אשט". בשנת 1864 פרסם את ספרו הראשון: "סיפורים לנינון".

ב-1866 התפטר מעבודתו בהוצאת הספרים והחל בכתיבה. הוא פרסם שורה של רומנים, שלא זכו להצלחה רבה. אחר כך החל לכתוב סדרה של רומנים בשם "רוגון מקר", על חייה של משפחה בתקופת הקיסרות השנייה. הספר השביעי בסדרה זו, שתיאר תמונה קודרת של מעמד הפועלים, פרסם את שמו. הוא היה הסופר הראשון, שפועלים הופיעו כגיבורים ראשיים ברומנים שלו. בין הספרים החשובים שלו "ננה" ו"ז'רמינל".

ב-1937 השחקן פול מוני גילם אותו בסרט הביוגרפי זוכה פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר "חייו של אמיל זולא".

 

 

 

מקור – ויקיפדיה

X