התנאית האלוהית ברוריה | לרכישה באינדיבוק
התנאית האלוהית ברוריה

התנאית האלוהית ברוריה

שנת הוצאה: 2016
מס' עמודים: 250
איך תרצ/י את הספר שלך?
- 37
- 37

התנאית ברוריה הייתה אשתו של התנא רבי מאיר בעל הנס שחי בתחילת המאה הראשונה לספירה ובתחילת המאה השלישית לספירה. וכך גם התנאית ברוריה. התנאית ברוריה הייתה גאון בהלכה ובתנ"ך. נוסף לזאת, דיברה על בוריין את השפה היוונית והרומית [הלטינית]. נוסף לזאת שלטה התנאית ברוריה בפילוסופיה היוונית, וכן בחכמת ההיגיון והרטוריקה, תורות שלמדה אצל טובי המורים בדורה. אביה היה התנא ר' חנינה בן תרדיון, שנהרג על ידי הרומאים עקב מלשינות של יהודים, ובראשם ר' יהודה הנשיא.

דמותה של התנאית ברוריה היוותה אתגר לחוקרים במדעי היהדות כבר מן המאה השמונה עשרה ועד המאה העשרים ואחת. אולם, האמת ההיסטורית עליה במלואה לא הוצגה על ידי החוקרים, מאחר והחוקרים החזיקו בדעות קדומות כלפיה, דעות שגויות ומופרכות שהושתתו על מחקרים שגויים של חוקרים במאה השמונה עשרה והתשע עשרה, בעיקר חוקרים גרמנים.

התנאית ברוריה אפוא קופחה הן במחקר והן בקרב תלמידי החכמים בישיבות ותלמידות החכמים במדרשיות, כמו גם במכללות ובאוניברסיטאות.

ספר זה בא להציג את האמת ההיסטורית על התנאית ברוריה, המבוססת על מחקר כתבי יד עבריים של התלמוד, הן בגניזה והן בכתבי יד ברחבי העולם כולו.

 

עוד על ספר זה

חוות דעת

אין עדיין חוות דעת.

היה הראשון לכתוב סקירה “התנאית האלוהית ברוריה”

בקרוב…

הקדמה

 

קולמוסים רבים נשברו ונהרות של דיו נשפכו ויערות נכרתו – על הסיפור המזוייף בשולי הפירוש על עבודה זרה יח ב, הנתלה בשמו של רש"י. כיום חלק מן החוקרים המובילים את המחקר על התנאית ברוריה מצביעים על היותו של הסיפור מזוייף וכי מקורו בספרות היוונית והרומית בתקופת חז"ל, ובתקופת מסעי הצלב בימי הביניים.
אולם עדיין יש מספר לא מועט של חוקרים המסרבים לקבל את העובדה כי סיפור זה מזוייף והוא איננו פרי עטו של הרב הצדיק רבי שלמה יצחקי – הוא רש"י. רש"י מעולם לא השמיץ את חז"ל הם חכמינו זכרונם לברכה ולא את נשותיהם. באף מקום מאלפי המקומות של פירושיו אין ולו השמצה אחת או מילת גנאי כלפי חז"ל ונשותיהם – ובפרט לא כלפי אחד מגדולי המקובלים ופוסקי ההלכה של חז"ל במאה השנייה לספירה, ועורך המשנה הוא התנא המקובל רבי מאיר בעל הנס בעלה של התנאית הרבנית הצדקת ברוריה בת חנינה בן תרדיון. וכי יעלה על הדעת שרש"י הצדיק ישפיל וישמיץ בריש גלי את אחד מגדולי התנאים והמקובלים במאה השניה ואת אשתו הצדקת התנאית הרבנית ברוריה?! לא ולא. חס וחלילה רחמנא ליצלן.
מובילי מגמת ההשמצה כנגד התנאית הרבנית ברוריה ובעלה התנא המקובל הרב מאיר בעל הנס באים ובאות ממחנה הציונות הדתית, ומאופיינים ומאופיינות כמשכילים – קרי מחזיקים בתארים אקדמאים. דוגמא מובהקת לכל הוא הרב בנימין לאו המחזיק בתואר רב ובתואר דוקטור לפילוסופיה. לאו מתעלם מהמחקרים שהוכיחו את היותו של הסיפור בשולי הגמרא עבודה זרה יח עמוד ב כמזוייף, ותולה אותו ברב שלמה יצחקי. וכאן הוא למעשה פוגע בכבודם של תלמידי חכמים ומקובלים: התנא רבי מאיר בעל הנס, אשתו התנאית הרבנית ברוריה בת חנינא בן תרדיון, הרב שלמה יצחקי מגדולי פרשני המקרא והתלמוד האשכנזים, בניו ונכדיו ומשפחתו של הרב שלמה יצחקי שנמנו על גדולי וראשוני בעלי התוספות. וככלל כל בעלי התוספות.
חוקרו המובהק של רש"י הוא פרופסור אברהם גרוסמן, מציין בספרו על הרב שלמה יצחקי" אמונות ודיעות בעולמו של רש’י: "כי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש'י!" אם חוקר מובהק כמו פרופסור אברהם גרוסמן שולל את הבאת דברי גנאי על נשות חכמים בפרט ונשים בכלל, לא ברור כיצד חוקרים לא מובהקים מערערים על עובדה זאת. נוסף לזאת, כפי שמציין פרופסור אברהם גרוסמן באף אחד מהמדרשים הרבים אותם מביא רש"י על האישה אין מדרש אחד אפילו המדבר בגנות האישה – וקל וחומר לא בגנות נשות חכמים בכלל ומקובלים בפרט. רש"י גם מעולם לא השמיץ תלמידי חכמים, ובפרט לא את נשותיהם.
גרוסמן מציין גם כי רש"י היה מגדולי המתווכחים עם הנוצרים – ולכן לא יתכן שהוא הכניס רעיון נוצרי לפירושו על התלמוד.
לא רק שאף אחד מתלמידיו הרבים של רש"י איננו מביא את הסיפור המזוייף על התנאית הצדקת הרבנית ברוריה בת התנא רבי חנינא בן תרדיון, אלא גם אף אחד ממפרשיו הרבים – שמספרם עולה על מאה – איננו משייך סיפור מזוייף זה לרש"י.
למרות האמור לעיל, ולמרות העובדה שמקורו של סיפור מזוייף זה מופיע בסיפרות היוונית – כמו אצל סקונדוף הפילוסוף היווני, וכן בספרות הנוצרית בימי הביניים כגון בספר דקראמון, או סיפורי קנטרברי – הרי ישנם חוקרים המסרבים לקהל עובדות והוכחות היסטוריות אלו, ומחזיקים בדיעה השגויה לפיה סיפור מזוייף זה הוא כביכול מאת רש"י.
התנאית ברוריה בת חנינא בן תרדיון נולדה בעיר סכנין בגליל התחתון. במקורות היהודיים נקראה סכני גם סוך־סיכא, כלומר, משיחה בשמן, וזהו פירוש שמה. התקופה הקדם־ישראלית (-3,500, 1,200 לפנה"ס) סכנין היא עיר עתיקה מאוד. היא נוסדה כ־3,500 שנים לפנה"ס ע"י הכנענים. היא נזכרת בפעם הראשונה בתעודות מצריות מימי תחותימס השלישי בראשית המאה החמש עשרה לפנה"ס בשם סכן או סאכאן.

רפאל כהן הוא מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי הרוח (1999) בחוג למחשבת ישראל, והיסטוריה של עם ישראל. הוא עוסק למעלה משלושים שנה בחקר כתבי יד עבריים, ובכלל זה גם כתבי יד של הגניזה בקהיר.

הוא נחשב לאחד המומחים לכתבי יד יהודיים ופרסם עד היום עשרות מחקרים המבוססים על כתבי יד עבריים, כולל מהדורות מדעיות של כתבי יד עבריים עם מבוא, מראי מקומות והערות וחילופי נוסחאות.

התמחותו של המחבר כוללת גם את ההיסטוריה של עם ישראל, ובפרט את תקופת חז"ל ותקופת ימי הביניים.

 

X