אחרי הלילה הסוער | לרכישה באינדיבוק
אחרי הלילה הסוער

אחרי הלילה הסוער

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 109
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30

הספר "אחרי הלילה הסוער" הינו קובץ של הגיגים בשירה ובפרוזה על החיים, המוות, האהבה והאמנות. בספר בוחן יונתן נעים צדדים שונים של חיינו, ובגבורה חושף את הפחד האנושי ואת השבריריות של קיומנו, של מערכות היחסים הנרקמות בין אוהבים ושל הדחף ליצור. זהו ספר שמגרד את שאנו מנסים להסתיר, מאיר אותו בעדינות, בעין בוחנת וביד מבינה ומקבלת.

לעתים הקריאה קלה, לעתים נדרשת מחשבה והרהור שני (ושלישי).ישנם קוראים שיניחו את הספר על השולחן או ליד המיטה כדי להציץ בו שוב מדי יום, לטעום את ההגיגים לאט, לאט. אחרים יקראו הכל בנשימה אחת, מתוך הזדהות עם המחשבה והחמלה האנושית שימצאו בין דפיו.

הספר מגיע עם דיסק כפול של יונתן ובו קטעים מוסיקליים שהלחין

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אחרי הלילה הסוער”

ביקורות נבחרות

לאתר של יונתן נעים

 

על הספר בעכבר העיר

אירוניה אישית

אני חי בארץ ישראל;

אני אוהב דברים אירוניים

כמו ניאו – נאצי

שאוהב את היינה,

כמו אמריקאים שמצטטים

שירים אינדיאניים,

כמוני

מצטט את המשורר הפלסטיני הידוע

שאת שמו אני לא זוכר.

*

המתכון

אני שומע אותך נכנסת עם פטרוזיליה בשערך,

הבית סמיך ומהביל.

שינייך ערוגות עדשים, יש תמרים במבטך

ואצבעותיך גזרים פריכים.

את פושטת מעיל על הרצפה הרותחת והאדים

פותחים את צנצנות ראשינו כגפרורים,

הכרובים הכלואים עולים

ונוהר אליך מן הכורסא הגדולה,

אני בשר

כבוש מתערבב באדום.

*

ריק כמו כרית

עד אתמול עוד זכר אותך הבית,

הכריות, הספה, המזרן,

אז עברתי עם סיגריה

על שערות ועור –

והזיכרון נשרף, נספג בעשן.

ואני נשארתי, מנו, זה שכאן.

ריק כמו כרית, כמו ספה,

כמו עשן.

אחרי שהלכת עוד זכר אותך הבית,

הכריות, הספה המזרן,

אז עברתי סגור כסיגריה

על שיער ועור,

ונשארתי

מנו כאן,

ריק כמו כרית, כמו ספה,

כמו עשן.

*

אחרי הלילה הסוער

כשהלכת לישון כמו חייל ותינוקת

חשבתי אולי לזרוק אל הפח

את כל ממחטות הנייר המדובללות

הפזורות על השידה.

לא זרקתי אותן.

אולי טוב יהיה אם יישארו.

כך, כאשר תקומי השקם

תיראי אותן ותיזכרי שליל אמש לא היה סיוט

אלא חלום.

ואולי תאריכי את אשרת שהייתי במיטתך

לצרכי נחמה.

*

שיר טוב נכנס לחדר כחולה נפש

מתערב ומתפרץ לדברי אחרים מבלי

להראות ערגה עמוקה

לדברים שנאמרו הוא פונה

בדברי תוכחה את הנוכחים

ופורץ בבכי

היושב בשולחן מחייך

ופונה אליו

"שיר טוב שב,

שיר טוב שב….".

*

צפון ברזיל, 1979

בשבוע האחרון נפלתי הרבה. לא הייתה סיבה אחת אבל קרה יותר ממקרה אחד בו נפלתי. נפילות כשלעצמן תמיד עניינו אותי. יש לי נטייה לחשוב על הכל כאל נפילה. עכשיו, באופן רשמי, אני יכול לומר שזה לא נכון. אני בדרך כלל לא מצדד בדעות שלי.

כוס המיץ שעל השולחן ריקה ולאו דווקא דורשת מילוי. אין לי את הטפסים הנחוצים ולא את ההחלטה הנחוצה. אני זקוק למעט אוויר. העלילה פשוטה. פגשתי איש אחד שסיפר לי את הסיפור הזה על המחשבון שלו שנפל יום אחד מהכיס. למחשבון לא היה כל ערך סנטימנטלי אבל הוא חסר לאיש מאוד ולכן האיש הלך לקנות חדש.

את אחי שנפטר אני לא יכול להחליף. לפני שלושה שבועות, בהלוויה, אמרתי כל מיני דברים בלהט – אם אפשר לומר – הרגע. לא הייתה להם חשיבות. המוות שלו עודנו. כלומר איננו.

הכוונה הייתה לצחצח שיניים, לאכול, לצאת לחזור.

הוא נכשל בכל אלו בכך שנהרג בתאונה בלילה שלפני. אם לא הייתי יודע על כך הייתי אומר שהוא מת בזמן. אבל זה לא נעצר כאן אלא גרר המשיך וגרר אותי במשך השבועות הללו – שלושה – לפה, שזה לא מקום רע. אני שונא אותו. יש כאן עצים.

אפשר להזמין ארוחת בקר לחדר. אני צריך לעזוב בעוד כ….. בעצם מחר. מחר אני עוזב. אני לא אוהב את איך שמכינים פה ביצה מקושקשת.

הזנחתי כמה דברים בבית. את הכל למען האמת. השארתי מאחוריי כלום ולא טיפלתי בעצמי. מה הכוונה? תכננתי את הנסיעה הזאת לפני כחודשיים ו"בחיים לא אפסיד אותה", אמרתי במשרד. אף אחד לא התפלא. כשאמרתי שאני נוסע. הם שכחו כי בעיניי אין להם משפחות. אני לא מורח את הזמן בדרך כלל אבל אני נוטה לא להגיע לעיקר. שכבתי במיטה אתמול.

יונתן נעים (1981-2011) מוזיקאי, משורר ונגר שגדל בנהרייה וחי בתל אביב. כתב מוזיקה לתיאטרון. ניגן בלהקת "פאן" ובהרכב "ספירלה". כתב מאות שירים וסיפורים שלא פורסמו בחייו.

הספר "אחרי הלילה הסוער" הינו הספר הראשון פרי עטו שיוצא לאור. הספר השני שיצא לאור במהלך שנת 2013, יהיה ספר ילדים פרי עטו.

X