אבודה בהודו | לרכישה באינדיבוק
אבודה בהודו

אבודה בהודו

שנת הוצאה: 2012
מס' עמודים: 223
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 30
- 60
- 30

"אבודה בהודו'" הוא רומן קסום, מרתק ומותח המתרחש על רקע נופיה הקסומים והאקזוטיים של הודו. הספר מעניין ומומלץ כרומן הנקרא בנשימה עצורה, המשלב טוויסט של המתח שהושתל בו, כשאחת הגיבורות נעלמת במסתוריות אי שם בתת היבשת הענקית, מותירה את חברותיה למסע בחרדה לגורלה מבלי יכולת לעשות דבר. שילוב של סיפור ודוקומנטציה ופרטים מחוויות הטיול הטרנדי, שסוחף בעיקר נשים בשנים שאינן תרמילאיות, שחוו בחייהן דבר או שניים, ויש בו גם את ה'סינדרום ההודי'. אותו סינדרום שפוגע בתרמילאים צעירים. זהו ספר על קבוצה של דמויות שהזדמנו יחד, בצחוק ובדמע, כהרפתקה אישית וקבוצתיות. מומלץ לכולם ובמיוחד לאלה שהיו בהודו או מתכוונים לנסוע לשם, משום שהוא מאפשר לקורא לטעום מהמסתוריות והאקזוטיות, מהצבעוניות והריחות, מהתבלינים והטעמים. הכותבת רות מגד בקרה בהודו מספר פעמים, חקרה את תרבותה ושילבה תובנות אישיות רבות, הן כבוגרת סוציולוגיה והן כעיתונאית לשעבר.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

  1. :

    קראתי את הספר בנשימה עצורה. הרקע לעלילה – הודו, מרתק. לגיבורות יש הרבה מה להגיד באמצעות ההשראה של המסע שלהן. עושה חשק לנסוע להודו – נהניתי.

  2. :

    תקראו ותגידו בעצמכם. היש משהו יותר מחמיא מבקורת חיובית על הספר שלך?
    הנה המלצה של נשיאת אגודת ישראל הודו,שהיא גם סגנית נשיא לשכת המסחר ישראל אסיה. עו"ד ענת ברנשטיין רייך רכשה את הספר בשבוע הספר והנה חוות דעתה עליו שפורסמה בתכנית "המלצה יומית" ברדיו 88 fm
    "אבודה בהודו"
    הכרוז בשבוע הספר שבכיכר רבין הכריז בדרמתיות על הספר ״עבודה בהודו״ שמוצג בדוכן של הוצאת סער. אני כבר דמיינתי ספר עצות לקראת רילוקיישן (מעבר מקצועי) להודו ותהיתי מה יחדש לי הספר. אני עובדת בהודו כבר הרבה שנים ותהיתי מה זה הספר הזה. כשהגעתי לדוכן נכונה לי הפתעה- לא עבודה בהודו אלא ״אבודה בהודו״. בכל זאת הכותרת קרצה לי ואותה ״אבודה״ של הסופרת רות מגד, הלכה איתי הביתה והסתברה כ"מציאה". הספר מספר על טיול נשים להודו ועל התהליך שכל אחת עוברת במהלך המסע. תשע נשים באמצע החיים נוסעות להודו, עם מדריכה בשם שאקטי אשר בחוכמה ורגישות מובילה את אותן נשים למסע, שהודו משמשת לו רק רקע. המראות והאנשים של הודו הם למעשה המראות לנשים עצמן אשר רק מרחוק יכולות להסתכל על החיים שלהן מקרוב. שאקטי בהינדית הוא "כח" ואותה מדריכת טיולים משמשת למשענת עבור כל אחת מהנשים המחפשות שינוי. טיולי נשים בכלל ולהודו בפרט היא תופעה גוברת שאולי באה לפצות נשים על טיול התרמילאים שהן פספסו בצעירותן, או אולי נסיון להתחבר לילדים שלהם, שעברו את מסלול החובה הפוסט צבאי. רות מגד יצרה ברומן "אבודה בהודו" גלריה של נשים, כשכל אחד מהקוראים יוכל להזדהות עם לפחות אחת מהדמויות. העיתונאית היפה, המדענית הרצינית, זוג החברות שמנסות להימלט משעמום הפרישה מהעבודה, האלמנה הטריה וחברתה מהקבוץ, צמד חברות ילדות, אשר סוחבות דבשת של ריבים ישנים, ועוד כהנא דמויות שהן לכאורה סטריאוטיפיות אך כשמקלפים את הבנאלי, לכל אישה סיפור חיים מיוחד, שיכול להכיל ספר נפרד.
    "אבודה בהודו" לוקח את קוראיו לנופים, לריחות ולסיפורים, של הודו דרך עיניהן של אותן נשים. רות מגד בחרה לספר את סיפורה דרך תשע זוגות עיניים. ברגע הראשון קצת התבלבלתי בין כל הדמויות אך אט אט הכל התבהר. סיומו של הסיפור הוא גם סיום הטיול בהודו. תשע נשים אבודות מצאו במהלך הטיול תשובות ואומץ לעשות שינוי. אחת אמנם נעלמת ואינה חוזרת איתן, וזהו הטוויסט של המתח ברומן זה. הספר עורך השוואה מעניינת בין סינדרום ירושלים וסינדרום הודו. בעוד שבירושלים אנשים חושבים שהם המשיח או דוד המלך, הודו משפיעה על מבקריה באמצעות השלווה, היוגה והמדיטציה, לפעמים יחד עם "חומרי עזר", ורבים מעידים כי הביקור בהודו שינה את חייהם.
    מגד שעסקה שנים בעיתונאות ויחסי ציבור עשתה את הצעד האמיץ שהרבה עיתונאים שואפים אליו והוא כתיבת פרוזה. אין לי ספק שסכר הסיפורים של מגד נפרץ ונכונו לנו ספרים נוספים מבית היוצר שלה. בימים אלו בהם כולם מדברים על העצמה נשית , הספר "אבודה בהודו" הוא מאגד סיפורים של נשים חזקות שכנראה היו צריכות את המסע להודו כדי לקבל החלטות שלא תמיד אפשר לקבל תוך כדי מרוץ החיים, אלא דווקא בעת ביקור בארץ השאנטי. הספר קצת הזכיר לי את הספר "לאהוב לאכול להתפלל" לפני שג'וליה רוברטס קלקלה אותו. למי שלא מחפש סיפור על העצמה נשית יוכל למצוא את "אבודה בהודו" כמדריך טיולים לכל דבר שמומלץ לקרוא לפני הנסיעה להודו. מגד מובילה אותנו בסמטאות של פושקר, בשווקים הססגוניים, באשראם של אושו, בארמונות של רג'סטאן ובבתי אחוזה אשר הוסבו לבתי מלון מפנקים. יופי של טיול. יופי של ספר.

הוסף חוות דעת

ביקורות נבחרות

לדף הספר והכותבת

 

על הספר ב"ספרים, סופרים ומה שביניהם"

 

המצלה על הספר במגזין "ifeel"

 

המצלה על הספר במגזין אמנות החיים הטובים

פרק ראשון

מהשוק נסעו למקדש הינדי שנראה כפירמידה קטומה, מצועצע

ועמוס בפסלים ארוטיים. שאקטי גילתה להן שבעב ר שרתו

במקדשים אלה נשים שהתהלכו חשופות ח זה. מעניין.

כשעה נותרה עד לארוחת הערב והוחלט לטבול בברי כת השחייה

שעה שלבשו את בגדי הים, נמנעו האחיות להישיר מבט

זו בזו ובחדר שררה שתיקה מעיקה. ' השחייה תצנן ללא ספק את

הרוחות', חשבה כלנית וקפצה למים. רקפת יצאה לגן שהקיף את

הבריכה. גן מטופח, אקזוטי ומרהיב ביופי ו. 'ההודים ה ם מעצבי

גנים קסומים, שמשפרים כל מצב רוח'. חשבה. היו בו שערים

קטנים עטופי מטפסים פורחים ברוב חן. ה יו ב ו שבילים סמויים

בין שיחי אוזן הפיל, ציפו ר גן העדן ושי חי במבוק, קקטוסים

ומזרקות מים. בתוך הצמחייה זרם לו נחל מפכה שבו שטו בנחת

דגי סקויה וספסלים נסתרים היו פזור ים בשטח וכאילו נועד ו

לאוהבים. באווירה קסומה זו בלט ברקע ה מלון. מבנה קולוניאלי

מרהיב, שמרפסות חדריו הקרירים והממוזגים השקיפו על עיר

אפורה ומהבילה מחום, הרחק מעבר לחומה האדומה.

כן, זוהי הודו.

יקירי, סליחה. כתבה לו בפתקית צנועה. גרמתי לך עוול גדול. אימך

צדקה. לא הייתי צריכה להתחתן איתך. אני עצמי עוד ילדה, וכל יום

שחולף גורם לי סבל נורא. אני זקוקה לאוויר, למרחב. אתה זוכר

יקירי, שאמרתי לך שאני פרפר? אתה עסוק כל היום במשרד ובבנק.

אני, דעתי נטרפת עלי. איני יכולה יותר. איני יודעת מה יקרה עמי

ואני מתחננת בפניך, אל תצא לחפש אחרי.

אני חייבת לנסות לממש את החלום שלי, לחפש אנשים שחושבים

כמוני, שמאמינים כמוני שיש משהו אחר בחיים חוץ מבישולים.

רות מגד, ילידת תל אביב.

בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וקרימינולוגיה מאוניברסיטת בר אילן.

מגיל צעיר פרסמה כתבות, מאמרים וסיפורים. סיפורה "הסייח" השתלב בספר הלימוד "מקראות ישראל" ונלמד בבתי הספר.

כעיתונאית עבדה בעיתונים "הארץ", "לאישה", ידיעות אחרונות" ו- "עולם האישה" וערכה טור אישי בשם "מפגשים עם רות מגד".

כיום עוסקת בתחום יחסי הציבור.

X