אח, לו היה לנו קלרינט | לרכישה באינדיבוק
אח, לו היה לנו קלרינט

אח, לו היה לנו קלרינט

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים:
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 48

יקיר בן-משה הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012.
"בכל בוקר מקריח לפחות אדם בלונדיני אחד", 2003, זיכה אותו בפרס שר התרבות למשוררים בתחילת דרכם היצירתית. שיריו תורגמו למספר שפות, ביניהן רוסית, אנגלית, ערבית, וספרדית.

ד"ר אורית מיטל, מנהלת בית עגנון:

"ספר שיריו החדש של יקיר בן-משה – אח, לו היה לנו קלרינט – נוגע בעדינות אין-קץ בשגרת היום-יום ובורא מתוך כך, כאילו מבלי משים, עולם פלאי, שהנס גלוי בו לעין. בן-משה כותב חוויה מסוג חדש לגמרי, שאינני זוכרת תקדימים לה בשירת הדורות. אין כאן קינה, לא על העצמי ולא על הבן, אלא אבהות ביתית, נוכחת, ויטאלית, חוגגת! זוהי אבהות של פכים קטנים, המתבוננת על עצמה ועל הבנים במבט כפול, שלעתים עולה על גדותיו משמחה ומאהבה, ולעתים שב ומתקפל אל תוך עצמו בחמלה. זוהי אבהות שבולט בה ריתמוס מוזיקאלי, גלים של הרמות והשפלות, כמו חיים הנובעים מתוך המוזיקה, מלווים על ידה ושבים ובוראים אותה. בתוך המציאות הישראלית, התל אביבית, העכשווית, הספר חוגג את הבלתי אפשרי: אבהות שאינה מתביישת להתמודד עם תלאות היום יום. זוהי אבהות פואטית סוערת, חיה, תוהה, טועה, מתמסרת – וחדשה לגמרי"

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אח, לו היה לנו קלרינט”

ביקורות נבחרות

ד"ר אורית מיטל, מנהלת בית עגנון

 

הבלוג של יקיר בן-משה

 

שגריר שירה בעיתון הארץ

אבן השתייה

 

מִיכָאֵל, שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים שֶׁהָרְגָעִים

הַמְּתוּקִים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּנוּ

מִתְקַיְּמִים

כְּשֶׁאָנוּ מַבִּיטִים זֶה בָּזֶה וְעוֹשִׂים קָקִי.

דְּמָמָה, דָּבָר אֵינוֹ חוֹצֶה אֶת הַמַּבָּט הַמְּעֻרְפָּל,

הָעִקֵּשׁ וְהַנָּחוּשׁ,

הַנִּזְרָק מִן הַפָּנִים הַמִּתְאַדְּמוֹת.

אֲנִי עַל הָאַסְלָה, אַתָּה בָּעֲגָלָה,

שׁוֹתְקִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי.

הַבַּיִת עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתוֹ.

לְאַחַר מִכֵּן, אֲנִי מֵסִיר מִמְּךָ אֶת הַחִתּוּל הַמְּלֻכְלָךְ

וּכְבָר שְׁנֵינוּ בַּסָּלוֹן, שׁוֹמְעִים אֶת הַכּוֹרָל הַבָּלֶטִי

מִקַּנְטָטָה 78 שֶׁל בַּאךְ, בְּעוֹדְךָ מַנִּיחַ רֹאשׁ קָטָן

עַל כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית.

זֶהוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.

גּוּפְךָ לוֹהֵט עַל צַוָּארִי,

יָדַי מְעַכְּסוֹת בַּעֲדִינוּת אֶת גַּבְּךָ לִצְלִילֵי אַבּוּב וְכִנּוֹר,

רַגְלַיִם מוּנָפוֹת לַצְּדָדִים וְהָרֹאשׁ

מִתְנוֹעֵעַ בְּלַהַט הַצֶּ'לוֹ; הַאֻמְנָם תִּינוֹק?

וַהֲרֵי אַתָּה כְּבָר עֵר לְתוֹךְ הָעוֹלָם, לוֹטֵשׁ עֵינַיִם

לְתוֹךְ אֹפֶק שֶׁל גַּלִּים וּמְאוֹרוֹת.

בְּלִי מִלִּים,

הַצְּלִילִים סוֹבְבִים אוֹתָנוּ

כְּמוֹ חַיּוֹת הַמְּקַנְּאוֹת בַּיָּרֵחַ הַמֻּשְׁלָם.

זֹהַר כְּחַלְחַל מֵצִיף אֶת הַבַּיִת.

הפלגה נכונה

לְבַסּוֹף הִצְמַדְתִּי כַּפּוֹת יָדַיִם זוֹ אֶל זוֹ

וְהִדַּקְתִּי חָזָק אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם, שֶׁהַגְּבִינָה לֹא תִּזַּל.

זֶהוּ, אָמַרְתִּי, קַח מִטְרִיָּה, זָזִים לַגַּן.

אֲבָל אַתָּה הִמְשַׁכְתָּ לִרְבֹּץ עַל הַשָּׁטִיחַ,

מְשַׂחֵק עִם הַצַּעֲצוּעִים שֶׁל אָחִיךָ הַקָּטָן, מַקְשִׁיב

לַשְּׁמִינִית שֶׁל שׁוּבֶּרְט, לֹא מְמַהֵר.

הִבַּטְתִּי בַּשָּׁעוֹן, מְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְהִתְלַבֵּשׁ לָעֲבוֹדָה,

לְהַכְנִיס סְפָרִים לַתִּיק – וּפִתְאוֹם אָמַרְתָּ, אַבָּא,

אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ צִפּוֹר. כְּשֶׁאוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ חָזָק חָזָק,

בֵּיצָה נִשְׁבֶּרֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב.

כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הַגַּן שָׁתַקְנוּ. נָשָׂאתִי אוֹתְךָ עַל הַכְּתֵפַיִם

בִּכְבֵדוּת וּבְגַאֲוָה, כְּמוֹ עֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ.

אֲפִלּוּ מֶזֶג הָאֲוִיר עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ כְּשֶׁהָרָקִיעַ הִרְכִּין אֶת מִצְחוֹ

לְהַמְטִיר גְּלִימָה לְבָנָה עַל רֹאשֵׁנוּ.

יקיר בן-משה, יליד 1973, הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012.
בוגר בית הספר לשירה של הליקון לשנת 1997. שיריו תורגמו למספר שפות, ביניהן רוסית, אנגלית, עברית וספרדית.
כמו כן השתתף בפסטיבלי שירה בישראל החל משנת 1998.
בשנים האחרונות עורך לצד פרופ' זהר שביט את פרויקט "שירה על הדרך" של עיריית תל אביב-יפו, חבר מערכת "הליקון", כותב לעיתונות ומנחה סדנאות כתיבה.
נבחר למקום הראשון כמנחה סדנאות כתיבה מטעם מוסף "הכי טובים" של עיתון מעריב לשנת 2012.

X