אור יום | לרכישה באינדיבוק
אור יום

אור יום

שנת הוצאה: 2013
מס' עמודים: 400
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 80

כרך זה מכנס את שירתו של צ’סלב מילוֹש  בתרגומו של דוד וינפלד.

כלולים בו הקבצים הבאים: וזרח השמש ובא השמש (1981), כוכב הלענה (1989), על גדת הנהר (1999), זה (2008). כמו כן נוספו כאן שירים שלא כונסו עד כה בְּספר.

"איני מהסס כלל לקבוע כי צ’סלב מילוש הוא אחד המשוררים הגדולים בזמננו, אולי הגדול שבהם".

יוֹסיף ברוֹדסקי

 

מתנה

יוֹם כּהֹ מְאֻשָּׁר.

הָעֲרָפֶל נָמוגֹ מֻקְדָּם, עָבַדְתִּי בַּגָּן.

יונְֹקֵי דְּבַשׁ נִצְמְדוּ אֶל פִּרְחֵי יַעֲרָה.

לאֹ הָיָה דָּבָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁרָצִיתִי לְעַצְמִי.

לאֹ הִכַּרְתִּי אִישׁ שֶׁכְּדַאי הָיָה לְקַנֵּא בּו.ֹ

אֶת הָרַע שֶׁהָיָה שָׁכַחְתִּי.

לאֹ בּשְֹתִּי לַחְשׁבֹ כִּי הָיִיתִי מַה שֶּׁהִנְנִי.

לאֹ חַשְׁתִּי כָּל מַכְאובֵֹי גּוּף.

בְּהִזְדַּקְּפִי רָאִיתִי יָם כָּחלֹ וּמִפְרָשִׂים.

                                        ברקלי, 1971

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “אור יום”

על רוח החוקים

 

מִבְּכִי יְלָדִים עַל רִצְפוֹת רְצִיפִים שֶׁמִּחוּץ לַזְּמַן,

מֵעִצְּבוֹנוֹ שֶׁל נַהַג הַקַּטָּרִים שֶׁל רַכְּבוֹת הָאֲסִירִים,

מִצַּלֶּקֶת אֲדֻמָּה שֶׁל שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת עַל הַמֵּצַח,

הֲקִיצוֹתִי לְמַרְגְּלוֹת הָאָרָד שֶׁל הָאַנְדַּרְטוֹת הַמְכֻנָּפוֹת,

תַּחַת פִּתּוּחֵי הַחַיּוֹת שֶׁל הַהֵיכָל הַמָּסוֹנִי,

עִם אֵפֶר סִיגָר דּוֹעֵךְ.

 

הָיָה קַיִץ שֶׁל שְׂדֵרוֹת דְּלָבִים, שֶׁל פְּנִינֵי צִפֳּרִים נוֹשְׁרוֹת מִבֹּקֶר,

קֵיץ הַיָּדַיִם הַשְּׁלוּבוֹת, הַשָּׁחוֹר, הַסָּגֹל,

קֵיץ הַדְּבוֹרִים הַכְּחֻלּוֹת, הַשְּׁרִיקוֹת, הַלֶּהָבוֹת,

כַּנְפֵי הַדִּבְשׁוֹן הַזְּעִירוֹת.

 

אֲנִי עִם עֵץ הָאֹרֶן, עָגְנִי הַיָּחִיד בַּמִּישׁוֹר הַחוֹלִי,

עִם הַזִּכָּרוֹן הַדּוֹמֵם שֶׁל יְדִידִים שֶׁמֵּתוּ,

עִם הַזִּכָּרוֹן הַדּוֹמֵם שֶׁל עָרִים וּנְהָרוֹת,

הָיִיתִי נָכוֹן לִקְרֹעַ בְּסַכִּין אֶת לֵב הָאֲדָמָה

וּלְהַנִּיחַ שָׁם אֶת הַיַּהֲלוֹם הַיּוֹקֵד שֶׁל הַצְּעָקוֹת וְהַקּוּבְלָנוֹת,

הָיִיתִי נָכוֹן לִמְשֹׁחַ בְּדָם אֶת בְּסִיס הַשָּׁרָשִׁים,

כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בֶּעָלִים אֶת הַשֵּׁמוֹת

וּלְכַסּוֹת בְּעוֹר הַלַּיְלָה אֶת נְחֹשֶת הָאַנְדַּרְטוֹת הַיְרֻקָּה

וְלִכְתֹּב בְּזַרְחָן לְאוֹר קֶרֶן מִשְּׁמוּרוֹת עֵינַיִם שֶׁכָּבוּ

מְנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַרְסִין

 

יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת אֶל שְׂפַת הַמַּיִם, שָׁם מַבִּיטִים

הַנֶּאֱהָבִים בִּשְׁיָרֵי הַמִּשְׂחָקִים הַזּוֹרְמִים אֶל הַיָּם,

יָכֹלְתִּי לְהִכָּנֵס אֶל חֶנְיוֹן מְכוֹנִיּוֹת, בּוּעוֹת סַבּוֹן מִתְגַּוְּנוֹת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת,

וּלְצוֹתֵת אֵיךְ עֲמֵלָה הָאֱנוֹשׁוּת הַנִּצְחִית שֶׁל הַצְּלִילִים הָעֲמוּמִים,

שֶׁל הַשְּׁרִירִים הַגַּבְרִיִּים הַגְּמִישִׁים, הָעַמְלָנִיִּים,

עַל פַּרְפַּר הַשָּׁנִי הַחַם.

 

גַּנִּים קוֹפְצִים אֶל מַטָּה, אֶל קַרְקָעִית הַגֵּיאָיוֹת,

מְחוֹלוֹת הָעָם שֶׁל הַסְּנָאִים הָאֲפֹרִים,

הַמַּעְבָּדוֹת הַלְּבָנוֹת שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת הַמְכֻנָּפִים

שֶׁתָּמִיד הֵם גְּדֵלִים בְּעִדָּן שׁוֹנֶה,

הַזֹּהַר, הֶעָסִיס, חֶמְדַּת הַיָּמִים,

כָּל אֵלֶּה

הָיוּ בְּעֵינַי כְּמוֹ צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ עַל הַמִּישׁוֹרִים הַדְּהוּיִים,

שָׁם יוֹשְׁבִים בַּתַּחֲנוֹת, לְיַד שֻׁלְחָן צוֹלֵעַ,

עַל בַּקְבּוּק רֵיק, פְּנֵיהֶם בְּכַפָּם,

נֶהָגֵי הַקַּטָּרִים הָעֲצוּבִים שֶׁל רַכְּבוֹת הָאֲסִירִים.

 

וושינגטון, 1947

  

 

 

וידוי

 

אֱלֹהַי, אָהַבְתִּי רִבַּת תּוּת שָׂדֶה

וְאֶת הַמְּתִיקוּת הַכֵּהָה שֶׁל הַגּוּף הַנָּשִׁי.

וְגַם ווֹדְקָה מְקֹרֶרֶת, דָּג מָלוּחַ בְּשֶׁמֶן,

רֵיחוֹת: קִנָּמוֹן וְצִפֹּרֶן.

אָז אֵיזֶה מִין נָבִיא אֲנִי? מַה פִּתְאֹם

תִּפְקֹד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶחָד שֶׁכָּזֶה? רַבִּים אֲחֵרִים,

מְהֵימָנִים, נִבְחֲרוּ וּבְדִין.

וְלִי, מִי הָיָה מַאֲמִין? הֲרֵי רָאוּ

כֵּיצַד אֲנִי עָט עַל אֹכֶל, מֵרִיק כּוֹסִיּוֹת,

שׁוֹלֵחַ מַבָּט חוֹמֵד בְּצַוַּאר הַמֶּלְצָרִית.

בַּעַל פְּגִימָה וּמוּדָע לְכָךְ. מִשְׁתּוֹקֵק לִגְדֻלָּה,

יוֹדֵעַ לְהַכִּיר בָּהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּמָּצֵא.

וּבְכָל זֹאת לֹא לְגַמְרֵי גְּלוּי עֵינַיִם,

יָדַעְתִּי מַה נּוֹתַר לַפְּחוּתִים יוֹתֵר, כָּמוֹנִי:

חֲגִיגָה שֶׁל תִּקְווֹת קְצָרוֹת, כִּנּוּס שֶׁל יְהִירִים,

תַּחֲרוּת שֶׁל גִּבְּנִים, הַסִּפְרוּת.

 

1986

 

 

 

בגיל מסוים

 

רָצִינוּ לְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאֵינוּ וְלֹא הָיָה בִּפְנֵי מִי.

הֶעָבִים לֹא רָצוּ לְקַבְּלָם, גַּם לֹא הָרוּחַ

שֶׁפּוֹקֶדֶת, כְּסֵדֶר, אֶת הַיַּמִּים כֻּלָּם.

לֹא עָלָה בְּיָדֵינוּ לְעַנְיֵן אֶת הַחַיּוֹת.

הַכְּלָבִים חִכּוּ לִפְקֻדָּה, מְאֻכְזָבִים.

הֶחָתוּל, בִּלְתִּי מוּסָרִי כְּתָמִיד, הִתְנַמְנֵם.

אִישִׁיּוּת מְקֹרֶבֶת אֵלֵינוּ, כִּמְדֻמֶּה,

לֹא נָטְתָה לְהַטּוֹת אֹזֶן לְמַה שֶּׁאֵרַע בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים.

שִׂיחוֹת עִם הַזּוּלַת, עַל כּוֹס ווֹדְקָה אוֹ קָפֶה

רָאוּי הָיָה שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ מֵעֵבֶר לְאוֹת הַשִּׁעֲמוּם הָרִאשׁוֹן.

מַשְׁפִּיל הָיָה לְשַׁלֵּם, לְפִי תַּעֲרִיף שֶׁל שָׁעָה,

לְאָדָם בַּעַל דִיפְּלוֹמָה, רַק בַּעֲבוּר הַקְשָׁבָתוֹ.

כְּנֵסִיּוֹת. אוּלַי כְּנֵסִיּוֹת. אֲבָל מַה לְּגַלּוֹת שָׁם?

שֶׁנִּדְמֵינוּ יָפִים וַאֲצִילִים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ

וּבִמְקוֹם זֶה, אַחַר כָּךְ, קַרְפָּדָה מְאוּסָה

פּוֹתַחַת לְמֶחֱצָה עַפְעַפַּיִם עָבִים

וּכְבָר יָדוּעַ: "זֶה אֲנִי".

צ’סלב מילוֹש  (2004-1911) נולד בליטא, התגורר בפולין למן מלחמת העולם השנייה, ובעת שירותו במשרד החוץ הפולני ערק’ בשנת 1951 למערב. במשך כשלושה עשורים נאסרו יצירותיו לפרסום בפולין. הוא חי בפריז ואחר כך בברקלי, קליפורניה.
בשנת 1980 זכה מילוש בפרס נובּל לספרות.
לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי חזר המשורר להתגורר בפולין.

X