אחורה, קדימה, אחורה | לרכישה באינדיבוק
אחורה, קדימה, אחורה

אחורה, קדימה, אחורה

שנת הוצאה: 2014
מס' עמודים: 40
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 15
- 15

אחורה, קדימה, אחורה – חמישה סיפורים על זיכרון אנושי – צורב, מכונן ובלתי נשכח – מפרי עטם של בלה שייר, סוזן אדם, אורי שני, רון סגל וארנה קזין; בעריכת יותם שווימר במרכז הסיפורים שבאסופה זו ניצב הזיכרון כאלמנט חמקמק, מלא עוצמה ובעיקר – בלתי נשכח. חוויות, מצבים, רגשות, טראומות, כאבים, היקסמות – כל אלו צפים מחדש ובמפתיע בהווה של הדמויות, מניעים ומשפיעים עליהן. הספרות התחקתה אחר הזיכרון וכוחו האדיר בדרכים שונות, והיוצרים הנכללים באסופה זו מוסיפים עוד לבנה לחומה הבלתי נגמרת של הזיכרון, אשר פעמים נבנית סביבו או מעליו, ולעתים הוא עצמו מבקש לנפצה.

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    הנה טעימה קטנה מהסיפור שלי "חיי שרה".
    http://www.youtube.com/watch?v=499nlvZvNN8

  2. :

    נוני טל: "ממש לפני כמה דקות סיימתי את הקריאה ב"חיי שרה". סיפור מרתק! כתוב נפלא! אי אפשר לעצור. העלילה מתפתחת ומסתעפת למחוזות בלתי צפויים, אם כי לגמרי הגיוניים.
    הדמויות שלמות ואמינות והקשרים ביניהן, עבור א-נשים כמוני, שלא חיים בעיר מעורבת, מרתקים ואף הם נשמעים אמינים לגמרי. כל זה יוצא מהפסוק התנכי "חיי שרה". מפעים.
    מומלץ ביותר.
    הרכישה קלה ביותר ומקבלים חמישה סיפורים שונים ב-15 ש"ח. התקנת התוכנה בחינם.
    מאוד כדאי. אל תוותרו."

הוסף חוות דעת

בקרוב…

סקרלט רבת התחבולות | בלה שייר

בהמתינה לרכבת, הורידה את הסוודר והעבירה את הכומתה אל כותפת החולצה.

היא בחרה קרון ריק למחצה והתמקמה ליד חלון. הניחה לצדה את התיק הצבאי השחור, את הסוודר ואת שקית הניילון הלבנה. על ברכיה הניחה את "ברוח הנוראה הזאת" של עמיחי, שקנתה בחנות הקטנה שבתחנת הרכבת. משהו בשם הזה תפס אותה.

הרכבת התחילה לנסוע, מטלטלת ורועשת, והקריאה נעשתה לא נוחה.

בצדו האחר של המעבר ישב זוג. כתם שמש נדד על פני הקרון והאיר לרגע את פסי הצבע ואת הקצוות המפוצלים בשיערה של הבחורה. הם התנשקו ארוכות ודיברו על הדירה ששכרו ועל החתונה המתוכננת. נשיקותיהם היו רפות ונטולות להט.

משועממת, בהתה מעט בפרסומת לטונה "יונה" שעל קיר הרכבת.

סמוך לקרון ריצדו במהירות עצים ועמודי-חשמל. רחוק יותר, נפרשֹים בתנועת מניפה, נסוגו בשיוט אטי שדות, יישובים וחורשות.

בתחנות חלפו במעבר נוסעים.

אחדים הסתכלו בה והיא איתרה בעיניהם עניין.

אחרים החליקו את מבטם הלאה בשוויון-נפש. היא אמרה בלבה משפט שידעה בעל-פה.

"בערב ההוא, בזכות התפעמותה, היתה יפה ביותר. היתה משובבת לבבות בחיים המפכים בה."

די, אמרה לעצמה. את לא נטשה ממלחמה ושלום. את זאת את, נוסעת ברכבת של שמונה בבוקר בקו תל-אביב-נהרייה.

חייל התיישב מולה. היו לו פנים עגולות, שיער שחור ותג של "גולני".

הוא הסתכל עליה ועל "ברוח הנוראה הזאת", ושאל: "מעניין הספר?"

התפתחה שיחה. כן, היא ב"רגילה". לאן היא נוסעת? לעכו, לבקר את דינה, חברה שלה עוד מהאולפן. כן, אולפן ללימוד עברית. אה, מיד הבנת שלא נולדתי כאן?

 

 

אורי שני, יליד 1966. למד בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים במגמת בימוי/הפקה/הדרכה. בעל M.A. בספרות באוניברסיטת חיפה. לימד תיאטרון במשך עשרים שנה בבתי-ספר תיכוניים שונים ובמוסדות אקדמיים. ביים למעלה מעשרים וחמש הצגות, שיחק באין ספור הצגות, כתב תשעה מחזות, רומן אחד, סיפורים ומקאמות שונות וספרים עיוניים. תרגם ספרי עיון, מחזות, מגרמנית, מצרפתית ומאנגלית, וגם רומן מעברית לגרמנית.

 

 

ארנה קזין, נולדה בסקוטלנד בשנת 1967, גדלה ברמת גן. סופרת, מסאית, מנחת כתיבה. כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2009. כותבת נובלות, סיפורים קצרים ומסות. מובילה עם דנה אולמרט ודפנה בן צבי את "תחנת כתיבה", שירות של הנחיה וליווי בכתיבה. עד היום ראו אור ספריה: "במרחק הליכה" – חיבור על תרבות הצריכה (בבל 2004), "פיקניק" – אסופת סיפורים קצרים (הקיבוץ המאוחד 2006); "על הנוחות" – חיבור של ביקורת תרבות (בבל 2008); הנובלה "דיסטנס" ראתה אור באנתולוגיה "מאחורי הכסף יש סיפור" (אחוזת בית 2010); "אפס עד 12 – יומן השנה הראשונה" (הקיבוץ המאוחד 2011). 

 

 

בלה שייר, סופרת, מתגוררת בתל-אביב. מנתחת מערכות בעברה ובעלת תואר שני בספרות כללית מאוניברסיטת תל-אביב. היגרה לישראל מברית-המועצות בגל העליה של שנות השבעים, בגיל 12. פרסמה סיפורים ב'קשת החדשה', 'עיתון 77', 'עמדה' ו'אלמנך'. ספרה "מט ילדים" ראה אור בשנת 2011 בהוצאת "הספריה החדשה", זכה בפרס רמת-גן לספר ביכורים ובמילגת קרן "עם הספר" לתרגומו לאנגלית, והיה בין חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר 2012.

 

 

סוזן אדם, נולדה בטרנסילבניה ועלתה לארץ בגיל עשר. בוגרת המדרשה לאמנות; התמחתה באמנות ימי הביניים, תחריט וצילום. לימדה אמנות, עבדה בעיצוב מצגות מולטימדיה, אנימציה, איור ופיתוח משחקי חשיבה. כיום היא מנחה סדנאות לכתיבה, אולם בשנים האחרונות מייחדת את מרב זמנה לכתיבה. רומן הביכורים שלה "כביסה" ראה אור בהוצאת כתר (וכך גם שאר ספריה) בשנת 2000 וזכה בפרס ספר הביכורים של משרד החינוך והתרבות, תורגם לגרמנית ואנגלית, ונכלל בתכנית הלימודים במחלקה לספרות השוואתית במספר אוניברסיטאות בארה"ב. בשנים לאחר מכן פרסמה את הספרים "מיהמיה", "אמא של ג'ניס" (שזכה בפרס ע"ש חיים קוגל של עיריית חולון) ו"רכוש גנוב". סיפורים קצרים שכתבה פורסמו באנתולוגיות שונות ובעיתונות. אדם היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2008.

 

 

רון סגל, יליד 1980. בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל. התגורר בברלין בתמיכת מלגת אמנים של שירות חילופי האקדמאים הגרמני. פרסם סיפורים קצרים בגרמניה ורומן ביכורים בהוצאת פרדס ("עדין", 2010). הספר יראה אור בגרמנית ב-2014 בתרגומה של רות אחלמה ובתמיכת מענק תרגום מאת משרד התרבות. תסריט שכתב על-פי ספרו התקבל לאקדמיית האמנויות של ברלין לשנת 2014.

X